הערת הכותבתתת להזכיר לכן שהצבעות ותגובות עושות לי את היום♡
נקודת מבט: יהונתן
כשאני יוצא מהמקלחת אני שומע קולות של צחוק, אותו צחוק צייצני שלמדתי לשנוא מכל ליבי, לא צריך להיות גאון כדי להסיק שגל נמצא אצל עברי, וכל מה שאני יכול לעשות זה לשכב על המיטה בחוסר מעש.
עברי שלי עם גבר אחר.
טוב, בשלב הזה אולי עברי פשוט של גל, אולי אני צריך להשלים עם זה.
אבל איך אני משלים את הלב השבור שלי?
כל הדבר הזה... לעזאזל, כבר כמה ימים שאין בי טיפת ריכוז בלימודים, כל מה שאני עושה זה לחשוב על השניים האלו, על עברי שלי עם מישהו אחר, וזה לא אפשרי להמשיך כך, אני חייב למצוא פתרון כי אם הציונים שלי יתחילו להתדרדר בגלל כל העניין הזה, זה יהיה כל כך חמור. אני לא עבדתי קשה כדי להוציא מאיות בבגרויות ופסיכומטרי 750 בשביל שאני אתדרדר בגלל בחור.
הפתרון היחיד הוא להתגבר על עברי, ואני ... לצערי, מנסיון עבר, אני יודע איך מתגברים על אנשים.
"הולי שיט אתה לא מבין, בצבא כשמישהו-"
"וואו יש לי סיפור מטורף על הצבא-"
"לא, לא! תן לי לסיים" עברי אומר וצוחק.
אבל למה לעזאזל אם עברי עם גל, הוא נותן לי ככה ללטף אותו בשיעורים? שבוע שלם שהיד שלי מועברת עליו, והוא לא מתנגד, והוא מחייך, והוא כמעט גונח. איך בו זמנית הוא נפגש עם גל?
אני רוצה לצרוח מתסכול אבל לא יכול, כי הם ישמעו אותי. אני מרגיש כאילו אני מתחבא בארון במסיבה ומסתכל על זוג מתמזמז אבל לא התכוונתי להסתתר שם כדי להסתכל עליהם, אלא פשוט הייתי בעיצומו של משחק מחבואים עם חבר ועכשיו אני יוצא קריפ ונאלץ לצפות בזוג מפשיט אחד אחת השני, כי מאוחר מידי לצאת מדלתות הארון. ההחלטה להפסיק לשתות מעצבנת אותי בטירוף עכשיו, כי מה לעזאזל אני אמור לעשות?
אני יוצא מהבית ונוסע לתחנת דלק, אני חייב לשמוע את חוות הדעת של נדב על המצב ולדעת שאני לא עושה משהו פזיז, אם יש מישהו שאני יכול לסמוך על דעתו בקשר אלי בעיניים עצומות, זה נדב. אחרי שאתה מבלה עם מישהו את כל חייך, הוא ראה אותך בתקופות ההכי טובות, ובזמנים הכי רעים, הוא יכול לראות דברים שאתה לא מבחין בהם.
"אז אתה רוצה לנתק ממנו קשר?" נדב שואל אחרי שאני שופך בפניו את כל מאורעות הימים האחרונים, "כדי שהוא ייצא לך מהראש?"
"אתה אמרת שהסיבה שבגללה לא התגברתי על יאיר כמו שצריך, היא כי המשכתי לשבת לידו בכיתה!" אני מתרץ את ההחלטה האולי פזיזה.
"כן... אני אמרתי את זה, אתה יודע מתי?"
"לא זוכר ספציפית.."
"בכיתה י"ב! היינו בני 17!"
YOU ARE READING
הוא לא חלק מהשגרה שלי- BxB
Romance♥ עברי שגרתיות. אחרי שיצאתי ממסגרת נוקשה, כל מה שאני רוצה זה פשוט שגרה שקטה. אני אוהב לקום בבוקר ולדעת בדיוק מה יקרה, שזה בערך אותו דבר שקורה כל יום, בלי דרמה, ובלי צעקות. לכן, כשיום אחד אני מתעורר והכל מתהפך- השעון המעורר לא מצלצל, נגמר החלב לקפה ו...
