פרק 𝟹𝟸 - אתה רוצה לענות?

947 25 4
                                    

נ.ק ליבי

״אה ומיקה כן?״
הייתי תקועה עם העניין על מיקה ותכננתי להשתמש בזה נגד דניאל כמה שאני יכולה.
״באמת ליבי? את לא תשחררי מזה?״ הוא קם מהמיטה ונעמד מולי, מתנשא מעליי.
״אני לא אשחרר מזה עד שאני אדע איפה אני עומדת אצלך.״ קולי רעד כשאמרתי את זה ושנאתי את זה.
״את רוצה לדעת איפה את עומדת אצלי?״ חזר על דבריי והניח את ידו על הלחי שלי ונשענתי למגע שלו.
״כן.״ קולי היה קטן והוא לא נראה מוטרד בכלל מההיסוס בקולי, הזיז את השיער מהפנים שלי ודיבר.
״את הבחורה היחידה שאני רואה ליבי. אני מוכן לקבל מכות רצח מאח שלך רק כדי להיות איתך, כל דבר שאי פעם אמרתי לך והוא לא היה במקום הצטערתי עליו מייד. אני מאוהב לך בצורה ליבי. מיקה ושיר יכולות ללכת להזדיין. אני אוהב אותך ורק אותך.״ הוא נעצר לרגע, תפס במותניים שלי עם שתי ידיו והרים אותי עד שנתליתי עליו כשהרגליים שלי מסוכלות מאחורי גבו.
״רק אותך ליבי, לא אף אחת אחרת. למה את חושבת שאמא שלי התאהבה בך ברגע שראתה אותך? את החזרת לה את הבן שלה ולי החזרת את אמא שלי. יש לך לב זהב ולא תכננת לשחרר מהילה עד שהסכמתי לחזור לדבר גם איתה. את סלחת לאמא שלך אחרי כל מה שעשתה לך. את סלחת לי אחרי כל מה שעשיתי, ואני מעריך אותך כל כך.״ הוא הצמיד את שפתיו לשלי והרגשתי שאני על סף בכי.

הכנסתי את ידי לשיערו והטתי את ראשו לאחור כדי להעמיק את הנשיקה.
הוא העביר את לשונו על שפתיי ונפתחתי בשבילו, לשוננו התגוששו אחת עם השניה, נשימותינו האיצו וכל אחד קיבל את השני עם כל הבעיות שלו.
ראשי התמלא במחשבות על מה קרה לפני כמה דקות כשהתגרתי בו ונרטבתי.
הוא התנתק מהקיר והחזיר אותנו למיטה.
כשהפיות שלנו עדיין מחוברות הוא עלה למיטה והשכיב אותנו באמצע כשהוא מעליי.
״דניאל...״ פלטתי גניחה מתחתיו כשהתחיל להתחכך בי והרגשתי את הזיקפה שלו נמתחת כנגד הדגמח שלבש.
גופי זז כנגדו, הוא ירד משפתיי לכיוון הצוואר והתחיל לנשק אותי שם.
הידיים שלי היו על השיער שלו והידיים שלו היו בכל מקום.
הוא התחיל לרדת מהצוואר לכיוון הבטן אבל לא נגע לי בציצים, הוא הגיע לבטן והתחיל לנשק אותי במרווח הקטן בין החולצה לג׳ינס.
רציתי שיגע בי, בכל מקום שרק יוכל.
הידיים שלו שוטטו על גופי עד שהגיעו לג׳ינס, הוא פתח את הכפתור ולא יכולתי להוציא מילה, הוא לא הפסיק לנשק אותי ופתח את הרוכסן.
לפני שהוריד את המכנס הוא הרים אליי את מבטו מחכה לאישור.
רציתי לצעוק עליו להוריד אותו, להגיד לו כן ושיעשה בי כרצונו
ושניה לפני שהמוח דיבר הלב קטע אותו.
״כן דניאל.״ הוא חייך אליי והוריד את המכנס שלי.
הוא לא הוריד אותו לגמרי, רק עד הברכיים וחזר לנשק אותי.
״אנחנו לא צריכים לעשות שום דבר אם את לא שלמה עם זה.״ ניסה לעודד אותי.
״הלב רוצה דניאל..״ קולי היה כל כך מהוסס.
״ומה המוח אומר?״
״ל..לא?״ לא יודעת אם שאלתי או אמרתי.
״אז נחכה עד שגם הוא ירצה.״ הוא הניח נשיקה על שפתיי והרים חזרה את המכנס אבל לא סגר את הרוכסן.
״תודה...״ קולי היה תחינה כאובה וניסיתי מה שאני יכולה כדי לא לתת לזיכרונות מאבא שלי ועילאי לחדור למחשבות שלי.
הוא קיבל את הדחייה שלי מהר מאוד והזיז את הידיים שלו משם, למרות שאמרתי לו כן הוא הבין שאני לא בטוחה.
הרגשתי את הקור שעטף את המקום שהיד שלו הייתה קודם והוא חזר לנשק את הבטן שלי.
נאנחתי בהקלה שמישהו אחד לפחות ידע מה זה לדחות סיפוקים.
ידו המשיכה לשוטט על גופי בלי להתקרב לג׳ינס או למקומות מתחתיו.
לא יכולתי לעמוד בפיתוי אז משכתי את ראשו מהשיער שלו עד שהגיע חזרה לשפתיי, בדיוק כשהנשיקה העצימה הטלפון שלי התחיל לצלצל.

My Princess - נסיכה שליWhere stories live. Discover now