הערת הכותבתתת להזכיר לכן שהצבעות ותגובות עושות לי את היום♡
נקודת מבט: יהונתן
עברי כל הזמן לחוץ.
עברי מזכיר לי חיילים בטירונות, ברגע ההוא -הם בדיוק יורדים מהאוטובוס לא יודעים מה מצפה להם, הצעירים שהם כנראה הראשונים במשפחה שלהם שמתגייסים, עדיין לא מוכנים ליחסים של חייל-מפקד, הכל חדש להם.
וזה מובן לחלוטין, עכשיו כשאני יודע שעברי נהג להיות חרדי, אני מניח שבאמת הכל חדש בשבילו, אפילו דבר פשוט כמו לשבת באולם באוניברסיטה, איך הם עשו את זה בישיבה? מן הסתם שאחרת, מעניין אם עם הזמן כל הסיטואציה נפכת בשבילו לפחות שונה, או שהוא עדיין מרגיש אאוטסיידר.
"אתה יודע, אני כבר לא ממש בטוח שהוא הומו" נדב אומר כשעברי סוגר בפנינו את הדלת, כשבאנו לבקש ממנו חלב לקפה, מן הסתם שלא לזה התכוונו, אני לפחות רציתי שהוא יציע לבוא לשבת איתנו.
"בגלל הדלת?" אני שואל, עוד מביט בה. לעומת הדלת שלי שמעט מאובקת ועם סימנים, היא חלקה ומצוחצחת- אלוהים, הוא מנקה את דלת הכניסה שלו?
"הוא סגר לך אותה בפנים" נדב מציין את המובן מאליו, וגם דואג להצביע עליה, למקרה ולא ידעתי באיזו דלת מדובר.
"אני לא חושב שהוא מבין את זה" אני באמת מתכוון לכך, אם אצטרך לנחש, אגיד שעברי לא הבחור הכי מוכשר ביחסים בין אישיים, אז כן, הוא יכול להיות מאוהב בי בטירוף ובו בעת לסגור את הדלת בפניי. אבל אולי אני סתם איך שקוראים לזה- 'דלולו', חי באיזו אשליה או הזייה, דלוז'יין.
אני דופק שנית ועברי פותח את הדלת, הוא הפשיט את הסוודר ועכשיו אני שוב זוכה במראה הקעקוע המשתחל על ידו, אי אפשר שלא לחייך למראה הניגוד של עורו הלבן והחולצה השחורה, "עברי, תשב איתנו".
"אתה הולך לסיגריה?" עברי שואל, הדבר הראשון ברוחו הוא הניקוטין המסריח ההוא.
"לא"
"אז?" הוא מבולבל, ואני יותר ויותר מבין שצדקתי, עברי לא... הוא לא בקיא בחברויות במיוחד, אני לא יודע אם זה בגלל שצורת הקשרים אצל החרדים היא אחרת, או מכיוון שפשוט... לא היו לו הרבה חברים.
"לשבת בדירה שלי, לדבר, לפטפט, לשתות קפה או בירה ולאכול עוגיות או פיצוחים, לרכל על אנשים, לשחק משחקי קופסא" אני מתחיל לפרט ועברי מזדקף לשמע צמד המילים האחרונות, "אתה אוהב משחקי קופסא?"
הוא מהנהן ויוצא מהדירה, לא לפני שהוא מביא זוג נעלי בית שחורות ופרוותיות, רוסי אמיתי.
עברי רמאי. אני מוכן לשים על כך מיליון שקל.
"אני נשבע שאני בחמש, למה שאשקר? אם הייתי משקר, הייתי אומר שאני באחת ודופק ניצחון" הוא חוזר ואומר ועל פניו צל של ערמומיות, עם הג'וינט ביד והתנוחה בה הוא חצי נשען על החלון הפתוח לרווחה, עברי נראה כל כך יפה, אבל אולי בעיקר בגלל שהוא במיטה שלי. גם כשנדב לצידנו, אני עדיין נדלק מהמראה של עברי על מצעיי ומדמיין אותו בשלל תנוחות, וזין על נדב, אותו נעיף מהחדר, או שנזדיין מולו, למי אכפת?
YOU ARE READING
הוא לא חלק מהשגרה שלי- BxB
Lãng mạn♥ עברי שגרתיות. אחרי שיצאתי ממסגרת נוקשה, כל מה שאני רוצה זה פשוט שגרה שקטה. אני אוהב לקום בבוקר ולדעת בדיוק מה יקרה, שזה בערך אותו דבר שקורה כל יום, בלי דרמה, ובלי צעקות. לכן, כשיום אחד אני מתעורר והכל מתהפך- השעון המעורר לא מצלצל, נגמר החלב לקפה ו...
