נקודת מבט לאו:
״לאו.. הבחורה שלך..״ אדריאנו נכנס למשרד שלי
הבחורה שלי?
״אע?״ שאלתי, בפרצוף לא מבין
״מהכתבה...״ הוא אומר, מנסה לרמוז לי
מהכתבה? הבחורה מהמועדון?
״מי? לארה?״ אני שואל, מנסה להבין
״חטפו אותה״
מה?
פאק.
״תחפשו אותה. עכשיו!״ צעקתי. אני חושב שכל הרחוב שמע אותי.
אדריאנו פער את עיניו ומיד יצא מהחדר.
אני אפילו לא יודע למה אכפת לי כל כך, אבל אני יודע בוודאות שהיא לא חזקה מספיק, היא תמות על היום הראשון.
בינתיים, אני מריץ בראשי מחשבות מה יכולים לעשות לה. מה אם היא תסיים כמו מירו? מה אם יאנסו אותה?
מי בכלל חטף אותה? הרוסים? היפנים?
זה בגלל הכתבה המזוינת?
אני פותח את המחשב שלי, נכנס למצלמות אבטה, מנסה לאתר ברחוב, ליד הבית שלה, מנסה לחפש סימן כלשהו.
אני רואה אותה יוצאת מהבית, נכנסת למונית. אני עוקב כל סנטימטר וסנטימטר שהיא עוברת, עד שהיא מגיעה לקניון.
אני מריץ קצת את הסרטון, עד שאני רואה אותה יוצאת מהקניון ונכנסת למונית, כנראה בחזרה לבית שלה.
המונית לוקחת אותה לכיוון הבית שלה, וכמה מטרים מהבית שלה היא עושה סיבוב לכיוון ההפוך.
מצאתי!
-
״תאתרו פאקינג עכשיו את המונית הזו!״ צרחתי בחדר שבו החיילים הנאמנים ביותר שלי נעמדו בשורה.
כולם מיד התחילו להסתובב בחדר, לפתוח מחשבים ולדבר בטלפונים. כולם מבצעים את המשימות שלהם. רק עליתי לתפקיד וכולם כבר מפחדים ממני, זה טוב לי.
מאז שהפכתי לקאפו עברו רק יומיים וכבר עשיתי פה סדר. בזמן שלא היה אף אחד ששלט במאפיה, כולם החליטו שהם יכולים לעשות מה שבראש שלהם. כמובן, שהראתי לכל אחד ואחת שמה שבראש שלהם לא קורה אצלי, והם מתו מיד.
כל מי שלא מת, התחיל לפחד על חייו, וביצע כל משימה שפקדתי עליו. אם כל זה קרה ביומיים, אני בטוח שעוד חודש כבר כולם יפלו על הרגליים בשבילי.
-
יום עבר מאז שחטפו את לארה, ואני אגיד את האמת, היא לא הפסיקה לרדוף אותי במחשבות. העצבים היו תוקפים אותי כל כמה דקות בלי שום סיבה. לא הפסקתי להתעצבן, מכל פאקינג דבר. הייתי עצבני וכועס יותר מתמיד, רציתי להרוג כל בן אדם שראיתי.
ברונו נכנס לחדר שלי עם פרצוף קר ואדיש.
״מצאנו״ הוא אומר, ותוך שנייה אני מזדקף.
״אם מחר היא לא כאן חיה ונושמת, אני נשבע שאני אהרוג את כולכם.״ אני אומר בקול חזק וברור.
״אל תדאג״ הוא קורץ ומתקרב לכיוון הדלת בכדי לצאת מהחדר.
למה אני דואג?
״רגע, ברונו״ אני אומר, רגע לפני שהוא יוצא מהדלת.
״כן?״
״זה הרוסים? נכון?״ אני שואל.
״ברור, נו מה״ הוא אומר. אני בועט בקיר בעצבים. קודם מירו, עכשיו לארה. פאק, הם פאקינג משחקים באש, אבל גם אני יכול לשחק במשחק הזה.
״מתי שאתם מביאים לי את לארה, תביאו גם כמה חיילים רוסיים. כמה שיותר, יותר טוב. אני הייתי רוצה לשחק איתם קצת״ אני אומר ומחייך חיוך אכזרי ומפחיד. אני אהנה מאוד לרצוח כל רוסי מזדיין.
״כמובן״ הוא מחייך גם הוא ולאחר מכן יוצא מהחדר.
//////////////
חג שבועות שמח:)
YOU ARE READING
האור שלי
Romance!!הספר גמור!! לאו הוא האח הקטן במשפחת באג׳ו. כאשר אחיו הגדול, הקאפו, נחטף ונהרג, לאו עולה לשלטון. יש לו אחריות גדולה יותר, כל המאפיה בידיים שלו. הוא צריך להתמודד עם תפקיד חדש, וכך גם עם חיים חדשים. במקביל, הוריה של לארה מחפשים לה שידוך, היא כבר הגיע...
