נקודת מבט: עברי
"בהמשך של הרחוב..."
א ל ו ה י ם. למה לא כיביתי את השעון המעורר הזה? למה זה השיר הכי מרעיש בעולם? אני פולט אנקת כאב והשיר נעצר, למרות שהטלפון לא לידי ולא אני עשיתי אותו, שעון מעורר ארור.
אני מסובב את ראשי לעבר החדר ורואה את יהונתן, דאגה עוברת בליבי והראש ישר מתחיל להריץ הכל - אני - הוא - שכרות ואלכוהול - - קרה משהו?
"לא קרה כלום" יהונתן אומר, כאילו קורא את מחשבותיי, אני לא צריך להתפלא, זה תמיד היה כך, אני חושב יתר על מידה- הוא מרגיע "רק נשארתי לראות שאתה בסדר ולא מקיא מתוך שינה ונחנק, בהצלחה בדייט" הוא קם ומתכוון לצאת מהחדר אבל אני צועק עליו לחכות - וישר תופס את ראשי הכואב, אלוהים, האנגואובר - לא כיף. אני רוצה להגיד שזאת הפעם האחרונה שאני אשתה אבל אלוהים זה כנראה שקר, בכל זאת, אני לא חושב שהרבה אנשים הפסיקו לשתות בגיל 22.
"ממ?" יהונתן מסתובב אלי חזרה, נותן לי עוד כמה רגעים שבהם אני יכול להסתכל עליו, על המראה שלו מולי.
"תודה" אני אומר לו.
איבדתי שליטה אתמול, והפעם זאת הייתה אחריותי במאה אחוז.
אני קם מהמיטה, הקושי עצום, ואני בקושי מסוגל לעמוד על הרגליים - גם כי עברו רק כמה שעות מהלילה, ואני עדיין עוד קצת שיכור.
אבל היום במקום לצחצח שיניים ולהכין קפה, אני מוריד את החולצה ומסתכל במראה, בוחן את גופי ורואה שהעור הבהיר נשאר ללא פגע. לא קרה כלום. יהונתן לא שיקר
"עברי?" יהונתן שואל, מעורר אותי, "ללכת?"
לא שמתי לב שהוא עדיין כאן.
"אני צריך קצת... זמן.." אני אומר, "תודה יהונתן"
הוא יוצא ואיתו חוסר הביטחון שלי בו.
למזלי, כשהייתי שיכור חסר יכולת הגנה על עצמו, שיכור כל כך שגם אקדח לא יצליח לתפעל, לא נתקלתי באדם רע, נתקלתי ביהונתן שעל אף שאנחנו בנתק - הוא לקח אותי לחדר שלי, הוא יכל לנצל את הרגע, הוא יכל לעשות הכל, אבל הוא רק נשאר לשבת על הרצפה.
אני חוזר לישון לשעתיים, אין אפילו טעם לנסות ללכת לחדר כושר כשאני עם ראש מסובב, אני אמנם מאד לא רוצה לפספס אימון,
בפעם השנייה שאני מתעורר אני מרגיש קצת יותר טוב, לוקח כדור נגד כאבי ראש ולוקח קליק עם אריזה וורודה - הפעם זה קליק ביסקוויטים עם ציפוי שוקולד לבן, עדיין לא יצא לי לנסות אותו - ולפאקינג עזאזל הוא עלה לי 9 שקל! אבל הייתי חייב לקנות אותו.
אני דופק על הדלת של יהונתן שנפתחת בשנייה, והוא כמעט עם חוסר אמון בעיניו על כך שאני עומד מולו, אני מרים את ידי עם הקליק ומקווה שהוא יכניס אותי פנימה.
YOU ARE READING
הוא לא חלק מהשגרה שלי- BxB
Romance♥ עברי שגרתיות. אחרי שיצאתי ממסגרת נוקשה, כל מה שאני רוצה זה פשוט שגרה שקטה. אני אוהב לקום בבוקר ולדעת בדיוק מה יקרה, שזה בערך אותו דבר שקורה כל יום, בלי דרמה, ובלי צעקות. לכן, כשיום אחד אני מתעורר והכל מתהפך- השעון המעורר לא מצלצל, נגמר החלב לקפה ו...
