פרק 𝟹𝟺 - קוץ מזדיין

868 31 1
                                    

נ.ק ליבי

איתמר חזר עם המנה שלי ושם אותה ממולי.
״תאכלי את זה, ושזה יגמר.״ הורה והתחלתי לאכול, ידעתי בוודאות שאני לא אסיים את זה אבל לא היה לי כוח להתווכח איתו.
הוא חזר להתיישב והתחיל לאכול.
הילה בדיוק נכנסה לקפיטריה והסתכלה על השולחנות המלאים מהססת לפני שהיא מתקדמת לשולחן של בנות שלא בדיוק מחבבות אותה.
״הילה!״ עצרתי אותה והיא הסתובבה לשולחן שלנו.
״רוצה לשבת איתנו?״ ידעתי שהשאלה הזאת תמשוך תשומת לב בגלל שאני שנתיים מעליה וחלק מאיתנו שלוש שנים מעליה אבל זה עניין לי את הקצה של הזרת.
היא הנהנה בהתלהבות והתקדמה אלינו.
״קפוץ כיסא ג׳וי.״ ביקשתי ויובל קפץ כיסא כדי שג׳וי יוכל לקפוץ גם הוא.
״בואי שבי.״ טפחתי על הכיסא שג׳וי בדיוק פינה והיא התיישבה.
היא התיישבה ונתנה לי חיבוק קצר.
״היי כולם.״ כולם החזירו לה היי חוץ מדניאל, עצמתי את העיניים בתסכול והנחתי את ידי על הרגל שלו מתחילה לעלות אותה לכיוון המפשעה שלו.
״ליבי...״ נאנח, פקחתי את עיניי והוא נעץ בי את עיניו הלהוטות.
״הבטחת.״ לחשתי והמשכתי להעלות את היד.
״היי דניאל.״ הילה היססה אבל הסתכלה עליו, הוא נראה מיוסר אבל יכולתי להבין אותו, כל שאר החברים שישבו איתנו לא יכלו לדעת אבל הוא הסתיר את זה כמעט כמו מקצוען, הוא נראה כאילו הוא בעצירות עם הפרצוף הסובל שלו, אבל הוא באמת סובל.
ממחלת הביצים הכחולות, הוא נואש לגמור עוד מהבוקר.
״היי אחות.״ הוא נראה מופתע מעצמו מהקול שהיה מלא חיבה שהצליח להוציא מהפה.
חיוך ענק נפרס על פניה של הילה והיא ניצמדה אליי בכוונה להתקרב יותר לדניאל, אבל אני מפרידה בניהם.
״הפסקת אש?״ הציע ושלח אליה אגרוף, היא חיברה את האגרופים שלהם ״אני בעד.״ צחקה והשפילה את מבטה כדי שלא יראה כמה שהיא מתלהבת.

״כל הכבוד דני.״ לחשתי לו כשהגעתי עם היד למפשעה שלו וליטפתי את קצה הזין שלו שעמד לקראתי.
הוא עצם את עיניו בסיפוק, ״אלוהים.״ נאנח ותפס את ידי מתחת לשולחן כדי לעצור אותי.
״את חייבת להפסיק עם זה ליבי.״ הוא הרחיק את ידי מהמפשעה שלו והניח אותה באגרסיביות על הירך שלי.
״אני לא יכולה, הפרצוף שלך מצחיק אותי מידי כשאני עושה את זה.״ פרצתי בצחוק ודחפתי אותה בקטנה עם הכתף, כשהרמנו את מבטנו כולם היו מופתעים, כנראה מההתנהגות שלו להילה.
על רוני ונועה היה מבט יודע וצחקתי.
״וואו דניאל, מה קרה פתאום?״ השתעשעה נועה ודניאל שנראה נבוך ניסה לסדר את עצמו מתחת לשלוחן ״ליבי קרתה.״ מלמל.
״חוללת פלאים פרינססה.״ צחק יובל ושלחתי אליו מבט יודע.
״מה הצעת לו?״ שאל איתמר והרחיק את הצלחת הריקה ממנו.
״משהו שהוא לא יוכל לסרב לו.״ פניו של איתמר הקדירו ופרצתי בצחוק.
״סתם איתמר, פשוט דיברתי איתו בהיגיון, אתה יודע שאין לו הרבה מזה.״ חייכתי והסתכלתי על דניאל, ברגע שהרים את מבטו אליי הוא חייך והצליח לגנוב נשיקה למרות איתמר.

My Princess - נסיכה שליWhere stories live. Discover now