פרק 39

2.8K 192 31
                                    


פרק 39

אני מופתעת ודי נסערת מהגילוי הזה ומנסה להכניס מעט היגיון לכך, אך אני יותר מידי קפואה על מנת לנסות ולעשות כך. אני מודעת לכך ולכן אני לוקחת מספר נשימות שטחיות ומביטה לעבר לוק שנראה די משועשע מהתגובה שלי. אני צריכה להזכיר לעצמי לחבוט בו אחר כך.

״זה מלחיץ?״ הוא שואל בנימה מעט מסתורית ואני מביטה בו. אני בהחלט לא יודעת אם זה מלחיץ אותי כי באופן קבוע הייתי בטוחה באהבה החד צדדית שלי אליו והייתי בטוחה שברגע שהוא ידע הוא יעיף אותי הרחק, אבל כנראה שאני גם לא מסוגלת להתמודד עם קבלה.

״אני לא יודעת״ אני עונה לבסוף בכנות והוא מביט לעברי ולוחץ את ידי בחמימות ״לאש יש מזל שיש לו אותך״. ״או שלי יש מזל שיש לי אותו״ אני עונה לו במלמול.

לאחר יום מתיש שלוק מסרב בכל תוקף להראות לי איך יצא המראה שלי, הוא מושיט את ידו בעדינות לעברי ומושך אותי לעבר מראה גדולה שהיא מראשי עד לרצפה ואני מביטה בתימהון לבחורה שנשקפת מהמראה כי אין סיכוי שזו אני. אין שום סיכוי בעולם שזו אני!

אני מתקרבת למראה בחשש ובוחנת שוב. כן המראה הזו, אני אמורה להשתקף כאן אבל אני בהחלט לא מזהה את הבחורה שמשתקפת אליי מהמראה כי היא כל כך לוהטת ואני לא. זו האמת, יש לי נתונים טובים, אולי אני גם די רזה אבל אני ממש לא יפה, ממש לא! אני נוגעת במראה.

״זו את״ לוק קובע בפשטות כשמבט של חוסר אמונה נפרס על פניי ״זו אני?״ אני שואלת כאילו מתוך סרט. לוק עומד מאחוריי ומהנהן ״אמרתי לך, את יפה, ואני אשכנע אותך״. הבחורה שראיתי במראה הייתה בהחלט יפה, אבל אני בהחלט בטוחה שזו לא הייתה אני.

לקח ללוק עשר דקות שלמות לשכנע אותי שאני זו שמתקפת במראה ותאמינו לי זה לא היה פשוט בכלל. לאחר שאני מאמינה, טוב לפחות אני אומרת לו כך כי אני באמת זקוקה לזמן ואני עדיין לא לגמרי מאמינה הוא עוצר למעננו מונית ומחזיר אותנו למלון. אני הולכת לצידו ומרגישה את החוסר נוחות מזדחל במעלה גבי כשאנשים מביטים בי, מודדים אותי במבטיהם.

המבטים של הגברים אינם מוצאי חן בעיניי אומנם הם חן בהערכה אך גם במשהו אחר יותר זימה. הם נועצים מבטים בישבני ובחזה שלי ללא בושה. לוקח מניח את ידו על מותניי ומקרב אותי אליו ונועץ מבטים מצמתים בכל מי שמביט בי בצורה לא נאותה. הוא בהחלט מתנהג כמו אח שמעולם לא היה לי ואני אוהבת אותו על כך. אני רואה את ההתנצלות בפניהם שהם ממהרים להסיט את מבטם הצידה.

אני באמת שמחה שזה עבד וכשהם לא מביטים בי יותר אנחנו הולכים לעבר המעלית ואני נעמדת לצידו של לוק ומחכה שתגיע לקומה שלנו. אני מתחילה להרגיש כי הלב שלי דוהר וכפות ידי מתחילות להזיע. אני לחוצה, ממש לחוצה בגלל אש. אני רוצה לדעת איך הוא יגיב.

זה יהיה בסדר מבחינתו? הוא יאהב את זה? כנראה שלא. אני מתחילה לחשוב על דרך מילוט מכאן. אני צריכה לברוח או להישאר אצל לוק עד שהמראה הרגיל שלי יחזור אבל זה יקח לא מעט זמן בגלל הפאקינג שיער שלי. אלוהים, במה הסתבכתי?

לפני שאני מאלצת את עצמי ומשכנעת את לוק לקחת אותי הרחק מכאן הוא כבר תופס בידי ומוביל אותי לעבר הסוויטה.

הוא נוקש מספר פעמים עד שהדלת נפתחת ואש נגלה מולנו.

~~~~
תגובות זה דבר חשוב, מילה טובה יכולה לכל היום שלך להפוך לבהיר יותר או להפוך לככה.
והכל תלוי במילה קטנה.
אז בגלל זה ובגלל שפרק הקודם ודי הפציצה אותו והפכה את השבוע שלי למושלם אז הפרק מוקדש שלה
soulinoy_
#מתה על התגובות שלכם!
אל תשכחו להפיץ בהמון תגובות 💗
שבוע נפלא 😁
במון אהבה,
וויט א'נגל.

LimitsWhere stories live. Discover now