✯הסתיים✯
#ספר ראשון limits
#ספר שני over the shoulder
אין גבולות. לא אצלי. אני אעשה הכל כדי לשרוד.
זה מה שלמדתי, זה מה שאני יודעת ואני לא מתכוונת למות. אני מתכוונת לשרוד.
~~~
אמה קליין עובדת באכסניה שמאפשרת עסקים מפוקפקים להתקיים בה.
אימה לו...
הזכרתי מקודם פסיכיאטר, נכון? תקבעו גם לי פגישה ובדחיפות! מה לעזאזל? לכל הרוחות אני אפילו לא מסוגלת לחשוב על זה. וואט דה פאק? מה נסגר עם העולם, ליתר דיוק מה נסגר עם העולם לגביי? בכל פעם שאני חושבת שאני לא יכולה להידרדר יותר, העולם מראה לי שכן. אני פשוט נופלת מן הפח אל הפחת. הוא רוצח שכיר?
מה הוא רוצה שאני אעשה? אהרוג בשבילו. לא אלוהים אני ממש לא מתכוונת לעשות את זה. ״אני- לא! אלוהים לא! אני לא מתכוונת לעשות את זה,״ אני קמה ממקומי ומנידה את ראשי בחוזקה, כאילו על מנת לנער את המחשבות מראשי. חיוך עולה על שפתיו ואני לא אוהבת את החיוך הזה, זה חיוך זחוח עם רמז לאיום שמפחיד אותי.
״למעשה, אמה זה לא נתון לשיקול דעתך, את עברת את המבחן, את יכולה להשלים עם זה או להתנגד עד צאת נשמתך כך או כך, את תהיי השותפה שלי,״ מה? למה אלוהים, למה?. אני קורסת על הרצפה לפני שנשמעת החבטה המצלצלת וכל גופי מתעוות בכאב. זרועות חזקות עוטפות אותי ומצמידות אותי אליו.
אני נשענת עליו. אני יותר מידי חלשה כדי להתנגד כרגע. הוא מניח אותי על המיטה. ״אני רואה שקיבלת את זה קשה,״ הוא מלמל לעברי. אני רק פותחת וסוגרת את עיניי לסירוגין. אני כל כך עייפה כרגע. אני רק רוצה לישון, אבל אני פותחת את עיניי בשקט לעברו. ״אני עייפה,״ אני מלמלת, ״תן לי לישון״.
הוא נאנח בשקט, ״בסדר, אני אבוא לבדוק מה איתך בעוד שעה, תנוחי,״ אני מהנהנת ושוקעת לשינה עמוקה.
*
אני מתעוררת למגע של יד על כתפי שמנערת אותי בעדינות. אני נושכת את שפתיי. השינה הייתה כל כך מתוקה, אני לא רוצה להתעורר ממנה לתוך הסיוט שנקרה חיי. אבל, אני פותחת את עיניי בכל זאת ומגלה לתדהמתי שאני לא נמצאת בבית. איפה אני לעזאזל? לוקח לי מספר דקות עד שאני נזכרת בכל מה שקרה, ישנתי לילה שלם? אוו איך הצלחתי.
״אמה, קחי את זה,״ אני שומעת את קולו של אש, סליחה אשטון לידי. הוא מושיט לי ספל חם של קפה ואני לוקחת אותו בשמחה. ״ישנת כמה שעות. תתארגני אני רוצה שתכירי את החברים שלי, יש בארון בגדים לבחירתך, תמהרי. יש לנו על המון דברים לדון והמון לעשות,״ עם דברים אלו הוא משאיר אותי לבדי.
אני מתנחמת בכך שהוא השאיר לי חתיכה של עוגת שקולד על השידה. אני מתרוממת מהמיטה, נותנת לשמיכה לגלוש מעל גופי. אני לוקחת נשימה עמוקה ומתארגנת בזריזות. לאחר כרבע שעה אני כבר עומדת מוכנה לצידו של אש, אשטון! אלוהים מה יש לי?! ~
~~~ היי בנות, אז פרויקט שכוכלן תאהבו
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
מוזמנת להוסיף אותי בפייס, ואם תרצו לקחת חלק בפרויקט.
