פרק 22

210 28 53
                                    

הערת הכותבתתת להזכיר לכן שהצבעות ותגובות עושות לי את היום

נקודת מבט: יהונתן

עברי התחיל לקום חצי שעה יותר מוקדם, אני שם לב לזה כשאני שומע את השעון המעורר שלו מתחיל לצלצל בשעה הלא רגילה.

הוא עושה את זה בשביל שהוא יוכל לקיים את השגרה שלו, וגם לשתות איתי קפה במעונות במקום על הדשא עם סיגריה.

למרות שלאחרונה הוא התחיל לדבר יותר (גם ללא השפעת החומר), עברי הרבה פעמים לא אומר כלום, אבל במעשים שלו הוא אומר הכל, ואני בטוח שהוא מרגיש כלפיי אותו הדבר. אבל בכל זאת הוא לא מוכן להודות בזה, הוא כל כך מבלבל אותי.

היום כשהיינו בשיעור, אלוהים... כמה אפשר להתאפק לא להניח עליו יד? אני נאנח ומנסה להפסיק לחשוב עליו, בדיוק בשביל זה ירדתי לחפור לשחר.

אבל המראה של עברי הבוקר, שוב אחרי מקלחת... פאק.

״ומה מספר הסיגריה?״ אני שואל את שחר שמוציא אחת נוספת מהחפיסה. זאת טעות לשאול אותו בערב, אני לחלוטין צריך להתחיל לשאול מוקדם יותר.

״אפילו אל תשאל״ הוא אומר לי ומתחיל בסשן ההשתעלויות שלו, אני טופח לו על הגב - הוא אמנם מפסיק להשתעל אבל מתחיל לצחוק, ״זהו, אתה מוכן להיות אבא, רק שאני לא אעשה גרעאפס בסוף״ הוא אומר, ״עברי!״ הוא צועק ואני ישר מזדקף במקומי למשמע שמו, הוא היה אמור לחזור מהעבודה לפני שעתיים.

עברי מגיע בחיוך ומתיישב לצידי, אני מסובב אותו כך שהרגליים שלו יהיו עלי ולמרות החושך אני יכול להישבע שאני רואה אותו מסמיק, העור החיוור שלו מסגיר אותו ישירות כשהוא מובך או מתרגש והדם מתפשט בלחייו. עברי מנסה לזוז ולהוריד את רגליו מעלי, אבל אני לוחש לו שאיש לא יראה אותנו בחשכת הערב, והוא בוחר להישאר עלי. אחרי ששלשום עברי הפריד בין הידיים שלנו, אבל באותו הלילה חיבק אותי במשך כמה דקות בחדר שלו, הבנתי שהדבר ששינה לו היה שכולם יכלו לראות אותנו.

הוא לובש מכנס קצר וזאת פעם ראשונה שאני רואה אותו לובש אותו, עד היום לא ראיתי אותו בבגדי ספורט, אני מופתע מהצורה בה אני זוכר את כל הבגדים שלו,

"חזרת מחדר הכושר?" אני שואל.

"כן, התפרעתי פעמיים ביום"

אני מחייך, המראה שלו עם המכנס הקצר כל כך מושך בעיניי, עכשיו איתו אני יכול להעביר יד על הרגל שלו ו- אני מגלה עוד קעקוע.

״מתחבאים אצלך עוד קעקועים?״ אני שואל אותו ומעביר אצבע על הקעקוע השחור, משרטט את הדיו החרוט על עורו, הפעם זו חריטה של נשק. עברי מניד בראשו ואני מעט מאוכזב, רציתי עוד הפתעות, רציתי להפשיט את עברי ולגלות דברים, לגלות ציורים. טוב, אני עדיין אשמח אם אפשיט אותו.

הוא לא חלק מהשגרה שלי- BxBWhere stories live. Discover now