פרק 25

4.1K 210 18
                                    


פרק 25  

ידו נחה על גבי החשוף בעוד ידו האחרת מחזיקה בידי קצת למעלה. הוא מוביל אותי היטב, ידו יציבה על גבי, עיניו נועצות בשלי בעוד המוזיקה מתנגנת. ״את רוקדת נפלא״ הוא אומר, גורם לי לחייך חיוך קטן ויפה. ״אני שמחה לדעת״. אני אומרת, קולי שקט כמעט נעלם עם המוזיקה. הוא מצמיד אותי, רק ככה שזרועותיו עטופות סביבי ואנחנו נעים, אני משעינה את ראשי על כתפו ונהנהנת מהמגע. 

הוא מסובב אותי אותי סביבו בשקט, וזה נחמד למעשה זה ממש נחמד, להרגיש ככה את ידו מרפרפת על גופי, חולפת בקלילות על עורי החשוף. הוא כמובן אינו יודע מה ההשפעה שלו עליי, איך המגע הפשוט ביותר מעורר את גופי, גורם לי להיות נואשת וזקוקה, זקוקה לו. אני נשענת קדימה לעברו. אני צריכה את הקרבה שלו, את מגעו העדין על גופי, אני רוצה אותו ואני רוצה להיות תמיד בזרועותיו.

״הזכרתי שוויתרתי על התחתונים?״ אני שואלת בתמימות, יודעת היטב שזה יעורר אותו ואולי הוא יספק אותי בדרך שאני זקוקה לה. ״איך את פאקינג מדברת?״. הוא מקלל ללא בושה בזמן שהוא דוחף אותי לעבר המיטה. אני יושבת עליה והוא דוחף אותי שאני נשכבת על המיטה וגופו מעל שלי. עיניו מביטות בשלי. התשוקה הבוערת בהם מאיימת לשרוף את כולי ואני מתענגת על החום הלהוט הניבט מעיניו כי זה מכוון הישר אליי.

שפתיו על שלי. הנשיקה העוצמתית שלו מעירה את כל גופי כי אני בטוחה בכך שחולף בגופי זעזוע מרעיד חושים. הנשיקה שלו ממש גורמת לי להתמכר אליו לעונג שהוא גורם לי בנשיקה הפשוטה הזו, כאילו העולם כולו רועד סביבי. אני מרגישה איך ירכיי נפסקות, איך גופי מחפש את קרבתו את החום שלו.

אני רוצה להרגיש אותו את הקרבה שלו, את החזה שלי נמעך על חזהו השרירי, אני רוצה להרגיש אותו סביבי ואיך שרירי לוחצים על איברו הפולש לתוכי. הוא מנשק אותי נשיקות קטנות ואז יורד מטה על צווארי בזמן שאני מחפשת את קרבתו, החזה החשוף שלו, ואצבעותיי מתחפרות בבשרו מחפשות במה להחזיק בעוד חזיזי העונג נשלחים לבין ירכיי.

אני רטובה, כל כך רטובה ומוכנה למענו. אני גוררת את ידיי על גבו משאירה סימנים ברורים שיאדימו עם הבוקר. הוא מנשק את צווארי נשיקות קטנות ומציצות נזהר לא להשאיר שום סימן שום פציעה על עורי, למרות שהדעה שלי חלוקה בנושא הזה. אני רוצה את הסימן שיכיר בכך שאני של מישהו - שלו, אך מצד שני אני לא רוצה את הכאב המתלווה לו. אני אסתפק בהחלטתו לוותר על הסימן. הוא מוריד את השמלה באטיות וחושף את גופי העירום למבטו.

~~~

לצערי הוואטפד בנייד לא עובד, אז רק דרך המחשב אני מעלה שיש לי זמן.

ותאמינו לי שזמן אצלי הוא מצרך נדיר.

אני מרגישה מתוסכלת מהמון דברים ותמיד אני מוצאת את עצמי קוראת או כותבת.

ושניהם מעלים חיוך על פניי.


שבת שקטה ונעימה...

ובע"ה שיעבור השבוע מהר במיוחד.


באהבה, 

וויט א'נגל.


LimitsWhere stories live. Discover now