נקודת מבט: עברי
מה לובשים כשיוצאים מהבית?
לחדר כושר, אני לובש בגדי כושר. לאוניברסיטה- בגדים יחסית נוחים אך מכבדים, לעבודה- מה שהם אומרים לי.
לבית קפה תל אביבי? יש חוקים?
אני מסתכל במראה על הלבוש שלי, היום אמנם יום שישי, ועכשיו אני בכלל בחדר כושר, ברור שלא אלבש את המכנס הקצר הזה מחר. הייתי רוצה ללבוש מחר משהו יותר מיוחד, אבל מה לעזאזל לובשים?
אוקיי, זה זמן לגוגל. אני נאנח ומרים את הטלפון הזרוק על רצפת חדר הכושר, גוגל, חברי הטוב שיש לו מענה לכל שאלה, התחלנו.
המדריך היחידי לגברים שקופץ לי הוא אחד לדייטים ראשונים, אני נכנס אליו למרות שמחר זה ממש לא דייט, סתם יציאה ידידותית בין שניים, אני קורא בשקיקה ונכנס גם לכמה מדריכי דייטים , מחכים בכמה נושאים אחרים מעבר ללבוש, לומד שאני צריך לקנות חולצת פולו/מכופתרת קלילה, והמכנסיים הרגילות שלי הן מספיק אלגנטיות.
אף פעם לא נשארתי בקניון אחרי חדר הכושר, אני בדרך כלל ישר רץ לבית להתקלח, אבל הפעם אני נכנס בזריזות למלתחות ומתרענן לפני שמסע מציאת החולצה מתחיל.
חמש חנויות מתחלפות עד שאני מוצא אחת עם חולצה מכופתרת באמת מצדיקה את המחיר ויושבת היטב על הגוף, אני כבר עשר דקות מול המראה בוחן אותה, היא עולה 300 שקל, זה סכום לא קטן להוציא על חולצה בתור סטודנט, אני צריך להיות בטוח בה. היא קצרה, כמובן, יהונתן לפעמים מעביר אצבע על הקעקוע שלי, וזה נחמד.
"לוקח?" המוכר שהוציא לי את המידה מהמחסן מנסה לזרז את החלטתי, אני מניד בראשי, עדיין לא יודע, זוג מתקרב אליו והגבר בין השניים מבקש עזרה במציאת נעליים, והעלוקה יורד ממני.
"היא ממש מחמיאה לך לשרירים, תיקח" הבחורה שנשארה מאחור אומרת לי, אני מסתכל עליה דרך המראה, כשנשים פונות אלי אני תמיד מתפלא, ועוברים כמה רגעים עד שאני מבין בבירור שהם אכן פנו אלי, "זה לכבוד בחורה?"
"לא..." אני ממלמל, הלוואי שהיה לכבוד בחורה, אני לוקח נשימה עמוקה ומבין שכרגע אני יכול לשאול אותה מה גברים לובשים בדרך כלל, במקום לשאול את גוגל שהציג בפני כתבה ישנה, "יוצא לתל אביב, זה מה... זה מה שלובשים?" .
"תלוי, מה הסגנון שלך? תכלס הכי חשוב שתרגיש בנוח" היא מחייכת אלי.
"אין לי ממש אממ סגנון אישי, מה ... מה חברים שלך לובשים?"
"חברים שלי" היא כמעט נוחרת בבוז, המבט שלה מזועזע מכך שבכלל הצעתי את חבריה כאופציה "לובשים עדיין את מה שאמא קנתה להם בכיתה י', אל תיקח השראה מהרוב. תיקח השראה ממה שאתה אוהב! אתה מרגיש בטוח בחולצה הזאת?"
"אני מניח"
"לא, אל תניח, אוקיי אנחנו צריכים למצוא את החולצה שתהיה ב ט ו ח " היא אומרת ומדגישה את המילה האחרונה, מתחילה לחפור בערימת חולצות לידי ולשלוף, "איזה צבעים אתה אוהב? איזה מזל שנתקלתי בך, לוקח לאח שלי שעות לבחור נעליים, חששתי שאשב פה בחוסר מעש"
"אני שם שחור..."
YOU ARE READING
הוא לא חלק מהשגרה שלי- BxB
Lãng mạn♥ עברי שגרתיות. אחרי שיצאתי ממסגרת נוקשה, כל מה שאני רוצה זה פשוט שגרה שקטה. אני אוהב לקום בבוקר ולדעת בדיוק מה יקרה, שזה בערך אותו דבר שקורה כל יום, בלי דרמה, ובלי צעקות. לכן, כשיום אחד אני מתעורר והכל מתהפך- השעון המעורר לא מצלצל, נגמר החלב לקפה ו...
