הוא לא חלק מהשגרה שלי- BxB

פרק 13

הערת הכותבת: תודה לכולכםם על הסבלנות! הספר גמור, סיימתי לערוך, וזהו. כל יומיים-שלושה יעלה פרק♥︎♥︎♥︎  כהרגלנו, מומלץ להפעיל את השיר שלמעלה!

אני בדרך כלל לא מבקשת אבל ממש אשמח לכל הצבעה ותגובה, חוששת שבגלל ההפסקה וואטפאד פחות יפרסם  את הספר שלי אז זה ממש יעזור♥︎

נקודת מבט: עברי

בזמן הרמת המשקולות המשפחה נמצאת במחשבותיי, ואני מתוסכל- מידי יום כשאני מתאמן כל מה שאני מרוכז בו הוא המאמץ הגופני והקושי, מילוי טבלת המעקב שמראה את קצב ההתקדמות, גם מוזיקה או פודקאסט באוזניות המכסות את אוזניי בדרך כלל מושמע - באנגלית בסיסית שאולי תעזור לי לשפר את יכולות השפה שלי.

חדר הכושר הוא הדבר שלזכותו אני זוקף את האמונה החזקה שקיימת לי בעצמי. כשרק התחלתי לפקוד בחדר הכושר בתור בחור כחוש - להרים משקל היה הדבר הכי קשה שיש, מעולם לא היה לי חוזק גופני, תוצאה של שילוב בין ישיבה ממשוכת ומחסור תמידי באוכל - כשיש לך אחים, גם יש מי שיאכל את הדברים שציפית 'עוד רגע' לפתוח איתם ארוחה, נדיר היה ומשהו שרד במקרר יותר מחמש דקות, אוכל היה נערם על השיש רק מתוך ידיעה שאין צורך להחזירו לקירור, מישהו כנראה יחטוף אותו במהרה בכל אופן. מעת לעת הייתי מחביא אוכל בחדר, בפינות נסתרות בבית שהייתי מניח שאיש לא יגיע אליהם, אבל המסע הזה היה מאד מייגע - גם משם הדברים היו מתפיידים 'באורח פלא'.

האוכל בישיבה היה פשוט לא מהנה. נכון, אני לא בחור שצריך יותר מידי בשביל לספק אותו- אבל בגלל שהמטעמים היו רק בסדר ואף פחות, הייתי אוכל עד שהייתי מגיע לתחושת שובע מסוימת, ואז מפסיק. עם הזמן הייתי מסתפק בפחות ופחות אוכל, וכך מבלי להבחין גרמתי לגוף שלי להסתגל לכמויות מזעריות של מזון, והייתי כל כך חלש.

אני עובר להרמת משקולות מול המראה ומנסה להתרכז ברגע הזה בלבד, לא לחשוב על אבא או אמא, לא על האחים שכנראה לא מורשים אף ללחוש את שמי בבית, לא לדמיין את אבי קורע את בגדיו על הילד שאיבד ומקיים הלוויה לנפשי. אני מסתכל על שריריי פועלים וזזים, על המאמץ הלא מספיק שאני מפעיל ולוקח משקולת יותר כבדה, רק שבוע שעבר העלתי במשקל בתרגיל הזה, אבל אני מרגיש שאני חייב להעלות עוד יותר, שיכאב, שאני ארגיש משהו.

להתרכז בכל דבר רק לא המשפחה.

הזיעה מתחיל ליטוף ואני אמור לשמוח, בגלל המזגן המקפיא רק לעיתים רחוק אני מצליח להגיע למצב של זיעה בחדר הכושר. אני מגיע לכשל כבר בסט השני, זה לא טוב. אבל הייתי חייב את זה בשביל הנפש שלי.

אם לא הייתי מוצא את האימון, כנראה שהייתי מעשן כמה חפיסות ביום, כמה שהמאמץ הזה גורם לך לשחרר לחצים, זה מדהים. כל זה תמורת 190 שקל בחודש. מזל שהכרתי את חדר הכושר בזמן.