נקודת מבט דניאל
כשעמדה בתחילת המדרגות הרגשתי את ליבי הולם בחזי.
היא הייתה מהממת. מושלמת.
היא נראתה כמו מלאך.
אלוהים הרגשתי את הלחץ שלה מקילומטרים, לא ידעתי למה אבל הייתי צריך לגלות.
בהתחלה חשבתי שזה לא רעיון טוב שהילה תבוא איתנו כי לא רציתי שתהיה גלגל שביעי. כולנו פה זוגות.
בערך, נועה ורועי לא הוכרזו ורוני ואיתמר מסובכים.
אבל אז הבנתי שרוני תהיה איתה ואיתמר יהיה עם חברה שלי, ככה שאני אתערבב בין לבין.
נתתי לזה צ׳אנס.
כשהגענו למסעדה אמרתי לכולם להיכנס לשבת ואני וליבי ניכנס מאוחר יותר.
אמרתי לה שהיא נראית כמו מלאך כשיצאנו מהבית אז לא חשבתי שזה בגללי.
״מה מטריד אותך נסיכה?״ שאלתי וירדתי מהאופנוע.
״כלום.״ זה היה הכלום הכי לא כלום ששמעתי בכל חיי.
״ליבי.״ השתמשתי בשמה כדי שתדע שאני יודע שהיא משקרת, היא ירדה מהאופנוע והתקדמה למסעדה, עצרתי אותה בידי והחזרתי אותה אליי.
״ליבי משהו מטריד אותך, ואני רוצה שתהני הערב הזה, אז ספרי לי שנוכל לטפל בזה.״ היא הסתכלה עליי כמה רגעים, אבל לבסוף היא נשפה אנחת תסכול וסיפרה לי.
״אני לא יודעת מאיפה זה בא אבל הכל עולה לי דני... כל הזיכרונות, וזה קשה להתמודד איתם בכל פעם מחדש.״ אלוהים כאב לי עליה והבנתי אותה.
״זה תמיד יהיה חלק מהחיים שלנו נסיכה, אנחנו נצטרך ללמוד לחיות עם זה.״ אמרתי ושלחתי את ידי לצד פניה והיא נשענה למגעי.
״לפחות אתה לא בא אליי עם הקלישאה שהזמן מרפא את הכאב.״ היא שיחררה צחוק חלש וחייכתי אליה ״הזמן לא מעלים את הכאב, הוא משלים איתו.״ היא הנהנה ונצמדה אליי כשמשב רוח קר עבר.
מה נסגר עם המזג האוויר? אנחנו עוד רגע בקיץ.
״מה שלא הורג אותך הופך אותך לחזק יותר?״ הנהנתי אליה, היא חייכה אליי והחזרתי לה חיוך משלי ״מה שלא הורג אותך הופך אותך לחזק יותר.״ חזרתי אחרי דבריה ואישרתי אותם.
הצמדתי נשיקה רכה על שפתיה המלאות וטעם של דבש פגש את שפתיי.
היא החזירה לי בנשיקה משלה וקברתי את ראשי בצווארה לאחר שהתנתקה.
״בוא ניכנס.״ לחשה באוזני כשהסנפתי את ריחה הממכר כאילו הייתה קוקאין.
״נצטרך לחכות כמה דקות.״ מלמלתי והצמדתי נשיקה על צווארה.
״מה? למ-״ דבריה נקטעו כשהצמדתי את הזיקפה שלי אל גופה הקטן, צחוק נפלט ממנה וידיה עטפו את גופי מנסות להצמיד אותי אליה יותר.
פאק אהבתי את הבחורה הזאת יותר ממה שיכולתי להסביר.
אהבתי את הבחורה שנכנסה לחיי והכניסה אליהם חיים.
אלוהים כמה שאהבתי את הנסיכה שעמדה מולי וניסתה להצמיד אותי אליה יותר.
כשהזיקפה נרגעה נכנסנו למסעדה כשהקסדות בידנו והמפתח בכיס שלי.
היא כבר לא הייתה לחוצה ולמען האמת היא הייתה יותר נינוחה ממני.
״לקח לכם זמן בחוץ.״ צחקה רוני שישבה בין הילה לנועה, רועי ישב ליד נועה ואיתמר לידו. ליבי החליקה על הכיסא והתיישבה ליד איתמר כשאני מצידה השני וליד הילה.
שולחן עגול, כולם קרובים לכולם.
המלצר הגיע והציג את עצמו, לא זכרתי את שם, עניין אותי רק שהוא לא הפסיק ללטוש מבטים לליבי.
