נ.ק ליבי
״חוזרת הביתה?״ שאלתי בקול חזק כדי שידעו שאני לא מפחדת מהם, למרות שאני כן.
רציתי באותו רגע להתכווץ׳ לתוך עצמי ולהיעלם אבל הייתי חייבת לתת לזה הזדמנות.
״אוי.. מתוקה שלנו כמה התגעגענו!״ קראה אימי בהתלהבות, היא התקרבה לחבק אותי אבל התרחקתי.
לא יכולתי.
״התגעגעת לשבור עליי בקבוקים או שבאמת התגעגעת אליי?״ הדמעות שנספגו כבר בעור שלי חזרו אבל בגל יותר נורא עכשיו.
שנאתי להראות חולשה מול אנשים ששונאים אותי או שעושים לי רע.
היא נענעה כמה פעמים את הראש כאילו רוצה להוציא את הזכרונות האלה מהראש שלה והתרחקה ממני.
אני די בטוחה שהיא לא זוכרת אותם גם אם הייתה רוצה.
״אנחנו מצטערים אהובה, אבל אנחנו משתדלים לעשות שינוי. אין כבר אלכוהול בבית, יש לנו נהג שמסיע אותנו ודואג שלא נגיע לברים או בית זונות.״ את המילים ׳בית זונות׳ היא כיוונה לאבא שלי אבל נראה שזה לא מעניין אותו.
רציתי לצעוק עליה ׳דברי בשם עצמך׳ אבל עצרתי את עצמי.
לא יודעת איך אני יכולה להאמין לה אבל האמנתי, היא יכולה להיות מאוד משכנעת עם דמעות בעיניים.
״אז אני מנחשת שאני חוזרת?״ הפעם דיברתי בקול יותר מהוסס והמשכתי להביט באמא שלי.
היה לי קשה להסתכל על אבא שלי בגלל מה שעשה, לא יכולתי אפילו לדמיין לראות את אבא שלי עירום מעליי, וזה מה שקרה, וזה נצרב לי במוח מהרגע שזה קרה.
״כן! כןן!! תחזרי בבקשה!״ התחננה והפעם כשהתקרבה אליי לא התרחקתי, עם כל מה שקרה היא עדיין אמא שלי.
ואני אוהבת אותה, זו אחת מהסיבות שחזרתי לפה, השרשרת שעוד יש לי על הצוואר חשובה לי כל כך כי היא מזכירה לי שאמא שלי שהייתה פיכחת פעם אהבה אותי.
אני יודעת שיש אנשים שבחיים לא היו סולחים על דבר כזה אבל הייתי צריכה משפחה שהיא לא רק אח שלי.
היא חיבקה אותי וקיבלתי את זה בברכה, הייתי צריכה את זה.
כשהיא התנתקה ממני שתינו הסתכלנו על אבא שלי, טוב אני הסתכלתי לכל מקום חוץ מעליו אבל היא הסתכלה עליו.
״התגעגעתי אלייך ילדה שלי..״ הוא זכר הכל, כל מה שקרה.
כל מה שהוא עשה, אבל אני בטוחה שהיא לא ידעה, כל פעם שניסינו להסביר לה מה קרה היא בכתה, הלכה לישון ושכחה את זה בבוקר שאחרי.
יישרתי אליו מבט והתפללתי לראות משהו שידעתי שלא אראה בחיים.
הוא לא הצטער על שום דבר, כל דבר שעשה הוא עשה את זה בעודו פיכח, הדבר היחיד שהוא מצטער עליו זה שהוא לא סתם לי את הפה ובגללי אח שלי הפסיק את זה באמצע.
לו אני כבר בחיים לא אסלח.
״אני מצטער ילדתי.. אני מצטער על הכל...״ הקול שלו היה חסר רגש, כאילו הוא מתנצל רק כדי לרצות את אמא שלי.
כמות האנשים שביקשו ממני סליחה בחודש האחרון וסלחתי להם כל כך גדולה שכבר אי אפשר לספור על יד אחת.
הוא התקרב לחבק אותי והתרחקתי, ממנו לא הייתי מכונה לקבל חיבוק אפילו.
YOU ARE READING
My Princess - נסיכה שלי
Romanceליבי נאלצת לעבור עם אחיה הגדול לפנימייה בתל אביב. ההורים שלהם לא השאירו להם כל כך הרבה ברירות. שם היא פוגשת חברות חדשות. חברים חדשים. חיים חדשים. הוא ראה אותה והתאהב, בלי לדעת על המשפחה שלה, על העבר שלה או על החיים שלה בכלל. היא ניסתה לברוח מהרגשות...
