הערת הכותבתתת להזכיר לכן שהצבעות ותגובות עושות לי את היום♡
נקודת מבט: עברי.
"בהמשך של הרחוב, שמתעקל לקראת הסוף, אתה פוגש חבר..."
הדבר הראשון שאני עושה כשאני קם זה להקיא על הציפית השחורה. לא לכבות את השעון המעורר, ולא צחצוח שיניים ולהכין קפה, אני מקיא.
"זה לא חלק מהשגרה שלי" אני אומר לעצמי ומצחקק, איך השגרה הזאת מקבלת כל כך הרבה תהפוכות לאחרונה?
אני מניח את ראשי חזרה על הכרית הרכה, הייתי רוצה לקום ולנגב את פני הרטובות, להחליף את הסדין המוכתם, אבל הסחרחורות הורגות אותי, עדיין מהאלכוהול אתמול ו.. האלכוהול אתמול ו... והסם?
סיממו אותי. נכון.
כאב חזק תוקף את ראשי ואני מתכווץ, אלוהים, אני מרגיש כאילו מישהו דוקר אותי דרך הגולגולת, זה בכלל הגיוני? רגע, מה קרה אז? אני מנסה להזכר אבל משהו בי נעצר, קשה לי לחשוב כשכל הגוף שלי כואב, ובקושי להרים את הראש מהכרית אני מסוגל.
ואז היה... מישהו.. שלקח אותי לבית? כן, ברור, אחרת איך הגעתי לכאן?
אני מזיז את הגוף שלי ומגלה כאב חד שמציף את החלק התחתון של הגוף, מנסה להתקרב לקיר כדי להתרחק מהקיא שאטפל בו מאוחר יותר, כרגע לקום מהמיטה נראה כמו פנטזיה בלתי אפשרית, אני שוב מגלה עד כמה הגוף שלי כואב- ואז מגלה גבר. את ה-גבר. לידי במיטה.
הדבר הראשון שאני חושב הוא ששכבנו, שעשינו משהו. ואז אני נזכר שאמרתי לו שאני לא הומו, אני בטוח שאמרתי את זה, חזרתי על זה לפחות עשר פעם אתמול, אני זוכר. אני נרגע מהידיעה שלא עשינו דבר, הוא רק החזיר אותי לבית, וכנראה היה עייף ולכן נשאר לישון, לא עשינו שום דבר, הוא הרי ידע שאני מסומם, הוא ידע שאני לא הומו.
אני מסתכל עליו במשך כמה דקות עד שאני רואה חיוך דק נמתח על שפתיו ואני נבהל, "אתה יודע שאני יכול להרגיש אותך מסתכל עלי, כן?"
"לא- לא הסתכלתי- " אני מתחיל לגמגם, אבל הוא תופס במותן שלי ומקרב אותי אליו, מנסה לנשק אותי ואני נבהל. זה הרגע שאני מבין שגם הוא מרגיש מספיק בנוח איתי בשביל לנסות לנשק אותי, וגם אני מרגיש את היד שלו נוגעת וצורבת על עורי החשוף, אני ערום. אני מנסה לדחוף אותו מעלי אבל במקום זאת אני מועד ונופל לרצפה, ואז אני מגלה שאני לא בחדר שלי. אז קודם כל, זין על הקיא שעל המיטה.
עם כל הכאבים, הסחרחורות והמחשבות שלא מפסיקות לרוץ בראש, אני לוקח את הבגדים שלי שזרוקים לצד המיטה ומתלבש בזריזות, ואני מגלה כמה זה קל להתלבש תוך כדי ריצה. אני יוצא מהדלת והוא כבר קם אחרי, ערום גם הוא- מתוך אינסטינקט או יצר הישרדותי טבעי, אני לוקח את המפתח שבדלת ונועל אותו מבחוץ, כשאני רץ אני שומע אותו מטלטל את הידית ומגלה שהיא נעולה, "עברי!! תפתח מיד יא חתיכת זין!!!" הוא צורח ואני נבהל ונופל על הרצפה, אבל אין לי זמן להתמהמה- אני ישר קם, מתעלם מכל כאב שפוקד את גופי, מתעלם מהראש הכבד שלי, ורץ את חיי בזמן שהוא דופק ובועט בדלת העץ הדקה, בורח מהדירה שלו וחושש שבסוף הוא יצליח לשבור את הדלת.
YOU ARE READING
הוא לא חלק מהשגרה שלי- BxB
Romance♥ עברי שגרתיות. אחרי שיצאתי ממסגרת נוקשה, כל מה שאני רוצה זה פשוט שגרה שקטה. אני אוהב לקום בבוקר ולדעת בדיוק מה יקרה, שזה בערך אותו דבר שקורה כל יום, בלי דרמה, ובלי צעקות. לכן, כשיום אחד אני מתעורר והכל מתהפך- השעון המעורר לא מצלצל, נגמר החלב לקפה ו...
