פרק 52 - הארוס של אמא שלי

779 44 10
                                    


הייתי בדרך לחדר של המפקד שלי כדי שיוכל לאשר לי לצאת היום בשביל שאני אוכל להיות בשחרור שלי אחי, דניאל ורועי.
אחרי המקרה של רון ואביב שמעתי שהוא יצא מהתפקיד שלו כחובש ועבר לתפקיד אחר, כמעט בטוחה שהוא הפך להיות מפקד באיזשהו מקום.
אביב לא הוציאה מילה על זה אבל רוב הסיכויים שהוא פחד שיתחילו השמועות וחקירות לגבי זה אז הוא פשוט החליף תפקיד.
״אביב? מה את עושה פה?״ היא בדיוק יצאה מהמפקדה כשהיא עוצרת דמעות.
״נכון רון?״ הנהנתי וחיכיתי שתמשיך.
״אז הוא החליף את עומרי.״ לא נכון! עומרי היה המפקד שלנו!! רון בחיים לא יתן לי לצאת עכשיו.
״אין סיכוי.״ דחפתי אותה לצד ונכנסתי.
כן. נדפקתי.
״מה אתה עושה פה?!״ צעקתי והתחלתי להריץ תירוצים לבנים למה אני לא אוכל לצאת לשחרור שלהם.
״תכירי את המפקד החדש ליבי.״ עומרי. אני לא מאמינה, הוא אשכרה וויתר על התפקיד שלו.
״אתם צוחקים עליי? עומרי אתה לא יכול לעשות לי את זה! לא עכשיו!״ עומרי נכנס לחדר והתקדם אליי.
״קודם כל תירגעי, התפקיד מתאים לו, תסמכי עליי שהוא יעזור לך בדיוק כמוני.״ הוא נעמד מולי ודחפתי אותו כשהתכוון לשים את היד המסריחה שלו על הכתף שלי, בדרך כלל הייתי נותנת לו, עכשיו לא.
״אל תגיד לי תירגעי כשאתה לא יודע את הסיפור!! אני צריכה פאקינג שחרור! והוא בחיים לא יתן לי.״ רציתי לבכות, באמת שכל כך רציתי לבכות.
״ליבי! אל תהיה כזאת ותנסי להבין אותי.״ להבין אותו? הוא מתלונן בסך הכל שבוע על זה שהוא צריך מחליף ובלי לבדוק אפילו את רון הוא התחלף איתו רק כי רצה להיפטר מהתפקיד. הוא פאקינג אנוכי ואגואיסט.
״איך אני יכולה להבין אותך כשהרסת לי את כל התוכניות!״ יאמר לזכותו שהוא לא התעצבן עליי או כעס בגלל הזלזול שלי כלפיו.
״ליבי אני אוהב אותך ואת יודעת את זה.״ אני שרופה עליו, באמת. אני והמפקד הקודם שלי היינו חברים ממש טובים, אבל הוא החליט לדפוק אותי.
״אם היית אוהב אותי לא היית דופק אותי!״ הוא מלמל סליחה ויצא מהחדר, חתיכת בן זונה!
״הוא דפק אותך?״ רון שאל בסרקזם, סוטה מגעיל. לא התכוונתי לעשות איתו את השיחה הזאת.
״אני ממש לא עושה את זה איתך.״ נענעתי את ראשי בגועל והסתובבתי לדלת, אני לא אצא היום.
״לא רצית שחרור?״ שאל כשידי הייתה על הידית והתכוונתי לצאת, נשמתי עמוק והסתובבתי אליו עם חיוך ציני וכל כך מזויף.
״כן...״
״את יכולה להפסיק לחייך אני יודע שזה קשה לך.״ הורדתי את החיוך בשניה ונשארתי בדמות הכלבה שלי.
״למה את צריכה אישור?״
״לאמא שלי יש יום הולדת.״ זה כל כך לא נכון אבל יש לי הרגשה שאם אני אגיד לו את האמת הוא לא יתן לי לצאת.
״ועכשיו באמת? ואל תזייני לי את השכל שלסבתא שלך יש בר מצווה.״ גלגלתי עיניים והלכתי על האמת ״אח שלי משתחרר היום.״ חצי אמת.
״בטוחה שזה אח שלך ולא חבר שלך?״ הוא אמר את זה עם סלידה בקולו, נראה שהוא לא אוהב את הרעיון שיש לי חבר.
״יכול להיות ששניהם משתחררים היום.״ אמרתי כאילו זה פרט לא מעניין, וזה באמת לא מעניין. לעומרי לא היה אכפת.
״את לא יוצאת.״
״לא חשבתי אחרת.״ הסתובבתי שוב והוא שוב עצר אותי, כיף לו לשגע אותי ״אלא עם כן..״ סובבתי רק את הראש אליו ״אם אתה מתכוון לסחוט אותי בשביל סקס תמשיך לחלום רון.״ פלטתי בגועל ושניה לפני שיצאתי מהחדר הוא אמר ״אז את יכולה לצאת.״ לא שבאמת שמתי עליו.
״אה וליבי,״ הוא עצר אותי כשאני עם רגל מחוץ לדלת.
״אני המפקד שלך אז את קוראת לי המפקד לא רון.״ דרש כשאפילו לא סובבתי אליו את הראש.
״לך תזדיין רון, היית רוצה להיות חבר שלי, כי תאמין לי, לא כיף להיות אויב שלי.״ לא חיכיתי לתשובה, יצאתי מהמפקדה.
הייתי עצבנית, והתכוונתי להוציא את זה על הבן אדם הראשון שאראה.
שבמקרה היה אביב.

My Princess - נסיכה שליWhere stories live. Discover now