נקודת מבט: עברי
יהונתן דופק לי בדלת כשאני בשיעור אנגלית, אני פותח והוא זוקף את גבותיו לשמע הבירבורים של המורה בזום, "אתה באנגלית?"
"כן" אני זע במבוכה ופותח את הדלת לרווחה, נותן לו להיכנס, הוא ישר פותח את המקרר ומכין לשנינו קפה, מצחקק למראה העוף החתוך למחצה על השיש, "ניצול זמן, אני גם מעביר סמרטוט ומקפל כביסה לבינתיים" אני אומר לו, כבר בשיעור הזום הראשון שהועבר לנו, הבנתי שאני יכול לנצל את זמן הלימוד בשביל לעשות דברים נוספים שלא גורעים לי מהקשב.
"באמצע השיעור?"
"לא צריך לפתוח מצלמה" אני טוען, "אחרת יש לי שלוש שעות לא מנוצלות כל שבוע, חבל"
"מה עם ללמוד? חשבתי אתה בחור חנון כזה"
"זה לא שיעור אמיתי"
"אז?"
"זה שטויות, תקשיב למורה, היא נותנת לנו למלא טבלאות עם הצ'אט האינטרנטי וקוראת לזה שיעור"
"אתה מתכוון צ'אט GPT?"
"כן נו, הבוט האינטרנטי"
"עישנת?" הוא שואל.
"מסריח?" ידי פונה אל מבשם האוויר ואני מתחיל לפזר באוויר, יהונתן תופס בזרוע שלי ועוצר מכך.
"לא... אתה יותר דברן כשאתה מעשן"
גם אני שמתי לב לכך, אני לא יודע אם אני אוהב את זה או לא.
"אז במה אתה מכין את החזה-עוף?" יהונתן מתעניין, הבחנתי בכך שאוכל מאד מעסיק אותו, הוא כל הזמן מביא לכיתה דברים מיוחדים ומנסה לגרום לי לאכול מהם, אני שמח לטעום אבל מעט מביך אותי, במיוחד כשהוא מנסה להכניס בידו אל פי.
"במחבת"
"לא, עם מה?"
"אורז ואפונה" אני כמעט מדקלם, אני לא המומחה הכי גדול בתזונה, אבל עושה את ההשתדלות - קודם כל לקבל את כל החלבון הדרוש לי, להימנע מסוכר, ולהקפיד על ירקות ופירות.
"ורוטב?"
"אמ... אני עושה את החזה עוף בקצת שמן, אבל משתדל להפחית"
יהונתן מעביר מבט על השיש, "אז זה למה הוא כל כך נקי..." מתחיל לפתוח מגירות, הוא פותח אחת, ועוד אחת, ונוספת, ולא מוצא את מה שהוא מחפש, "עברי נשמה שלי, רטבים אתה מכיר?"
"אני לא ממש משתמש, פעם הייתי אוכל פסטה בקטשופ אבל מהרגע שהורדתי בכמויות הסוכר זה מתוק לי מידי, וגם הפסקתי לאכול פסטות- החלפתי באורז או קינואה, כוסמת, אתה יודע"
"לא...לא קטשופ..." הוא צוחק, "אני אראה לך את הדרך האהוב עלי להכין שניצלים" הוא קובע ומזדרז להביא כמה מצרכים מדירתו, חוזר עם ערימת בקבוקונים ותבלינים שונים ואחרים, כל השיש שלי עמוס ואני משתדל לא להילחץ מהבלגן החדש שנמצא מולי. יהונתן מארגן כמה צלחות, אחת עם ביצה, לשם הוא שופך מכל מיני רטבים שונים ואחרים, הוא מסביר לי על כל אחד ונותן לי לטעום אבל אני רק מרותק, הוא מומחה באוכל. לתערוכת של פירורי הלחם הוא גם שופך תבלינים, הוא נאנח למראה ה'מלח פלפל' שאני קורא לו אוסף התיבולים שלי.
YOU ARE READING
הוא לא חלק מהשגרה שלי- BxB
Romance♥ עברי שגרתיות. אחרי שיצאתי ממסגרת נוקשה, כל מה שאני רוצה זה פשוט שגרה שקטה. אני אוהב לקום בבוקר ולדעת בדיוק מה יקרה, שזה בערך אותו דבר שקורה כל יום, בלי דרמה, ובלי צעקות. לכן, כשיום אחד אני מתעורר והכל מתהפך- השעון המעורר לא מצלצל, נגמר החלב לקפה ו...
