הוא לא חלק מהשגרה שלי- BxB

פרק 24

נקודת מבט: יהונתן

אסור לעזוב את עברי לרגע בודד- כי גל כמו נץ, תוך שניה מגיע אליו ותופס את תשומת הלב שלו.

מי היה מאמין, בתיכון הייתי ההומו היחיד בכל בית הספר, ועכשיו זה כאילו אנחנו בפאקינג סדרת נטפליקס, וכולם גייז. הייתי מעדיף שנחזור לשנות התשעים רק כדי שלא תהיה שום אופציה אחרת לעברי. רק אותי.

אבל הנה, אני חוזר מהשירותים בשביל לראות את עברי עובד על תרגיל עם גל. פאקינג גל. מעכשיו אין יותר הפסקות שירותים.

גל אפילו לא כזה חכם, אני כל הזמן שומע את השאלות המטומטמות שלו ואלוהים כמה שאני מתאפק לא לצרוח לו לסתום. וזה לא קשור אליו, הוא לא בחור רע - לא שידוע לי.

אבל אם לא הייתי מאוהב בטירוף בעברי -ואין לי בעיה להגיד את זה, אני מאוהב בו. גם אם לא היה שם רגש- אז לא הייתי רוצה שאף גבר יתקרב אליו, לא גבר שאני לא יודע בוודאות שהוא לא יפגע בו. אלוהים, אם עוד מישהו יתקרב לעברי. אם עוד פעם אחת מישהו יפגע בו, הפעם אני לא אהסס להשתמש באקדח.

השיעור מתחיל והצלצול הפעם גואל; כי זה אומר שעברי סופסוף מפסיק לדבר עם גל. והוא חוזר אלי, חוזר להתיישב לידי, לא לפני שהוא מסתובב פעם אחרונה לגל ומחייך.

״אני מבין שאתה וגל צמד חמד״ אני אומר והוא צוחק.

״כן אה״

כן אה? הוא רציני?

אני לא מרוכז בשיעור, כל תשומת הלב שלי מתמקדת בעברי, לפעמים זה באמת קשה ללמוד כשהוא לידי, בימים הראשונים לא הייתי מפסיק להסתכל עליו; על תווי הפנים העדינים שנראים כל כך מלאכיים, על השיער הפרוע שאני לא חושב שבשלב מסוים ראיתי אותו מתקצר, העור החיוור שמראה בבירור מתי הסומק מצטרף אליו. איך אפשר להתרכז בפונקציות כשהדבר הזה לידי?

״המורה אבל למה הכנסת לשם את a?״ אני שומע קול צייצני מאחורי. טוב, הוא לא באמת צייצני, הוא פשוט מעצבן בטירוף.

עברי מסתובב אחורה כדי להסתכל על גל ואני רוצה לתפוס לו בקו הלסת ולהחזיר את המבט אל השיעור, או אלי. תסתכל עלי.

״עברי, סיגריה?״ גל צועק ברגע שהשיעור נגמר, הוא דואג לתפוס את תשומת הלב שלו תוך רגע.

״תמיד״ עברי אומר והם יוצאים ביחד, וואו, ברור- ברור שגל יעשן. ועכשיו הוא יהיה חבר הסיגריות של עברי פאק פאק פאאאק פאקקקק אלוהים

אני עושה מעשה רע ומציץ עליהם מהחלון, רואה אותם שכובים על הדשא ומעשנים יחד, את גל מחליק לעברי שוקולד ואני לא... אלוהים, אני לא מסוגל לסבול את זה. ויותר גרוע, דמעות מתחילות לאיים להרטיב את עיניי. אני חושב שאם אני לא אצא ברגע הזה מהכיתה, אני אתפרץ בבכי מול כולם, כי כל מה שאני עושה זה לקנא.