״ומה את תרצי להזמין מותק?״ שאל כשהגיע לליבי וידי נקפצה לאגרופים מתחת לשולחן.
מבטו גלש על גופה הקטן והיא סגרה את המעיל בשתי ידייה.
היא נצמדה אליי, הסתכלתי לרגע על איתמר שהיה נראה שאם לא היה במסעדה מכובדת הוא היה מזיין את המלצר במכות.
לא נראה שהיא התכוונה לענות לו אז עניתי במקומה, אבל לא הייתי נחמד.
״תזמין לה סטייק אנטריקו-״ הוא קטע אותי, בן זונה.
״שאלתי אותה.״ הדם בוורידי רתח, הייתי שניה מלהכניס לו אגרוף לפנים.
״ואני עניתי.״ קולי היה תקיף, מעט מזהיר.
״אני לא חושב שזה מוצא חן בעינייה.״ אמר ולא הוריד את מבטו ממנה.
״כן זה דווקא כן.״ התערבה ונישקה את שפתיי באגרסיביות.
זו הנסיכה שלי, וזו הגרסה שהכי אהבתי.
״מה מידת עשייה?״ שאל כשליבי התנתקה ממני והשעינה את ראשה על כתפי, הוא היה נבוך, ראו על פניו, שילך להזדיין.
״מדיום.״ עניתי.
״איזו תוספת?״
״מה יש?״ שאלתי למרות שכבר ידעתי כי איתמר הזמין אותו דבר ושאל כבר מה התוספות, נהנתי להתגרות בו, ליבי שיחקה בשיערי ובכל פעם שדיבר היא הניחה נשיקות על שפתיי, לחיי או כל מקום אחר בפניי.
הוא בלע את רוקו בעצבנות ואז ענה ״פירה וכרישה אבל אפשר גם רק אחד מהם, צ׳יפס או אורז וברוקולי, אבל אפשר גם רק אורז או רק ברוקולי.״ ענה בקוצר רוח, הסתובבתי לליבי ״מה תרצי נסיכה?״ כולם כבר הזמינו חוץ ממני וממנה.
״אורז וברוקולי.״ אמרה ונישקה את שפתיי שוב.
״ילדה בריאה.״ הקנטתי ואמרתי למלצר מה רצתה, למרות שיכל לשמוע.
״אני רוצה אותו דבר רק עם פירה וכרישה.״ הוא רשם ולאחר מכן שאל מה לשתות.
״תביא יין לבן וכמה בקבוקי בירה.״ אמרתי בחיוך גדול, לא ידעתי מי ישלם על זה אבל אל עניין אותי, כל עוד היא מאושרת אני אעשה הכל.
הסתכלתי לרגע על הילה והוספתי ״אה, ותביא גם כוס מיץ תפוזים, היא לא בגיל.״ הילה צחקה ושלחתי אליה מבט מתנשא.
המלצר הלך והיא פלטה ״גם הבנות לא בגיל.״ נכון, הבנות שבעה עשרה ורק אנחנו מלאו לנו שמונה עשרה, אבל היא הייתה בת חמש עשרה אז אין לה זכות.
״מיץ תפוזים יותר טעים סמכי עליי.״ אמרה רוני בצחוק והילה גלגלה עיניים. כן, היא תסתדר איתנו.
הסתכלתי לרגע על ליבי שעדיין הצמידה את המעיל ככה שהיא הסתירה את השמלה מתחת.
״אל תסתירי את עצמך. בטח לא ממנו, אני מוכן לריב עם כל אחד שיסתכל יותר מידי.״ שיחררתי את ידיה והיא חייכה אליי.
״זה לא מה שאמרת בפעם האחרונה שהערת לי על הבגד ים.״ וזה היה באותו יום שנישקתי אותה.
״בפעם האחרונה לא היית שלי.״ חיוך זחוח הופיע על פנייה.
״ועכשיו אני שלך?״ היא קירבה את פניה אל פניי אבל לא נישקה אותי, רק התגרתה בי.
״ולא של אף אחד אחר.״ לחשתי, אחזתי בעורפה והצמדתי אותה לנשיקה עמוקה.
YOU ARE READING
My Princess - נסיכה שלי
Romanceליבי נאלצת לעבור עם אחיה הגדול לפנימייה בתל אביב. ההורים שלהם לא השאירו להם כל כך הרבה ברירות. שם היא פוגשת חברות חדשות. חברים חדשים. חיים חדשים. הוא ראה אותה והתאהב, בלי לדעת על המשפחה שלה, על העבר שלה או על החיים שלה בכלל. היא ניסתה לברוח מהרגשות...
