הוא לא חלק מהשגרה שלי- BxB

פרק 1

נקודת מבט: עברי

"בהמשך של הרחוב, שמתעקל לקראת הסוף, אתה פוגש חבר..."

אני שולח את היד לקצה המיטה ומכבה את השעון המעורר- מכבה, לא לוחץ על הנודניק. כל שניה בתחילת היום היא חשובה. אני קם ברגע ומותח את הגוף, מסתכל דרך החלון ורואה את השמיים השחורים, הכל שקט, אפילו לא ציוץ ציפורים, והכביש שבדרך כלל סואן ומלא פקקים ואנשים שצופרים ללא הפסקה, עכשיו דומם. השעה ארבע בבוקר, השעה האהובה עלי ביום. אני מוכן להתחיל את לוח הזמנים שלי, וכמו בצבא אני קם ויודע מה אני עומד לעשות, ולמשך כמה זמן, אחרי כמה שבועות של השגרה הזאת, אני כבר יודע אותה בעל פה- ולא צריך להסתכל על הדף שמודבק למקרר בסלוטייפ. 

אני נועל את נעלי הבית שמחכות לי על יד המיטה ומוכן לצאת משמיכת הפוך המפנקת בקור הירושלמי הזה, קודם כל אני הולך למקרר, מוציא חלב ומוזג במקציף בדיוק עד הפס- מהרגע שעברתי לגור לבד לפני כמה שבועות, מעולם לא היה לי חסר חלב לקפה, כמה שזה יפה, לא? אני זוכר את כל הימים המבאסים בהם אתה רוצה להכין קפה, קם, כבר מחמם מים ושם סוכר בספל - ואין חלב.

בזמן שהמקציף פועל ומכונת הקפה מתחילה להתחמם, אני מצחצח שיניים. כמו כל יום. הכל לוקח בדיוק שתיים וחצי דקות.

כשהקפה מוכן- כל יום אותה קפסולה שחורה- כמובן, אני מתיישב על הכיסא ומתחיל לכתוב, מסתכל על ספל הקפה ומחייך לעצמי, זאת ספל של אנימה שקניתי פעם באליאקספרס, אני אפילו לא צופה באנימה, או רוכש דברים באינטרנט, אבל רציתי לשבור שגרה עם כל החפצים החלקים והפשוטים שלי שקניתי בחנויות סטוק, לקח לי באותו יום הרבה זמן עד שהבנתי איך לחפש מוצרים באינטרנט ובכלל כל העניין של נקודת איסוף שיגע אותי- הייתי בטוח שיגיע עד לדירה שהצבא סיפק לי ולעוד כמה חיילים בודדים שאת שמם אני כבר הספקתי לשכוח. אחרי החוויה המטריחה הזאת, אני לא חושב שאזמין שוב משהו באינטרנט. אבל לפחות עכשיו יש לי סט ספלי אנימה מגניבים, למרות שמעולם לא צפיתי בהן (כן הייתה תקופה שניסיתי לצפות ב"מחברת המוות" שנמצאת על אחד הספלים, אבל מהר מאד השתגעתי מהשפה, מספיק קשה לי עם אנגלית, שבה הצלחתי לראות רק כמה סדרות בודדות כדי להכיר את העולם הזה, אבל הפסקתי מהר, האנגלית עושה לי כאב ראש ואני מתקשה להתרכז אז להוסיף לזה יפנית?)

בכל מקרה, היום, כמו כל יום אני יושב מול המחשב ועובד על הספר שלי, אותה יצירה שאני כותב מחדש כל שנה מגיל 12. הספר התחיל בעיפרוןעל דף מחברת פשוטה, רק בשנים האחרונות כשפתחתי מייל הוא עבר לקובץ דוקס במחשב- מה שמאד מקל על תיקונים ועריכות.

כל שנה אני עובר על אותן מילים ומחליט שהן לא מספיק טובות, בטח לא בשביל להשקיע בכל הסיפור הזה עשרות אלפי שקלים בשביל ההוצאה לאור, בשביל זה אני צריך את יצירת המופת שתגרום לאנשים להתפעל, יצירת המופת שתישאר לאנשים בראש בתור הספר ששינה להם את החיים.