הבוקר היה קצת מבאס, התעוררתי מהשעון מעורר וכשהלכתי לחדר של נועה גיליתי שהיא חולה ושהיא לא תבוא איתי היום ללימודים.
התלבשתי במהירות ויצאתי מהחדר קצת מאוחר.
בחרתי לרדת במדרגות הפעם כי היו מלא בנות מהקומה שלי שחיכו למעלית וזה היה לוקח לי יותר זמן. כשהתחלתי לרדת במדרגות ראיתי את מיקה, ״היי מיקה.״ היא עצרה כששמעה את שמה והסתובבה אליי.
״היי פרינססה.״ קראה אליי בחיוך ונתנה לי חיבוק קצר, הכינוי פרינססה כאילו מתלבש עליי, כל החברות שלי מהבית ספר הקודם קראו לי ככה וגם חברים של אח שלי, וכמובן שגם אח שלי. עכשיו גם פה שתי החברות שלי התחילו לקרוא לי ככה בלי שאמרתי להן בכלל, אהבתי את הכינוי הזה.
למרות שהיה לי די קשה לכנות את מיקה כחברה שלי, אני עוד לא מכירה אותה מספיק בשביל זה.
״בואי נלך לשיעור.״ הציעה והנהנתי לשמע הרעיון שלה.
עצרנו מול הכיתה שלנו והחלפנו מבטים, איחרנו בחצי שעה ואין לנו תירוץ.
״מה התירוץ שלנו?״ גיחכתי, ״אין לי מושגג.״ צחקה וניסתה להיות בשקט כדי שלא ישמעו אותנו.
״טוב בואי נעשה את זה מצחיק אם אין לנו תירוץ רציני.״ צחקנו ונכנסנו.
״מה הסיבה לאיחור בנות?״ שאלה המורה שלנו, החלפנו מבטים ומיקה ענתה לה, ״למזכירה היה יום הולדת הלכנו לחגוג לה.״ המורה שלנו נלחצה ״באמת?״ שאלה, היא האמינה לנו? עד כמה היא פתי.
החלטנו להמשיך עם זה והנהנו.
״בסדר תודה, לכו לשבת.״ היא סימנה בידה על שולחן פנוי והנהנו פעם נוספת.
התיישבנו ביחד ודיברנו כל השיעור, גם היום ההערות הציקו לי מהבנות בכיתה אבל בחרתי להתעלם הפעם.
כמה פעמים בשיעור בחנתי את היופי החיצוני של מיקה ותהיתי אם היא צבעה את השיער שהוא ככה כהה או שעשתה הרמת ריסים שהם ככה מעוגלים יפה.
למיקה יש שיער שחור ארוך כמעט כמו שלי והוא חלק, העיניים שלה כחולות ועם טיפה גוון ירוק, היא יותר גבוה ממני, היא נראה לי מטר שבעים ולגוף שלה יש צורה של שעון חול, כמעט כמו שלי רק שאין לה תחת והחזה שלה קטן משלי, נראה כאילו כל הבנות בבית ספר נראות אותו דבר עם הגוף שלהן.
השפתיים שלה דקות והאף שלה הוא האף הכי קטן שראיתי בחיים שלי, היא מצליחה לנשום ממנו בכלל?
כשאני ומיקה הלכנו לכיוון הקפיטריה אחרי השיעורים הראשונים שלנו שלחתי הודעה לנועה ושאלתי לשלומה.
*דנינו*
״איך את מרגישה? לבוא לאכול איתך במקום בקפיטריה?״
שאלתי ואחרי כמה שניות קיבלתי תשובה
״לא, תאכלי בקפיטריה, תבואי בערב?״
״אבוא בערב, תרגישי טוב.״
סימסתי חזרה והחזרתי את הטלפון לכיס.
אני ומיקה הלכנו לקחת אוכל והתיישבנו בשולחן של אחי הפעם, החלטתי לא להעניש את עצמי רק בגלל שדניאל שם, אני לא חייבת לדבר איתו ואני יכולה להתעלם אבל אני לא אשב רחוק מאחי.
YOU ARE READING
My Princess - נסיכה שלי
Romanceליבי נאלצת לעבור עם אחיה הגדול לפנימייה בתל אביב. ההורים שלהם לא השאירו להם כל כך הרבה ברירות. שם היא פוגשת חברות חדשות. חברים חדשים. חיים חדשים. הוא ראה אותה והתאהב, בלי לדעת על המשפחה שלה, על העבר שלה או על החיים שלה בכלל. היא ניסתה לברוח מהרגשות...
