האור שלי

פרק 28- מועדון

נקודת מבט לאו:

אני עוזב את החדר של לארה. מה לעזעזל עובר עליי?
ולמה היא חזרה לחדר?

הכל מרגיש לי מוזר לגמרי, אני חייב לנקות את הראש. אני מתקשר לברונו וקובע איתו ללכת למועדון שלנו.

כמעט אף פעם לא הלכתי למועדון מרצון, הייתי הולך בעיקר כדי לסגור דברים שקשורים למאפיה, או שהייתי מגיע בלילה למרתפים. אני לא טיפוס של מועדונים. אני שותה לעיתים רחוקות מאוד. אבל היום, אני מרגיש שהעולם סוגר עליי.

הכל מבולבל לי פתאום, ואני חייב להוריד ממני את המועקה בעזרת האלכוהול.

מה פאקינג חשבתי לעצמי כשנישקתי אותה? ולמה זה הרגיש כל כך טוב?

-
עוברות כמה שעות, וברונו כבר מחכה לי באוטו. אני לובש בגדים רגילים ויוצא בזריזות מהאחוזה.

״מה יש?״ ברונו שואל כשאני נכנס לאוטו.
״מה יש?״ אני שואל באי הבנה.
״ממתי אתה יוצא למועדונים?״ הוא שואל בסקרנות.
״סתם התחשק לי״ אני אומר בתקווה שיתחיל לנסוע ויפסיק לשאול שאלות. חיוך עולה על פניו ואני מתחיל להתעצבן.
״תתחיל פאקינג לנסוע או שאני בועט אותך מהאוטו ונוסע לבד.״ אני נוהם, ולאחר שנייה האוטו כבר מתניע. אנחנו טסים על הכביש, אני פותח את החלון ומרגיש את הרוח הקרה חולפת על פניי.

כשאנחנו מגיעים, אני וברונו מתיישבים על הבר שלנו ושותים שוט ראשון להלילה.
לאחר כמה דקות זה כבר רק אני על הבר, ברונו פרש לאיזו בחורה, ואני נשארתי להתשכר עד איבוד חושים. כבר חמישה בחורות נמרחות עליי, אך אני לא מניד עפעף לעבריהן, אני חושב רק על בחורה אחת, לארה.

לעזעזל, באתי כדי לא לחשוב עליה.

-
אני מתעורר עם כאב ראש חזק, לא הצלחתי לספור את כמות השתייה שזרמה בגופי אתמול. הברמן התקשר לאדריאנו, שהסיע אותי ואת ברונו שיכורים למוות עד לאחוזה. פאק פאק פאק, איך הגעתי למצב הזה?!?

׳קזינו התפוצץ על ידי היפנים׳ עדכון מהמודיעין נשלח לי, ומרוב עצבים שברתי את שולחן האוכל. אני אצטרך לקנות חדש.

״מה זה הרעש הז-״ לארה נכנסת בעייפות אל המטבח ונעצרת כשרואה אותי. במשך דקה ארוכה שמרגישה כמו שנה שלמה, אנחנו בוהים זה בזה מבלי להוציא מילה מהפה.

״בוקר טוב״ אני קוטע את הדממה ששררה בינינו.
״לאן הלכת אתמול?״ היא מתעלמת ואומרת בעצבנות שלא מתאימה לה.
״הלכתי למועדון״ אני אומר באדישות מוחלטת, והיא רוקעת ברגלה בעצבים. ״לא חשבת להודיע לי שאני נשארת לבד באחוזה?״ היא שואלת.
״לא היית לבד, השומרים היו כאן.״
״אני מתכוונת-״ היא מתחילה להגיד אך נעצרת. ״אני רוצה לחזור הביתה״

״ממש לא״ אני אומר בטון קר. מאיפה זה הגיע בכלל? היא נשארת כאן איתי, באחוזה. לא משנה כמה המצב מוזר בינינו, היא לא יכולה להסתובב בחוץ. זה מסוכן מידי.
״למה?״ היא שואלת. ״כי זה מסוכן בשבילך״ אני מסביר את המובן מאיליו, לפחות בשבילי.
״למה הלכת אתמול אחרי שהתנשקנו?״ אני שואל לפני שתספיק לסרב. השאלה הזאת רצה במוחי כבר מאתמול.

״אני לא מסוגלת לדבר על זה, סליחה.״ היא אומרת ומתכוונת לצאת מהמטבח אבל אני מושך אותה בחזרה עם ידה.
״בבק-״ אני מתחיל להגיד אך מיד עוצר את עצמי כשהבנתי שאני עומד להתחנן בפניה. פאק. היא פוערת את עיניה, בהלם מוחלט בדיוק כמוני. ״תסבירי לי.״ אני פוקד
״אני..״ היא מתחילה ואני נשאר בשקט.
״אני לא יכולה להתאהב שוב, אני לא יכולה להיות בזוגיות. אני מפחדת להיפגע שוב.״ היא מסבירה.
״להיפגע שוב?״ אני חוזר על מילותיה שלא הבנתי. זה קשור לסיוטים שלה?

״אני.. אני לא יכולה. אני צריכה ללכת.״ היא אומרת והפעם מספיקה לעזוב את המטבח לפני שאני שואל עוד שאלה. אני חייב לגלות מה זה, הבחורה הזאת מסקרנת אותי יותר מדי, ועד שלא אבין אותה אני לא חושב שאוכל לשחרר אותה.

////////////////////
אוקי וואו. דבר ראשון, חזרתי מטיסה בדיוק ולא ישנתי כל הלילה, אז אני מצטערת אם הפרק יצא נוראי, באמת השתדלתי כי הרגשתי שאני חייבת להעלות פרק אחרי שלא העלתי שבוע. דבר שני, כמעט 3000 צפיות!!! לא הספקתי להגיד תודה על 2000, ואנחנו כבר מתקרבים בצעדי ענק אל עבר השלוש אלף. אז תודה רבה רבה רבה, אני כל כך מעריכה את זה. אני באמת לא יודעת מה להגיד, כי אני לא ציפיתי לכמות הזאת בחיים. רק נשאר לי להגיד לכן תודה ולקוות שתמשיכו לאהוב את הסיפור:)

אוהבת❤️❤️