פרק 6-אידיוטים

193 11 1
                                    

אני מתעוררת מאור השמש שבוקע דרך החלון. השמש מחממת את חדרי. אני מתאוששת ומתהפכת מצד לצד במיטה כמה דקות לפני שאני קמה. העייפות משתלטת עליי ואני נאנחת בקול רם כשאני נאלצת לבעוט בשמיכה מעליי.

בקושי הצלחתי לישון, קמתי מספר פעמים במהלך הלילה ממחשבות על ריף. כמעט התנשקנו. למה הוא התרחק? הרגשת מועקה משולבת בהתרגשות משתלטת על גופי.

עדיף שהוא התרחק, עכשיו כשהשפתיים שלו לא מסיחות דעתי אני יכולה להגיד בלב שלם שאני לא רוצה לנשק אותו. עדיין לא. אני לא מכירה אותו והוא כבר היה בבית שלי ושמע על אמא שלי. לפחות שאת הנשיקה הזו הוא לא יקבל בינתיים.

אני מחליפה את החולצה הארוכה שישנתי איתה לגופייה לבנה ואת המכנס הארוך למכנס בית קצר. אני צריכה להתחיל להתרגל לקיץ, כל בוקר אני קמה מזיעה ורותחת.

אני מדליקה את הטלפון וחמש הודעות חדשות מאליסון מופיעות על המסך:

מה????
אני לא מאמינה!
מחר את מספרת לי הכל
איך לא נישקת אותו?...
לילה טוב, תתקשרי אליי ברגע שאת רואה את ההודעות!

אני מחייכת בתגובה להתלהבות שלה.

אני אקפוץ אלייך בערב ואספר לך :)

כשאני יוצאת מהצ׳אט שלנו, אני מבחינה באיש קשר חדש שנוסף לרשימה-ריף. הוא הוסיף את עצמו לאנשי הקשר שלי? הרעיון גורם ללבי לדפוק מהר יותר וחצי חיוך עולה על פניי כשאני בוהה בשם.

כשאני יורדת אל הקומה הראשונה אני שומעת קולות של דיבורים שנהיים ברורים יותר עם כל צעד שאני עושה.

״הם לא מוכנים לוותר...״

״עוד כמה חודשים זה יסתדר, אל תדאג...״

״תומס?״ אני אומרת והקול בוקע עייף וצרוד מגרוני, זו המילה הראשונה שלי להבוקר. אני מכחכחת בגרוני מעט כדי להחזיר לעצמי את הקול הרגיל שלי.

״סופי! טוב שהתעוררת.״ אבא אומר לי ומקבל את פניי בחיוך ונשיקה על המצח. ״בוקר טוב, אבא.״

זה לא חריג לראות את תומס מחכה לי בסלון אבל זה אף פעם לא קורה בבקרים. ״מה אתה עושה פה?״

״בוקר טוב, סופי. כמה נחמד לראות גם אותך!״ הוא אומר בעוקצנות.

גיחוך נפלט מפי, ״נו, אתה יודע למה אני מתכוונת.״

״סתם, באתי לפטפט קצת עם ג׳ון.״ הם מחליפים מבטים ביניהם ולרגע אני מבחינה שהבעת פניהם הופכת רצינית יותר.

״על מה?״ אף אחד מהשניים לא משיב לי. ״טוב... אני הולכת לצחצח שיניים.״

אני מבולבלת מהסיטואציה ופונה אל חדר האמבטיה בצעדים מעט יותר מהירים מהרגיל. אני שומעת את צעדיו של תומס מאחורי.
אני נכנסת לחדר והוא נכנס אחריי וסוגר את הדלת.

עוד יום אחד Where stories live. Discover now