פרק 𝟺𝟹 - מודה באשמה או כופר באשמה?

884 33 21
                                    

נ.ק דניאל

עמדתי בכניסה לחדר עם נואה, מיכאל ודור.
״פספסנו משהו?״ שאל דור ונואה התקדם לתוך החדר והרים משהו מהרצפה.
״נראה שזה שלך דניאל.״ נואה הביא לי פתק ופתחתי אותו.
׳חברה ש׳ך כוסית׳.
בן זונה.
״תדחוף את זה לתחת שלך נואה.״ זרקתי עליו את הפתק והרמתי את התיק על הגב והם אחרי.
״תירגע גבר זה היה בצחוק.״ צחק נואה ושם את היד שלו על הכתף שלי, אני נשבע שאני אתפוצץ עליו אם יגע בי עוד פעם אחת או ידבר עליה.
״תוריד. את. היד.״ נהמתי והעפתי אליו מבט קצר, אני סוחב כמעט עשר קילו על הגב בגלל שאנחנו עוברים בסיס.
ליבי לא ידעה שאנחנו יוצאים לרגילה, היא חשבה שאני יוצא לשישי שבת אבל אחרי הארבעה חודשים האלה אין סיכוי שאני מפספס את היום הולדת שלה.
אמרתי לה את זה היום בבוקר אבל יש לי הרגשה שזה לא יקרה אם נואה ימשיך לעצבן אותי.
״מה אתה מתעצבן דניאל זה לא שהוא באמת חושב שחברה שלך כוסית.״ דור הגיע מהצד השני שלי.
אלוהים הייתי כל כך קרוב לאוטובוס.
ראיתי את נואה במסע כומתה, הבן זונה הסתכל עליה בכל הזדמנות שהייתה לו, והבן אדם לא עיוור.
הוא רואה אותה מנשקת אותי ורואה את איתמר ורועי לידה.
הוא כבר יודע שאיתמר אח שלה כי הוא מכיר אותו והוא יודע שרועי חבר טוב שלה כי גם אותו הוא מכיר.
הוא לא מטומטם, הוא יודע מה קורה סביבו.

״קודם כל אני כן חושבת שליבי כוסית. היא אולי הדבר הכי יפה שראיתי בחיים שלי אבל.״ אם עוד פאקינג מילה אחת עליה תצא מהפה שלו אני דופק לו את הנשק לראש.
״אתה הולך על חבל דק נואה.״ הזהיר אותו דור אבל נשארתי שקט והבן זונה המשיך לדבר.
״אבל כל עוד היא איתך אני לא אעשה כלום.״ אז הוא בונה על זה שניפרד? שיזדיין.
״ברגע שתיפרדו, וכך בחשבון שזה יקרה בזמן הקרוב. אל תצפה ממני לשמור את הידיים שלי לעצ-״ הקנה של הנשק כבר פגש את הרקה שלו והוא נפל לרצפה.
״בן זונה!!״ צעקתי, זרקתי את התיק לצד והתנפלתי עליו.
האגרופים שלי פגשו את ראשו בכל פעם עד שדור תפס את ידיי והרחיק אותי ממנו.
לא עבר שניה והמפקד שלנו היה שם.
אני חושב שהוא התעלף.
לא, הוא זז.

״מה קורה פה??!״ צרח והתנערתי מדור.
תפסתי את התיק שלי וניסיתי לעקוף את המפקד.
״איפה אתה חושב שאתה?! בבית ספר?!! לא!! אתה בצבא אז תתנהג כמו שצריך!!!״ לא יודע איך יכולתי להישאר אדיש אבל נשארתי.
מיכאל עזר לנואה לקום בזמן שהמפקד תופס לי ביד ולא משחרר אותי.
״דניאל תעוף לחדר שלך ואני לא רוצה לראות אותך עד מחר על הבוקר במפקדה למשפט!״ אני לא מאמין!!! אני לא פאקינג מאמין שבגלל הבן זונה הזה אני נשאר פה!!!
״חתיכת בן שרמוטה.״ מלמלתי כשנתקעתי בנואה והוא איבד שיווי משקל.
חזרתי לחדר וזרקתי את התיק על הרצפה.
תפסתי את הטלפון ונכנסתי לקבוצה שלי ושל חברים שלי שכוללת את ליבי.

׳תקעו אותי שישי בבסיס. עולה למשפט בבוקר. לא זמין.׳

My Princess - נסיכה שליWhere stories live. Discover now