האור שלי

פרק 22- מונטארו

נקודת מבט לאו:

״מתאו זה לא שם איטלקי?״ אני שואל.
לארה שותקת.
״לארה תגידי לי מי זה מתאו.״
״מתאו הזה קשור בכלל לחטיפה? הוא היה שם?״ אני שואל לאחר שאני לא מקבל תשובה.
היא מנידה בראשה.
״החטיפה הזכירה לך סיוט.״ אני חותם.
היא מרימה את ראשה אליי, ולאחר כמה שניות היא מהנהנת.
אני מרגיש את זעמי מבעבע כמו לבה. לא יקח עוד הרבה זמן עד שאתפוצץ על מישהו.

״איך הזקן היה נראה?״ אני שואל לאחר שתיקה.
״אני... אני לא זוכרת כל כך.״ היא משפילה את ראשה בחזרה אל הריצפה.
״שום דבר?״
בכל מקרה אני אהרוג את כולם, אבל הייתי רוצה להעניק לזקן ההוא את הטיפול הטוב ביותר.
״אני חושבת שהוא היה יפני... היה לו זקן ארוך בצבע אפור, וקרחת...״ היא אומרת, ואני מהנהן.

״תישארי באחוזה, אני צריך ללכת״ אני אומר ללארה ועוזב את החדר.
פאק.
אני פאקינג רוצה לרצוח את העולם.

אני מתקשר לברונו במהירות.
״מה קורה נסיכה?״ ברונו שואל לאחר כמה צלצולים.
״אני על הכוונת, אני חייב שתבוא לכאן עכשיו.״ אני פוקד.
״אני עכשיו מגיע״ הוא עונה.
״יופי... ואם תקרא לי עוד פעם אחת נסיכה זה לא יגמר טוב״ אני אומר, מנתק את השיחה ולאחר מכן שולח הודעה אל אדריאנו.

לאונדרדו: ״אדריאנו, אני צריך שתמצא לי חייל יפני״
אדריאנו: ״איך הוא נראה?״
לאונרדו: ״הוא מבוגר, יש לו זקן אפור וקרחת״
אדריאנו: ״מיד.״

״צ׳או באג׳ו״ ברונו נכנס בדלת, בדיוק מתי שצליל הודעה נשמע מהטלפון. אני מתעלם מברונו ופותח את ההודעה.
אדריאנו: ״השם זה מונטארו אונו״
בנוסף להודעה, תמונה של המזדיין.
אני מרים את הטלפון עם התמונה אל ברונו.
״הוא ימות״ הוא אומר, ואני מהנהן.

״אנחנו נהרוג את כולם שם, הצעצוע העיקרי הוא מונטארו״ אני הוגה את שמו בזלזול.
״אני לא אתנגד גם להרוג את הקאפו הרוסי״ הוא לועג. בהחלט היינו צריכים להרוג את סמואיל כבר ממזמן.

״אני עדיין לא מבין מאיפה היפנים קשורים... זה היה מהלך לא כל כך חכם שלהם״ אני אומר.
״הם לא חשבו עם המוח״ הוא מסכים איתי.
היפנים לא כל כך חלשים, אבל זה ידוע שהם לא יכולים על המאפיה האיטלקית. הם לא היו איתנו בסכסוך גדול מדי, ולכן אני לא מבין מה היה הדחף שלהם להיכנס איתנו למלחמה. בכל מקרה, הפסד שלהם.
״אתה לא נכנס לשם שוב״ הוא אומר, ואני מהנהן.
אני לא יכול לקחת סיכון כזה שוב.
״אתה תארגן את החיילים שלנו, תהרגו מצידי את כל מי שהיה קשור, וגם את מי שלא היה קשור. כמובן שתשמרו לי את הטובים לסוף, אנחנו פאקינג נהנה כל כך.״ אני צוחק צחוק מפחיד וחזק.
״בוודאי״ ברונו צוחק גם הוא.

אנחנו פאקינג מפלצות.

״מה שלום היפייפיה שלך?״ הוא שואל, וזעמי חוזר ברגע.
״היא לא היפייפיה שלי ברונו״ הו, היא בהחלט כן.
״אם כך... אתה מרשה לי ללכת אליה..?״ הוא שואל ומתקדם אל עבר חדרה של לארה.
״תיזהר ממני״ אני אומר ועוצר אותו, עוטף את גרונו בעזרת ידי ודוחף אותו אל הקיר הקרוב. ברונו בועט ברגלי ואני עוזב אותו.
״ווהו, בסדר. אז מה איתה?״ הוא שואל.
״היא צריכה להתאושש, מאוחר יותר אני אזמין את רופא הפמיליה, אני רוצה שהיא תעשה בנוסף לטיפולים בדיקת דנ״א.״ אני אומר.
אם מישהו נוסף נגע בה, אני לא אשלוט במעשיי. יכול להיות שסיממו אותה ונגעו בה והיא אפילו לא יודעת. ברונו מהנהן ומתיישב על הספה בסלון.

״מה אתה עושה?״ אני מגחך ומתיישב לידו על הספה.
״אני רואה סרט״ הוא עונה, ואני מעווה את פרצופי בזלזול.
״מה אתה ילד קטן..?״ אני צוחק.

-
את השלוש שעות האחרונות העברנו בצפייה בסרט אימה.

בשלב מסויים לארה הצטרפה אליי ואל ברונו. מדי פעם היא התכווצה לידי והסתתרה מאחורי בקטעים ״המפחידים״, אני רק צחקתי עליה, ואמרתי שהסרט בכלל לא מפחיד, למרות שרוב הסרט בכלל הסתכלתי על הקרן אור שיושבת לידי.

נהנתי מזה יותר.

״עוד אחד״ לארה מקפצת על הספה ברגע שהסרט מסתיים.
״זה מספיק להיום לארה, אני הולך לישון.״ אני אומר ומתרומם מהספה, מבחין בפרצוף העצוב שעולה על פניה.
״טוב... עוד סרט אחד לא יזיק...״ אני נכנע וחוזר אל הספה. לארה מיד מחייכת ומוחאת כפיים בשמחה.
״אני הולך, תהנו נסיכות!״ ברונו מתרומם ומתקדם אל הדלת.
אני שולף אקדח ומכוון אל אליו, ברונו מסתובב ומרים את גבותיו בשאלה.
״אמרתי לך לא לקרוא לי ככה״ אני נוהם.
״בטעות...״ הוא ממלמל ויוצא מדלת האחוזה במהירות.

״ל..לאו״ לארה לוחשת. פאק.
״לארה, זה סתם בצחוק. אין כאן כלום.״ אני פותח את המחסנייה של האקדח ומראה ללארה שהיא ריקה. היא מהנהנת ולוקחת את השלט, מחפשת סרט חדש.

״עכשיו רואים רומנטיקה!״ לארה אומרת, ולפני שאני מספיק להגיב, הסרט מתחיל להתנגן.

////////////////
לא העלתי הרבה זמן!! כתבתי לכן.ם פרק ארוך יחסית, מקווה שתהנו❤️
עוד 25 צפיות אנחנו באלףףף עאיאיאע
תודה על הכללללל:)