הוא לא חלק מהשגרה שלי- BxB

פרק 27

הערת הכותבת: אוקיי, הפרק שהכי לקח לי זמן להבין איך לכתוב ואיך הוא עובד

וגם וואטפאד משתגע כי הפסיקו לתמוך בשפה עברית, ולפי מה שקראתי הם מתכוונים להפסיק את התצוגה של ספרים בעברית במסך הבית, יהיה אפשר להכנס רק דרך העמודים של הסופרים / כנראה גם טאגים... אז כרגע כנראה שכל עניין הפרסום הוא בעיקר מפה לאוזן, אז אם תוכלו לשתף את הספר שלי לחברים, אני ממש אשמח! כבר אין לי מושג מה קורה פה אבל אמשיך להעלות גם אם לא יעלו הקוראים, אני פאקינג מאושרת  מה70 צפיות הקבועות שלי. 

נקודת מבט: עברי

הדבר הראשון שאני עושה בבוקר הוא לא לצחצח שיניים ולהכין קפה, הדבר הראשון שאני עושה הוא להתפרץ בבכי. ולבכות, ולבכות, ולבכות, כבר נמאס לי לנסות לגרום לדמעות להפסיק לרדת, כי שום דבר לא פאקינג עובד. אני מרגיש כל כך הרבה רגשות בו זמנית, וזה קשה. אני לא יודע במה להתרכז: בסיוטים החוזרים על אותו יום שישי? על החשדות החדשים שאני גר לצד בחור שיכול לפגוע בי? על זה שאני הומו? על זה שאני מתגעגע לחבר הכי טוב שלי, שאליו אני אגב נמשך בטירוף?

אני פשוט בוכה על הכל, ולכן זה לא עוזר, כשאתה לא בוכה ומרוכז בדבר ספציפי, איך אפשר לשחרר ממנו? אני לא מצליח.

'תבחר משהו אחד' אני ממלמל וזורק את ראשי לאחור, על הכרית הרטובה שחייבת להתחלף, בזריזות. ובעצם, כל המיטה המזדיינת הזאת חייבת ללכת! איך אדם יכול לישון במיטה בה הוא נאנס ולצפות לשינה שקטה? לשינה רגועה? אני מנסה את מזלי שוב ומחליט לבקש משחר להתחלף בחדרים.

עברי: שחר, מה אמרנו פעם לגבי שינוי החדרים?

שחר: ארבע בבוקר. אני מקווה שהיית ער כל הלילה, ולא עכשיו קמת.

עברי: קמתי. אני קם מוקדם. אנחנו יכולים להתחלף בחדרים?

שחר: עברי, בחייך, אני לא מתערב בינך ליהונתן. תפתרו את זה. לילה טוב. מת עליך.

עברי: זה לא קשור ליהונתן.

עברי: באמת

עברי: תשנה איתי חדר

עברי: בבקשה

עברי: קשה לי

עברי: שחר?

שחר: עברי? לילה טוב. מת עליך. אבל אני לא מתערב. אתם תשלימו מחר. אתה תמיד מוזמן לאיזו שאכטה.

עברי: זה לא קשור אליו!

עברי: באמת

"פאק!!!" אני צורח וזורק את הטלפון לקצה החדר, אמנם מעולם לא עשיתי דבר כזה, אבל אני לא מתפלא למראה המסך המנופץ. לא ציפיתי לאחרת. ועכשיו הדמעות שוב יורדות. אני באמת לא חושב שאפשר לישון על המיטה הזאת.