נ.ק ליבי
״ליבי!!״ נועה קראה לי ממאחוריי והסתובבתי לראות מה היא רוצה.
״את לא באה איתנו לשיעור?״ שאלה ורוני נעמדה לידה.
״תשבו ביחד ותתפסו לי מקום עם שולחן של שתיים. נתראה בשיעור.״ גם איתן לא חיכיתי לתשובה והססתובבתי חזרה כדי ללכת לשגיא.
בדיוק כשהסתובבתי נתקעתי בו ושניה לפני שנפלתי אחורה הוא תפס אותי וייצב אותי.
״פעם שלישית גלידה.״ צחק והוריד את היד אחרי שהתייצבתי.
״עליי.״ חייכתי אליו והסתובבנו כדי ללכת לכיוון הכיתה שלנו.
״לא קר לך ליבי?״ שאל ברגע שיצאנו מהקפיטריה ורעד של קור עבר בי, הם שמים את המזגנים על שש עשרה מעלות בקומה הזאת וזה נורא.
״נסיכה.״ קול מוכר עצר אותי מלענות לשגיא והסתובבנו ללא אחר מאשר דניאל, שנראה כאילו כבר לא כאב לו כלום.
״דניאל, לא הלכת כבר לשיעור?״ הקול שלי היה מלא אשמה למרות שלא הבנתי על מה אני אשמה. בגלל שהסתובבתי עם שגיא? זו לא סיבה מספיק מוצדקת, מותר שיהיו לי עוד חברים חוץ מדניאל וחברים של אחי.
״לא, חיכיתי לך האמת.״ הוא נעמד מצד ימין שלי והצמיד אותי אליו כשידו מונחת על המותן שלי.
הוא מסמן טרטוריה כאילו? אני לא יודעת אבל זה רק מעצבן אותי יותר.
״דניאל.״ ניסיתי להתנגד לאחיזה הרכושנית שלו אבל הוא רק חיזק אותה, שלחתי לשגיא מבט מתנצל והוא הנהן כאילו היה רגיל להתנהגות הזאת מצד גברים אחרים עם הבחורות שלהם.
״קר לך?״ שאל דניאל כשעוד רעד קור עבר בי, הנהנתי והוא פתח את הטלפון שלו.
״אין לך משהו חם להביא לי דניאל, אז למה אתה שואל?״ הרגשתי לא נעים בגלל שגיא הפך לגלגל שלישי רק בגלל דניאל.
״איתמר יביא לך את הג׳קט שלו.״ הסביר והכניס את הטלפון שלו חזרה לכיס של הדגמח.
שחכתי כבר ששגיא שאל את אותה שאלה לפני שראינו את דניאל.
״הבגדים שלו נראים עליי כמו שמלה דניאל!״ התנתקתי ממנו בשניה ואני חושבת שהתחלתי להבין למה חברים שלי מפחדים ממני, הפתיל שלי קצר וברגע שאני מתעצבנת אפילו קצת אני יוצאת על מאה שמונים.
״סליחה, לא התכוונתי לצעוק.״ לא יודעת למה התנצלתי על זה בכלל.
״אני לא מצטערת בעצם, כן התכוונתי.״ שגיא ודניאל צחקו בגלל מה שאמרתי ועצרתי את התגובה שלי כדי ששגיא לא יבין איזו נוראית אני ויברח.
עד שהגענו לכיתת מתמטיקה שלי כבר הספקתי להתעצבן עשרים פעם על דניאל שמתוכן עצרתי חמש פעמים את התגובות שלי.
אני מודה, זה היה ממש קשה לרסן את עצמי.
איתמר עמד כבר ליד הכיתה שלי עם רועי ויובל לצידו.
ממש שומרי ראש.
״עוף ממני דניאל.״ התעצבנתי כשהוא הצמיד אותי אליו שוב והוא לא התנתק.
״אני איכנס בנתיים לכיתה ליבי.״ שגיא אמר והתקדם לכיוון הדלת של הכיתה שלנו, רועי, איתמר ויובל בחנו אותו מהצד כאילו רצו לבדוק אם הוא מתאים לרמה שלי, הם מעצבנים אותי!!
נראה לי אני במחזור.
״בסדר, תשמור לי מקום.״ הוא הנהן ונכנס לכיתה במהירות.
YOU ARE READING
My Princess - נסיכה שלי
Romanceליבי נאלצת לעבור עם אחיה הגדול לפנימייה בתל אביב. ההורים שלהם לא השאירו להם כל כך הרבה ברירות. שם היא פוגשת חברות חדשות. חברים חדשים. חיים חדשים. הוא ראה אותה והתאהב, בלי לדעת על המשפחה שלה, על העבר שלה או על החיים שלה בכלל. היא ניסתה לברוח מהרגשות...
