פרק 29- עוגיות

102 6 2
                                    

כשאני נכנסת הביתה לאחר המשמרת אני נועלת את הדלת ומיד ממהרת לחדר שלי. החום בחוץ הרג אותי, והחולצה השחורה והעבה של העבודה שבזה הרגע נדבקת לי לגב, ממש לא הועילה בעניין. אני מתה כבר להחליף למכנס קצר ולחולצה חדשה ודקה.

כשאני נכנסת לחדר, מתנשפת, תומס עדיין שוכב במיטה שלי וצופה בטלוויזיה הקטנה בחדרי. ״אתה עדיין פה?״ אני מתפלאת אך מיד ניגשת לדלת הארון שלי.

״את חייבת להתחיל לעשות כושר. את מתנשפת כאילו מינימום ניצחת מקום ראשון במרתון.״

״סתום כבר. כאילו אתה עושה משהו!״

״היי, בטח שאני עושה.״ הוא מתגונן. ״חוץ מזה, אני לא צריך. הכל טבעי.״ הוא משוויץ בשריר הזרוע שלו.

מה שנכון נכון.

״עיניים.״ אני אומרת והוא עוצם את עיניו מבלי להטיל ספק. אני מחליפה בגדים במהירות וגונחת בהקלה כשאני משתחררת מתחושת החום של הג׳ינס הארוכים שנדבקו לירכיי. ״אלוהים.״ אני מדליקה מזגן על עוצמה מקסימלית ומתיישבת לצידו מול המזרן הקריר.

״איך הייתה המשמרת?״ הוא שואל וממשיך לדבר בלי לחכות לתשובה שלי, ״היום המסיבה של וויל, את זוכרת.״

בטח שאני זוכרת. חיכיתי לה כל השבוע אולי? אני מספיק מתרגשת כשמדובר במסיבה רגילה, אז מסיבה בבית של וויל? זה לא דבר רגיל בכלל! ״ברור שאני זוכרת. רוצה לראות מה אני הולכת ללבוש?״ אני מזנקת מהמיטה מבלי להמתין לתשובתו.

״יש לי ברירה?״

״ממש לא.״ אני מוציאה מהארון חצאית מיני שחורה ששאלתי ממאיה לפני כמה ימים וגופייה שחורה צמודה-צמודה.

הוא מתבונן בגבות מורמות בפיסות הבד שהוצאתי מהארון שלי. ״זה... קטן.״ הוא אומר לבסוף.

״קטן שווה יפה.״

הוא מושך בכתפיו וחיוך שובב עולה על פניו, ״אני לא מתנגד.״ אני זורקת על פניו את החצאית.

״מה אכלת בעבודה?״ הוא שואל ומקלף את החצאית מהלחי שלו.

״שתיתי קפה קר ואכלתי-״

״אני לא אכלתי כלום.״ הוא נאנח וקוטע אותי. ״אני גווע. אולי תביאי את העוגיות מלמטה?״ הוא מביט בי בתחינה ואין לי ספק שתכנן עליהן מהרגע שנכנסתי לחדר.

״איזה תחמן אתה...״ אני מטיחה בו וזורקת עליו גם הגופייה.

״יש! אין עלייך.״

״אני יודעת.״ אני מעפעפת בדרכי אל המסדרון.

כשאני מגיעה למטבח, אני מניחה בקערה כמה עוגיות קנויות מהסופר מרקט. טוב, יותר מכמה עוגיות- בכל זאת מדובר בתומס. אני בדיוק פונה חזרה אל המדרגות כשנשמעות דפיקות על הדלת.

אני מסובבת את המנעול ומושכת בידית מבלי לחשוב פעמיים.

כוחו של הרגל.

עוד יום אחד Where stories live. Discover now