הוא לא חלק מהשגרה שלי- BxB

פרק 7

הערת הכותבת:

שמיעת השיר הזה תוך כדי הפרק היא לא המלצה, היא חובה!

נקודת מבט: עברי

הידיים שלו עלי.

"בהמשך של הרחוב, שמתעקל לקראת הסוף"

למה הוא לא מפסיק לגעת בי? אולי אם אני אצעק...

"אתה פוגש חבר..."

אני צורח ומרביץ לו, מנסה להקים אותו ממני אבל בפנים מלאות מבוכה אני מגלה שזה האוויר הריק, אליו אני שולח ידיים.

אני מעביר יד על המצח ומנגב זיעה, קם והדבר הראשון שאני עושה היום הוא לא להקציף חלב, אני מחליף מצעים למרות שהם חדשים, אני לא מסוגל לראות את הזיעה הדבוקה עליהם והדמעות שזלגו לי הלילה.

כשאני נועל את הדלת בבוקר של יום ראשון- שידוע גם כיום הלימודים הראשון אחרי המקרה- לעזאזל, אני אקרא לזה בשם של זה, אני לא מתבייש, זה היום הלימודים הראשון אחרי האונס, ואני לא יודע אם אני אצליח להעביר אותו בלי לבכות בשירותים כמו הימים ההם בבית שהמקום היחידי עם פרטיות (בקושי) היה השירותים.

אני לובש צעיף ואני נראה מגוחך, אני גם שם את כובע המצחייה שלי, ונועל נעלי ספורט כי עדיין לא קניתי נעלי יום-יום חדשות, ואולי אני אחכה עם זה קצת, כי הכסף קצת לחוץ, במיוחד כשיש לי חבילת סיגריות בכיס שעומדת כנראה להיגמר במהלך היום.

עוד לפני שאני שומע צלצול של מפתחות, אני מריח ריח טוב, אחד כזה שגורם לך לעצור ולחשוב על כמה חבל שאתה לא יודע לזהות סוגי ריחות כי הייתי רוצה לדעת ממה השילוב הזה עשוי. אני מזהה אותו ברגע ומסתכל לצידי, אני ישר פותח את הדלת שלי חזרה וטורק אותה כשאני נמלט אל תוך הדירה. לעזאזל.

אין מצב, זאת בדיחה, נכון?

מה הוא עושה כאן?

אני שומע דפיקה על הדלת שלי, ואת הקול העמוק והמדהים שלו קורא בשמי, אני מרגיש שמהרגע שהוא ראה אותי זה כבר יהיה מגוחך שלא לפתוח.

אני פותח חריץ בדלת, מסתכל על עיניי ההייזל שלו שגורמות לך לחשוב פעמיים האם הן חומות או ירוקות, ואני משפיל מבט כדי להיות באמת בטוח שזה הוא- כן, זאת היד היפה והשזופה שלו שאוחזת בדלת שלי, הוא פותח אותה בידיו, ואני תוהה אם הוא גולש או הולך לים סתם כך לשבת ולהשתזף, הייתי בים רק פעמיים בחיי ואף פעם לא הבנתי אנשים שמכורים אליו, אבל אם זה אומר שיש שם אנשים כאלה יפים, אני אהיה מוכן להיות שם כל שבת עם מחברת הציור על ברכיי, "אתה מעדיף שתלך אחרי? לפני? שנהיה ביחד במעלית?" הוא שואל ומתקרב אלי, עכשיו הריח שלו נודף על פניי ואני מרגיש שיכור, זה הגיוני? להשתכר מריח?

אם כן, פתאום אין לי בעיה להיות אלכוהולוסיט. נרקומן. כל דבר שיביא לי עוד מהניחוח הזה.