מוקדם יותר קבענו שניפגש בערב אצל וויל. הבית של וויל גדול ומרווח ויש בו חצר. אנחנו לא אצלו לעתים קרובות אך בדרך כלל נפגשים בביתו כשאנחנו מתכננים לשתות. ההורים שלו תמיד הולכים לישון מוקדם ואנחנו לא מפריעים לאף אחד כשאנחנו יושבים בחצר.
אני הגעתי לפה עם אלי, ישר מהבית שלה, כך שעוד לא יצא לי לדבר ביחידות עם תומס מאז שנרדמתי אצלו. לצערי, אני עדיין שומרת לו טינה לא רצויה על ששיקר לי.
היום מצטרפת אלינו חברה חדשה למפגש. וויל והבחורה שאיתה פלרטט במסיבה, מאיה, כנראה שמרו על קשר מאז, כי היום הזמין אותה אליו בזמן שהיינו גם אנחנו. היא נמוכונת ומתולתלת, ויש לה נוכחות בולטת במיוחד.
זה לא חריג שהוא מביא בחורות למפגשים שלנו, רובן די טיפשות ורוב היתרונות שלהן חיצוניים. ועם אף אחת הוא לא מחזיק יותר מחודש.
אני תוהה אם גם אני אביא את ריף למפגשים שלנו במידה ויהיה בינינו משהו רציני יותר ומיד מסלקת את המחשבה המגוחכת שהתגנבה לראשי.
כעת, אני יושבת על הדשא בחצרו של וויל, שיכורה לחלוטין, כשרגליי טובלות במי הבריכה.
אני צופה בוויל ומאיה משוחחים ממרחק והוא לוחש לה משהו שגורם לה לצחוק, לדחוף אותו קלות בנזיפה וללכת לכיווני. כשהיא עם גבו מופנה אליו, עולה על פניה חיוך חולמני ומאוהב. אני כמעט מרחמת עליה.
״מספיק. אני צריכה קצת הפסקה ממנו.״ אומרת מאיה בצחקוק ומתיישבת לידי, טובלת גם היא את רגליה במים.
בינתיים וויל ותומס נכנסים שניהם לתוך הבית.
היא לבושה בגופייה קצרצרה וצמודה ומכנסי חוף לבנים ארוכים שדרכם אני יכולה לראות את החוטיני האדום שלה.
״קחי, תתנחמי.״ אני מגישה לה בקבוק וודקה והיא לוגמת ממנו ברצון.
״איכס.״ היא פולטת בקול נגעל כשהנוזל בקושי נבלע בגרונה. אני מגחכת. מעולם לא הייתה לי בעיה עם הטעם של האלכוהול. הוא לא נעים, אבל הוא לגמרי נסבל. אני לוקחת את הבקבוק מידה ושופכת ממנו אל פי. אני כבר שיכורה אבל אף פעם לא מזיק לתחזק את ההרגשה.
״תספרי לי,״ היא אומרת. ״איך השגת את ריף ווסטון? אל תביני אותי לא נכון, זה לא שאת לא לרמתו, הוא פשוט כזה... נחשב.״
אני מופתעת מהשאלה הישירה, ״איך את יודעת?״ מרוב בלבול ושכרות אני אפילו לא מכחישה קשר.
״בחייך,״ היא מגחכת. ״כולם יודעים. חצי מהבנות במסיבה רק מקנאות בך כי נכנסת איתו לחדר ההוא.״
אני מטיחה את ידי על מצחי במכה מעט חזקה מדי. ״זה לא מה שקרה.״ אני אומרת בקול משכנע.
״את רוצה להגיד לי שלא קרה כלום בינך לבין ריף?״ היא שואלת בחוסר אמון.
אני מרגישה את פניי מתלהטות ומאדימות לשמע השאלה שלה שמזכירה לי שרק אתמול נטשתי אותו ברחוב לאחר הנשיקה הסוערת שחלקנו.
YOU ARE READING
עוד יום אחד
Romanceהקיץ התחיל. סופי לא יכולה לחכות לטרוף את החיים. תומס, החבר הכי טוב שלה, תמיד שמר עליה ומכיר אותה יותר משהיא מכירה את עצמה. אבל ריף, הלקוח הקבוע בבית הקפה שבה עובדת מסקרן אותה ונראה כל כך חלומי עבורה. מי יהיה שם בשבילה כשהחיים יתחילו לטרוף אותה? מ...
