הוא לא חלק מהשגרה שלי- BxB

פרק 23

נקודת מבט: יהונתן

כשאני מגיע לכיתה עברי מדבר עם מישהו, אני חוזר; עברי מדבר עם גבר. המבט שלי בוחן אותו במהירות, עוברת רק שניה ואני כבר שונא כל מה שאני רואה אצלו, את העובדה שהוא כמעט בגובה שלי, את השיער המתולתל הפראי והשרירים הנפוחים, את העור השחום והחיוך השחצני, ואני הכי שונא שהוא גבר עם פאקינג צמיד גאווה.

רגע, רגע, נחזור לאחור. זה הבחור מהספרייה שהלך הלוך ושוב כמו אידיוט חסר ביטחון וניסה להתחיל שיחה עם עברי- אני בטוח בכך. למה לעזאזל הוא תפס אומץ? וממתי הוא איתנו בכיתה?

בנאדם יוצא שניה אחת לשירותים וכבר מישהו מנסה לגנוב לו את בן הזוג? טוב, לא בן זוג... אבל... המשהו שלי. עברי שלי.

״היי, מה קורה?״ אני שואל ומשחיל יד על המותן של עברי, אחרי שישנו יחד כל השבוע, אני לחלוטין קורא לו שלי, ״על מה אנחנו מדברים?״

״המבחן בחדו"א מתקרב״ עברי אומר ומוריד את היד שלי ממותנו, ״גל אמר לי שיש לקבוצת למידה שלו מבחנים משנים קודמות, הוא שאל אם אני רוצה שישלח לי״

'עברי מסודר תודה אבל לא' הלב שלי אומר, אבל אני משתדל לשמור על איזו מידת הגיון שהיא ולא לרדת על אנשים לצד עברי, הוא לא צריך לראות את הצד הקנאי ההוא.

״וואו... נחמד״ אני אומר, אבל שוב לא מצליח לשמור על טון רציני, אני נשמע כל כך עוקצני.

״בכל אופן, דבר איתי״ גל אומר ומחליק יד על הזרוע של עברי ואני מרגיש את הדם מתחיל לעלות לי- איך הוא מעז לגעת ככה בגבר שלי?

״עברי, אתה שלי?״ אני שואל אותו כשגל הולך, עברי המופתע מסתכל עלי ולא מבין.

״מה?״

מה מה מה מה מה.

״אתה שלי? או שעוד גברים ישנים איתך ככה״ אני שואל ישירות, אולי אני קצת משתגע, אבל לראות גבר אחר- הומו - אחר נוגע בו מולי- פאק.

״אני לא.. אני לא ישנתי עם מישהו...״ עברי ממלמל, ״אני לא מבין איפה הבעיה?...״

כשגבר אחר מעביר עליך את היד שלו; זאת בעיה בשבילי. זה מה שאני רוצה לענות לעברי, אבל אנחנו לא זוג, ואני צריך להזכיר את זה לעצמי, אין לי זכות להעיר לו, להראות לו שאני משתגע מקנאה. אין מצב. אלוהים, אני חייב להירגע.

״אין בעיה״ אני אומר ונאנח. אני מזכיר לעצמי שבסוף היום הוא אצלי במיטה, לא אצל גל.

"תראה, ידידיה בלי קפה" עברי אומר לי כשהמורה נכנס לכיתה, הוא צודק, הוא בלי כוסות קפה בידיו, "בוא נראה איך זה ישפיע על היום"

זה לא משפיע לטובה. ידידיה דבק במצב הרוח הרע שלי והחליט גם הוא להשתגע, אני לא מצליח להתרכז אפילו בדבר אחד שהוא מנסה ללמד והוא לא מפסיק לצרוח על הכיתה כאילו אנחנו ילדים בתיכון. ואני נכנס לדרמות אהבה, כאילו אני ילד בתיכון.