נקודת מבט לארה:
״תעזוב אותי!״ אני צועקת, מנסה להתחמק מאחיזתו.
״ילדה יפה, בבקשה אל תתעקשי. אני לא רוצה להפעיל כוח״ הוא אומר.
אני לא תינוקת. אני יודעת בדיוק מה הוא רוצה. בא לי פשוט להקיא עליו את כל מה שאכלתי היום. על הפרצוף המכוער שלו שמעלה בי חלחלה.
״לך תזדיין!״ אני צועקת.
״אוהו, אני בדיוק הולך לעשות את זה עכשיו״ הוא מחייך חיוך מזויין.
הוא מושך אותי משיערי לכיוון השירותים. אני מנסה להתנגד לו, אני מנסה לצרוח אבל אני לא מצליחה להוציא מילה מפי. רק יבבות קטנות של בכי נשמעות.
אני מסתכלת לצדדים אבל האנשים במועדון אפילו לא מסתכלים לכיוונינו. אף אחד לא שם לב. אבל אני מבינה אותם, הם לא באו לכאן כדי לשמוע אותי בוכה, הם באו לכאן כדי להנות ולשכוח, בדיוק מאיתה הסיבה שאני באתי לכאן.
באתי לכאן בגלל אבא שלי. הוא רוצה לשדך אותי למישהו מהמאפיה. עולה לי צמרמורת מלחשוב על זה.
לתת למישהו, שאני לא מכירה, לשלוט בי? לא. אני לא מוכנה.
אבל פתאום, אני כל כך רוצה לראות את אבא שלי. אני רוצה להיות בבית. לשכוח מכל הסיפור של החתונה ולקוות שלא ימצא לי חתן.
״תפסיקי לבכות, את פחות סקסית שאת בוכה ככה״ הוא מנתק אותי ממחשבותי. העצבים בי מתחילים להשתולל.
אני מעיפה לו סטירה מצלצלת שהזיזה את פניו הצידה.
הוא היה נראה רותח מזעם. מיהרתי לברוח לא לפני שבעטתי בברכיו. רצתי הכי מהר שיכולתי, אבל לא מספיק כדי שהוא יתפוס אותי בידיו הגדולות והמלוכלכות, עם יד אחת הוא אחז בבטני וביד השנייה מחץ את פני.
קפצתי וצרחתי כמה שיכולתי, השתוללתי בין ידיו כדי שמישהו ישים לב.
״תעזוב אותה!״ שמעתי נהמה מאחורי
האיש שאחז בי מיד שיחרר אותי. הסתכלתי למעלה והבחנתי בו קופא מפחד.
סובבתי את מבטי לאיש שצעק. הוא היה נראה צעיר, בערך בגיל שלי, לכן לא הבנתי למה האיש המבוגר שאחז בי מפחד כל כך.
״זו..זו טעו..טעות״ האיש שאחז בי מלמל.
״שום טעות״ הבחור נד בראשו.
לאחר שבהיתי בו עוד כמה שניות הבנתי מי זה. היה לו שיער חום, עיניים ירוקות וזוהרות במיוחד. הרגשתי שהן בולעות את עיני בתוכן, מושכות אותי חזק כל כך, וכמו סופת טורנדו, מושכות את מבטי ולא עוזבות.
חוץ מהעיניים, הוא גם היה שרירי וגבוה במיוחד, הוא בהחלט היה גבר מושך מאוד, והוא היה הקאפו החדש של המאפיה האיטלקית בניו יורק.
ברגע שיצאתי מהבהייה הארוכה שלי, האיש שאחז בי כבר היה מוטל על הרצפה, פניו היו מכוסות בדם והגבר היפה שראיתי התקדם לעברי במבט אדיש, כאילו לא הכה עכשיו מישהו עד המוות.
״את בסדר?״ הוא שואל אותי
אני מהנהנת. משום מה לא הצלחתי להוציא מילה מהפה. העיניים שלו היפנטו אותי.
״בואי איתי״ הוא אומר ומתחיל ללכת, אני הולכת אחריו ״תנקו פה״ הוא צועק למישהו שעומד בדרך ומצביע לעבר האיש השוכב על הרצפה.
YOU ARE READING
האור שלי
Romance!!הספר גמור!! לאו הוא האח הקטן במשפחת באג׳ו. כאשר אחיו הגדול, הקאפו, נחטף ונהרג, לאו עולה לשלטון. יש לו אחריות גדולה יותר, כל המאפיה בידיים שלו. הוא צריך להתמודד עם תפקיד חדש, וכך גם עם חיים חדשים. במקביל, הוריה של לארה מחפשים לה שידוך, היא כבר הגיע...
