פרק 40

2.9K 189 45
                                    

פרק 40

אני מרכינה את ראשי ומביטה הצידה. אני חוששת מהתגובה שלו, אולי זה לא צריך להיות ככה, אולי אני לא צריכה לתת לו להשפיע עליי ככה, אבל אני בהחלט לא שולטת בזה. ״לוק מעולה שהגעת״ אני שומעת את אש אומר.

הוא אפילו לא מזכיר אותי, אני עד כדי כך שקופה? אני מרגישה שהעלבה עומדת לי בגרון ודמעות מעקצצות בזווית עיניי. ״תיקח את זה״ הוא מושיט לו קלסר מסוים ולוק רק לוקח והולך.

״תסלחי לי, גברתי״ אש אומר בנימוס ואני מרימה את מבטי הפגוע לעברו והוא נעמד דום. ״אמה״ הוא אומר, מגמגם בקושי ואני בולעת את רוקי ומהנהנת. ״אני פשוט״ אני אומרת מסתובבת כדי לראות שלוק כבר עזב אותי. ״זה לא נראה טוב, אני פשוט-״ אני מתחילה לגמגם אך נקטעת כשאש מושיט את ידו קדימה לעברי ומושך אותי עד שאני נתקעת בחזהו המוצק.

אני מרימה מבט חושש לעברו ״את נראית מדהים״ הוא אומר. אולי זו מילה קטנה בשבילו, אבל הוא בהחלט לא יודע שברגע זה פשוט התמוססתי. אני מחייכת אליו חיוך מרוצה ומאושר. ״באמת?״ אני שואלת כמו ילדה קטנה שקיבלה את מה שהיא רוצה. עיניי נוצצות בתקווה.

״אני מבטיח לך״ הוא אומר ורוכן קדימה לנשק אותי. ״עכשיו אני חושב שוב על התוכנית הזו. אני באמת לא רוצה שאף אחד יגע בך, רק אני״. אני מרימה את עיניי כדי לראות אם הוא מדבר ברצינות. האם יש סיכוי שהוא כרגע רמז שהוא מקנא?

״אני לא רוצה שאף אחד יגע בי״ אני אומרת מפתיעה גם את עצמי והוא מושך אותי מניח את ידו מתחת לעורפי גורם לראשי להתקמר אחורה. הוא מניח את שפתיו כנגד שלי. העוצמה של הנשיקה שלו מזעזעת אותי אבל אני רוצה בזה, אני בהחלט רוצה בכך. את שפתיו כנגד שלי. 

הנשיקה שלו אינה הייתה עדינה היא הייתה מביסה ונואשת כמעט כאילו אם הוא ישחרר אותי אני אעלם כמו חול או אשבר כמו זכוכית. ידיו אחזו בי כאילו הוא עמד לאבד אותי. הוא הניח את ידו סביבי והוביל אותי לעבר חדר השינה. 

ידעתי היטב מה הוא רוצה כי אני רציתי זאת גם, אני רציתי את זרועותיו סביבי מלטפות אותי, את עורי החושף מתחכך בשלו, את הרגשות הללו, אני רוצה בכך. הוא דחף אותי במעט עדינות על המיטה ונאנקתי שגבי פגע במיטה לא מכאב אלא מצורך, צורך שגאה בי בכל רגע שחלף.

״אני רוצה לקשור לך את העיניים והידיים זה בסדר?״ הוא מביט לעברי ואני מהנהנת, הוא לוקח את החגורה שלו ומלפף סביב ״תבחרי מילת ביטחון״ הוא אומר ואני מביטה החוצה לעבר החלון לאורות של פריז ואני מוצאת בדיוק את המילה שאני רוצה. ״אור״ אני אומרת והוא מהרהר, מהנן  ואומר את המילה.

״אור״ הוא בוחן אותה איך היא נשמעת על לשונו והשפתיים שלו הוגות את המילה שבחרתי. אני מביטה בהם כי אני לא מסוגלת להניע את מבטי ממנו וממש לא משפתיו. אני רוצה אותם מול שלי מנשקות אותי גורמית לי לאבד כל היגיון. לא לראות דבר חוץ ממנו, אני רק רוצה אותו.

הוא קושר את ידי לעמודי המיטה ואני מלקקת את שפתי ומתחילה לנוע אך תנועתיי מעט מוגבלות. התרגשות וחרדה עולות בי בבת אחת ואני לא יודעת למה לצפות. הוא לוקח בידו צעיף ומרפרף על פניי ועיניי לפני שהוא קושר אותם. אני עוצמת את עיניי ומרגישה את הבל פיו על אוזני.

״תרגישי״ הוא מורה, מילה אחת שאומרת הכל. אני בהחלט מתכוונת להרגיש. אני נמתחת ומחכה לידיו שיחלפו על גופי, אצבעותיו הארוגות שיסמלו מסלולים ברורים על עורי. התרגשות וצפייה גוהות בי ואני בהחלט מסוגלת להרגיש זאת במיוחד בין רגליי ושדיי כבר מזדקפים.

אני להוטה להרגיש את פיו על עורי, את נשימותיו מלטפות את עורי וגורמת לו לרטוט בצורך ולסמור.

~~~

בא לכם לגלות עד כמה אנחנו קרובים לסוף?

דרך אגב הגיע הזמן להכיר לכם את over the shoulder

התמכרות החדשה שלכם.

באהבה, 

וויט א'נגל.

LimitsWhere stories live. Discover now