פרק 𝟸𝟷 - כבר לא מסתירה כלום.

901 32 3
                                    

״חוזרת הביתה.״ קבעתי ואיתמר שיחרר במהירות את ג׳וי.
החברים שלו שחו אליו והרימו אותו לבחוץ.
איתמר התקדם אליי ואל דניאל ואני ניסיתי להשתחרר מדניאל.
״תשחרר אותי עכשיו דניאל!!״ צעקתי כשהתחיל להכאיב לי.
יובל העיף את דניאל ממני ודחף אותו למים, תפסתי ביד של יובל ומשכתי אותו אליי.
״הוא חי?״ שאלתי והוא ידע שהתכוונתי לג׳וי.
הוא הנהן ובמקום להמשיך להרביץ לדניאל הוא יצא לג׳וי יחד איתי.

״ליבי!!״ שאג איתמר אבל לא הסתובבתי אליו.
״אתן קוראות למנהלת?״ שאלתי את נועה ורוני מעוצבנת מהן.
״את לא חוזרת לשם.״ הן קצת טועות אם הן חושבות שהן יגידו לי מה לעשות.
״אני אלך אליה.״
״אני הפסקתי להרביץ לו ליבי! תחכי עם זה רגע!״
״כבר החלטתי איתמר, אני מעדיפה לסבול שם מאשר פה.״ ראיתי את נועה ורוני נלחמות עם עצמן בתוכן על מה להגיד לי, אני יודעת שהן דואגות לי. וזה בדיוק העניין, הן לא צריכות יותר.

הלכתי לג׳וי ששכב על החול עם עיניים סגורות והמורה לידם.
״הוא צריך הנשמה.״


נ.ק דניאל

״הוא צריך הנשמה.״ צעק אחד החברים המזדיינים של ג׳וי.
ליבי בלי להסס בכלל הלכה אליו והחזיקה לו בשתי צדדי הראש.
״אני אעשה את זה.״ אמרה ולא יכולתי שלא להתערב.
״את לא.״
״לא ביקשתי אישור, אמרתי שזה מה שאני אעשה.״ התיזה והתקרבה אליו.
פאקינג שיט ברגע ששיר נישקה אותי הבנות העיפו אותה וקיללתי לה את החיים כי ידעה שליבי מסתכלת.
ברגע שהשפתיים של ג׳וי נגעו בשפתיים של ליבי רציתי פאקינג לשרוף אותו אבל איתמר הזין הזה לא נתן לי לזוז מהמקום!
הוא נתן לזה לקרות כאילו ידע מה עובר בראש שלה, ואולי הוא כן אבל רציתי להכניס לו אגרוף באותו רגע.
ליבי לחצה על האף שלו, חיברה את השפתיים שלה לשל ג׳וי והתחליה להנשים אותו, היא התכופפה ככה שהתחת שלה היה פאקינג מולי.
בפעם הראשונה היא הצליחה והוא התחיל להשתעל ולירוק מים.
איתמר ואני יצאנו מהמים.
היא לא חוזרת להורים שלה בחיים.
אני לא אתן לה לחזור למכות וההתעללות שם, וגם איתמר לא.
הלכתי לעמוד מאחורי ליבי וחיכיתי שהמזדיין יחזור לנשום סדיר.
הרגשתי דה ז׳וו נוראי מהלילה שניסתה להתאבד רק שאני זה שהציל אותה ובסוף נדפק.

ג׳וי הסדיר את הנשימה שלו.
״תודה יפה.״ מלמל לבסוף ג׳וי והמורה התחילה לשאול אותו מליון שאלות.
המורה קראה גם לאיתמר והתחילה לנזוף בו.
״יופי, סיימת איתו עכשיו בואי.״ תפסתי אותה מהמותניים והרמתי אותה על הכתף שלי.
״אתה שוב חושב שתוכל לבקש סליחה ואני יסלח בשניה, נתתי לך כבר הזדמנות אחרונה ופספסת אותה.״ נאנחה מעליי ולא התנגדה אליי.

הנחתי אותה כשהגעתי לחניה של כל המכוניות והאופנועיים.
״שיר נישקה אותי ואני לא אמרתי לה כלום! אני קללתי את החיים שלה ברגע שהבנות העיפו אותה ממני! אני שונא אותה ליבי!! בחיים שלי לא אהבתי מישהי יותר משאני אוהב אותך מתי תביני את זה??״ התזתי והיא שילבה ידיים מבליטה את החזה שלה.
היא אף פעם לא עושה את זה בכוונה אבל זה מוערר את הזין המסכן שלי!
״תורידי את הידיים ליבי!״ התעצבנתי כשהתחילה לי זיקפה, היא הסתכלה על הזין שלי וצחקה בזעף אבל לא הורידה את הידיים.
״כוסעמק ליבי!״ נהמתי והורדתי לה את הידיים.
״אתה נוראי ואני עדיין שונאת אותך.״ היא אמרה את זה בחיוך אז הודתי לזין המסכן שלי שהקליל את האווריה בנינו.
הסתכלתי על המכנס שלה שהיה ספוג במים וסגרתי את הכפתור המזדיין שג׳וי פתח.
עשיתי את זה באגרסיביות והצמדתי אותה עליי על הדרך.

My Princess - נסיכה שליWhere stories live. Discover now