נקודת מבט לארה:
פקחתי את עיני, החדר היה חשוך לגמרי. העיניים שלי היו פקוחות בוודאות, אבל בכל זאת ראיתי שחור.
ניסיתי לדבר ולנער את הידיים שלי, אבל הפה שלי היה מכוסה בנייר דבק, והיידים שלי היו קשורות אחת לשנייה.
כאב לי כל הגוף.
נראה שמישהו שמע את הברזלים שקשרו את רגלי, כי מיד היה מכוון לעיני פנס.
הבזק חזק של אור מיד הגיע לעיני, ושרף לי כל החלק העליון של הפנים. מנסים להפוך אותי לעיוורת?
״היי ילדה יפה, התעוררת״ אמר מישהו, עיניו היו כחולות ושיערו היה בלונדיני. היה לו מבטא רוסי כבד. איפה אני? מישהו הולך להציל איתי? למה אני כאן?
שמעתי עוד כמה צעדים בחדר, כנראה הגיעו עוד אנשים לראות שהתעוררתי. מה זה מוזיאון? שיפסיקו להסתכל!
הרמתי אצבע שלישית לכיוון האנשים, ומיד זרם כאב חד עבר בכל גופי.
האנשים שמולי התחילו לצחקק בצחוק מפחיד וחזק.
האיש הראשון שהגיע רכן לכיווני והוריד את נייר הדבק שהיה על פי. ״מה אני עושה כאן? מי אתם?״ שאלתי ברגע שיכולתי לדבר.
״חטפנו אותך״ הוא אומר בחיוך
״אני רוצה לחזור. בבקשה״ אני אומרת במבט מתחנן
״למה יפה? את לא רוצה לעשות כיף? אחר כך את תוכלי לחזור אם בכלל תצליחי ללכת״ בחילה עלתה בגרוני, ובלי לחשוב פעמיים פלטתי הכל עליו.
לכלכתי אותו, את החולצה שלו ואת הרצפה.
הוא מלמל כמה קללות ברוסית והלך.
הייתי עייפה, רציתי ללכת לישון אבל לא הצלחתי. רק חשבתי על אבא שלי, ועל הקאפו.
בעיקר על העיניים של הקאפו.
בלי ששמתי לב, עיני נעצמו. לא חשבתי על שום דבר, עד ששמעתי דפיקה חזקה על השולחן. ממש חזקה.
״רדי״ הוא אומר
לרדת?
אני יורדת על ברכי, בזמן ששני חיילים עומדים מאחורי ודוחפים אותי למטה. אני מסתכלת למעלה על פרצופו, מנסה להבין מה הוא מתכוון לעשות.
״אני מקווה שאת עושה עבודה טובה״ הוא מחייך חיוך מפחיד שוב, וגורם לצמרמורת לא נעימה לעבור בגופי.
הוא פותח את רוכסן הגינס שלו ואני עוצמת את עיני בחוזקה.
בום.
האיש נופל על הרצפה, בראשו חור מלא בדם, הוא מתחיל לפרקס וממלמל דברים ברוסית, עד שעיניו מתגלגלות אחורה ונעצמות. בכניסת החדר עומד איש עם אקדח, שיערו שטני ועיניו בצבע דבש. פתאום אני מרגישה את ידיי משתחררות מהברזלים, ולאחר מכן שני ידיים גבריות תופסות אותי מכל יד, ומרימות אותי בקלות כאילו אני נוצה.
תוך כמה דקות ספורות אני נמצאת בתוך מכונית, אף אחד לא מוציא מילה מפיו. יש שקט מוחלט.
״מי אתם?״ אני מחליטה לשבור את הדממה
״הקאפו שלח אותנו״ לאו? שלח אותם? מאיפה הוא יודע שנחטפתי?
הוא הציל אותי שוב, טוב, לא הוא, אבל הוא שלח אותם להציל אותי.
הייתי כל כך עייפה, שפשוט לא הגבתי ועצמתי את עיני לשינה עמוקה.
YOU ARE READING
האור שלי
Romantizm!!הספר גמור!! לאו הוא האח הקטן במשפחת באג׳ו. כאשר אחיו הגדול, הקאפו, נחטף ונהרג, לאו עולה לשלטון. יש לו אחריות גדולה יותר, כל המאפיה בידיים שלו. הוא צריך להתמודד עם תפקיד חדש, וכך גם עם חיים חדשים. במקביל, הוריה של לארה מחפשים לה שידוך, היא כבר הגיע...
