הוא לא חלק מהשגרה שלי- BxB

פרק 20

נקודת מבט: עברי

כשאני פותח בבוקר את הדלת ליהונתן, הוא נכנס בחיוך, הוא תמיד עם חיוך על הפנים אבל כל פעם אחד אחר, למדתי לזהות אותם: לפעמים משועשעים, לפעמים ציניים, לפעמים שמחים, לפעמים חרמניים, ואני? מעניין אם יש לי יותר מסוג אחד של חיוך. הוא הקדים בחצי שעה. התכוונתי לקרוא עכשיו ספר, ורק יצאתי מהמקלחת, השיער עוד רטוב והאוויר מלא אדים מהמים החמים.

״הזמנתי את עצמי״ יהונתן אומר ואני מחייך, ״חייל, תחבק אותי, זאת פקודה״

אני מקשיב ליהונתן ועוד לפני שאביא מביא לו, הוא מתכופף אלי ועוטף אותי בזרועותיו, הלב שלי שוב מתחיל לעשות את השיגעון היומי שלו.

״אלוהים איך שאתה מריח מדהים״ יהונתן לאט באוזני, מעביר את היד על השיער הנוטף שלי ומתכופף לנשק אותו, ״היית חסר לי הלילה״

אני יודע שהוא היה חסר לי. אחרי שאתמול ישנו צהריים ביחד וקמתי ללא סיוטים- חשבתי שככה זה יימשך, שינה חלקה ונעימה, כמו פעם. אבל היום התעוררתי בצרחה מהמחשבות על יום שישי.

״אז בשביל מה ההקדמה?״ אני שואל.

״היום אנחנו שותים קפה ואוכלים פנקייקים״ יהונתן אומר, ״אתה מכין, חייל״

"אני לא יודע להכין" אני אומר, יכולות הבישול שלי מאד מצומצמות, וגם אותן הייתי צריך לחפש באינטרנט, כמו 'איך לבשל אורז?', למזלי מהר מאד קלטתי את הבסיס, אבל לא ממש ניסיתי להתקדם משם, אוכל אף פעם לא הייתה תשוקה אמיתית אצלי.

"גם אם היית יודע הייתי מדריך אותך" יהונתן קורץ לי ואני צוחק.

הוא מתיישב על המיטה מאחורי, נשען לאחור כשהוא מסתכל עלי פועל על פי הוראותיו, פקודה אחר פקודה, הוא מסביר לי הכל ומפרט את השלבים, אני משתדל לעקוב אחריהם כראוי, מערבב היטב את הקמח עם הביצה, מחמם את המחבת ומפזר חמאה בצורה אחידה, מעליה מניח עיגולים זעירים של תערובת הפנקייקים, אני מחייך כשמסתכל עליהם, זה משהו שאני עשיתי לבד! טוב, לא ממש לבד, אלא בעזרת יהונתן, אך בכל זאת, הכנתי משהו מעניין שהוא לא אורז או חזה עוף!

בהפיכת הפנקייקים העניין מתחיל להסתבך, יהונתן רואה איך העיגולים החמימיים שעליהם בנה מתחילים לאבד צורה בעת שהם נקרעים ומתהפכים בכישלון נחרץ וצוחק, הוא מתקרב אלי מאחור מחזיק לי את היד ועוזר לי לעשות את התנוחה הנכונה עם המרית, אני מרגיש אותו צמוד אלי ולחלוטין לא מצליח להתרכז במשהו כמו להפוך פנקייקים, הדבר היחידי שאני מתמקד בו הוא הגבר שכל כך קרוב אלי ואני מרגיש את הגוף שלי נפתח בשבילו- זה הגיוני? אתה יכול להרגיש את הגוף שלי נפתח? מה לעזאזל זה אומר?

"עכשיו תמשיך לבד" הוא אומר ועוזב אותי, חוזר לשבת על המיטה ואני מרגיש הקלה בתוכי, הוא היה יותר מידי קרוב, שום גבר לא מתקרב כך לגבר אחר אלא אם כן... הם הומואים. מה שאני לא. זה היה חייב להעצר. וזה נעצר על פאקינג ידי יהונתן! אני לא חשבתי אפילו לרגע לעצור אותו. פאק.