כשאני חוזרת הביתה מהמפגש עם אלי, כבר אמצע הלילה והרחובות ריקים לגמרי.
ברוב הבחורות קיים פחד מסוים כשהן הולכות לבד בלילה ברחוב ריק, לי זה אף פעם לא קורה. אני הולכת ברחוב בלילה בדיוק כמו שאני הולכת ביום, אנשים רעים יש תמיד, ואיכשהו דווקא החוסר באנשים גורם לי להרגיש יותר מוגנת. לא יכולים לפגוע בי אם אין פה אף אחד, נכון? תקראו לזה חוסר מודעות, אומץ, או סתם טיפשות, אני כבר לא יודעת איך לקרוא לזה.
כשאני מגיעה הביתה, כל האורות כבויים ושקט שורר בתוכו. אני מדליקה אור קטן בסלון.
״אבא?״ אני לוחשת בקול מספיק רם כדי שאם הוא ער הוא יישמע אותי ואם הוא ישן קולי לא יעיר אותו.
אין תגובה. אני נזרקת על הספה בעייפות וכמעט שוקלת להירדם פה בלי להחליף בגדים או להוריד איפור. רגע לפני שאני מרשה לעיניים שלי להרפות ולהיעצם, אני מבחינה בערימת ניירות מפוזרים על השולחן שלא שמתי לב אליה קודם לכן. אני מרימה את הדף שהכי בלט לעיניי.
אני מרפרפת על המילים בסקרנות ובמהירות-
פירוט שכר שהתקבל... מאות אלפי שקלים...
משפטים רבים בנוגע לשכר וחשבונות הופיעו לפניי אבל העיניים שלי ננעלו על משפט אחד בלבד.
הודעה אחרונה לפני פינוי להשלמת החובות בשווי מאה אלף שקלים עד השלושים ואחד בחודש יולי.
אני מקרבת עיניי למסמך כאילו שלא קראתי את המשפט כמו שצריך. פינוי? זה אומר שיפנו אותנו מהבית. הבית שלנו. הבית שלי. דפיקות הלב שלי מאיצות והנשימות שלי הופכות קצרות ומאומצות.
יכול להיות שהמצב גרוע יותר משחשבתי, ובן רגע כל החלקים בפאזל מתחברים לי.
העייפות של אבא שלי, העבודה החדשה שכל כך הזדקקנו לה. אולי אפילו השיחה הסודית שלו עם תומס. בערפול אני נזכרת במילים שנאמרו אז, תומס ניסה להרגיע את אבא.
רגליי מזנקות מהספה ואני עולה בעצבנות לחדרי. תומס יספק לי את התשובות שאני צריכה. אני כבר לא יכולה לסמוך על אבא שלי שהוא יספר לי את האמת. אני תמיד אהיה הילדה הקטנה שהוא צריך להגן עליה. גם אם זה אומר להגן עליה מהאמת.
אני עולה על המיטה שלי כדי להגיע אל חלונו של תומס בקלות ודופקת עליו בחוזקה בעזרת שני אגרופיי ללא הפסקה.
כשתומס פותח את החלון הוא במכנסי פיג׳מה ארוכים ובלי חולצה, הוא נראה מעוך משינה ארוכת שעות ועיניו מכווצות כאילו רק הרגע התעורר.
״מה?...״ הוא ממלמל חצי מתוך שינה.
״מה זה אמור להביע, תומס?״ אני לא טורחת להסתיר את הכעס שלי.
YOU ARE READING
עוד יום אחד
Romanceהקיץ התחיל. סופי לא יכולה לחכות לטרוף את החיים. תומס, החבר הכי טוב שלה, תמיד שמר עליה ומכיר אותה יותר משהיא מכירה את עצמה. אבל ריף, הלקוח הקבוע בבית הקפה שבה עובדת מסקרן אותה ונראה כל כך חלומי עבורה. מי יהיה שם בשבילה כשהחיים יתחילו לטרוף אותה? מ...
