פרק 28
אני מביטה בו בהפתעה גלויה אך נראה שהוא אפילו לא שם לב לכך. אני מתנערת מהתחושה של זה, זה לא אומר כלום, לפחות לא מבחינתו! אני צריכה להתנהג בדיוק כך לא יותר - לא פחות, אני צריכה לעשות את זה, להפריד לחלוטין את המוח והרגש וכשזה קורה הכל יראה פשוט טוב יותר.
אני אראה דברים בדיוק כפי שהם אמורים להיות, לא פחות ולא יותר. אני לוקחת נשימה עמוקה ומנערת כל סוג של רגש למחשבה הזו, החולצה שלו נוחה וזה הדבר היחיד שמצאתי. אני מסבירה לעצמי בהגיון והוא אהב את זה, כי רוב גופי נראה דרך החולצה הזו וזה הגיוני בלבד.
אני הולכת למטבח, על השיש נמצאת שקית נייר חומה המכילה בתוכה בורקסים של אחת המאפיות באזור, אני לא טורחת אפילו לבדוק של איזו לפני שאני מניחה אותם בתוך המיקרוגל והולכת להכין לי קפה חם.
״אז מה יש לנו היום?״ אני שואלת, בקולי יש רגש אחד של ההתעניינויות אך זה מרגיש כמעט קפוא. כאילו זה אינו הקול שלי וזה מרגיש לא נכון אבל נכון באותו הזמן.
אני כל כך מבולבלת.
״האמת שמתברר ששבוע הבא יש לי עבודה לעשות ואת תתלווי אליי״ הוא אומר.
קולו קפוא כקרח ואני מצטמררת. לקח לי זמן ארוך להתרגל לרעיון הזה שהוא רוצח. לקח לי יותר זמן להתרגל לזה שהוא רוצה שאני יהפוך לשותפה שלו ואני עדיין ממש לא שלמה עם זה אבל גם אין לי שום ברירה אחרת הוא כבר אמר לי זאת.
הוא מרים את מבטו לעברי ורואה אותי עומדת עם קפה חם ביד אחת בדרך לפי, קפואה בתנוחה שבה אני עומדת כי זה כל כך קשה לעכל רגע. מבטו נראה משועשע כשהוא בוחן אותי אבל ברגע אחד הוא מתהפך ונהפך להיות קודר, כאילו המשמעות המלאה סוף סוף תלויה מעל ראשנו, אדם מסיום שחיו את חיו בשלווה כנראה, אולי לא.
אני לא יודעת מה הוא באמת, אבל אדם זה יפסיק לנשום, יפסיק להתקיים לאחר השבוע הזה וזה מחשבה קשה מידי ובלתי נתפסת. אני לא בטוחה שאני אוכל לעמוד במחזה כזה. למען האמת אני די בטוחה שאני לא אצליח לשרוד את זה, אני לא אוכל להכיל את זה. הוא מביט בי ואומר בהבנה.
״האנשים שאני הורג, הם אנשים רעים, הם מושחתים והרוע הוא הם, הרוע אינה מילה אפילו שמתאימה להם״. זה לא מרגיע אותי כי זה לא בסדר ואני יודעת את זה ואני גם יודעת שאני אומר לעצמי את זה כדי להשתיק את המצפון שלי ואז באיזשהו שלב אני אהיה מסוגלת להרוג כל אחד כי אני אהפוך להיות משהו קר ומחושב וכמעט חסר רגש.
אומנם זה מבטיח לי איכות חיים גבוהה, אבל מזה שווה אם אני לא אוכל להנות מזה באמת. ״ואל דאגה את לא תהיי איתי כשיתבצע המעשה״ אני בולעת את ברוק בקושי ומבינה היטב את כוונתו.
״אבל את תהיי איתי במשך כל התהליך, אני רוצה שתהיי שם כשנאסוף מידע, כשנכין תוכנית. לוק כנראה יבוא איתנו, זה יהיה בסדר?״.
אני לוקחת נשימה ומהנהנת, אני מאוד מקווה שאני אהיה בסדר אחרי זה.
~~~
יש חלק מיוחד של שאלות ותשובות, ששם את מוזמנים לשאול את כל השאלות שיש לכם לדמויות ולי, תנצלו את הבמה והאפשרות ותשאלו כל מה שעולה לכם בראש.
זה יעלה בסיום הסיפור, אז לשאול מה הסוף לא יהיה רלוונטי.
באהבה,
וויט א'נגל.
YOU ARE READING
Limits
عاطفية✯הסתיים✯ #ספר ראשון limits #ספר שני over the shoulder אין גבולות. לא אצלי. אני אעשה הכל כדי לשרוד. זה מה שלמדתי, זה מה שאני יודעת ואני לא מתכוונת למות. אני מתכוונת לשרוד. ~~~ אמה קליין עובדת באכסניה שמאפשרת עסקים מפוקפקים להתקיים בה. אימה לו...
