פרק 17
״איזה זין,״ אני מלמלת שאני שומעת את השעון מעורר שלי. לרוב אני אוהבת את השיר הזה אבל כרגע כל מה שאני מסוגלת זה פטישים בתוך הראש שלי ואלפי מסמרים שננעצים בי. ״לכבות, שמישהו יכבה את זה,״ אני צורחת ומבינה כי כנראה האדם היחיד ששומע את זה שיכור יותר ממני או מרוח על הרצפה, אמא שלי ממש לא יכולה לעזור לי!
״לכי לישון, אני אכבה את זה,״ אני שומעת כל גברי ומתעוררת מיד, וואט דה פאק? הלכתי אתמול עד הסוף עם מישהו? דפקו אותי? אווי, גאד דמט אני כל כך מפגרת! אני מרימה את ראשי וקולטת שיער שטני מבולגן והאירועים של הימים האחרונים חוזרים לתודעתי. אני מסתכלת על המיטה באנחה מלאת רווחה, זה רק אש.
אם אני זוכרת נכון הוא אמר שלא יעשה כלום אלא אם כן אני אבקש ממנו במפורשות היום בבוקר והמוח שלי יותר מידי מטוגן כדי לבקש ממישהו לדפוק אותי כרגע. אני זוכרת משהו מאתמול? טוב לדעת. אני דופקת שוב את הראש שלי בכרית ומשמיעה יבבה קצרה. חבטה נשמעת מצד המזרן, כן הוא גם נאנק על ההתנהגות האלימה שלי. והחסרת הגיון- יש להוסיף.
אש קם, אני מרגישה את המשקל שלו על המיטה כשהוא מתיישב ואת החוסר שלו כשהוא מתרומם. אין בי אפילו מספיק כוח כדי להסתובב, אבל הקול של טריקת הדלת מצביע על כך שהוא הלך. אני מרגישה סוג של ריקנות מוזרה בבית החזה שלי. רגע, מה? נדפקתי סופית או משהו? עברו רק כמה ימים מאז פגשתי אותו לראשונה וזהו? אני פיתחתי רגשות אליו. לא הרגשתי שום ריקנות ושום דבר, אני לגמרי בסדר. חוץ מהפאקינג מוח שלי שלא פועל. לא לשתות, אלוהים.
תזכרי לא לשתות יותר, אני חושבת שאני צריכה להקיא, כן אני לגמרי צריכה להקיא. גררתי את עצמי לחוץ למיטה. ליתר דיוק נפלתי מהמיטה וגררתי את עצמי לאורך כל החדר עד לשירותים. הלכתי כמו כלב עיוור ונתקלתי בכל רהיט אפשרי. כן כל הכבוד לי! אבל לפחות הגעתי לבסוף ורוקנתי את כל תכולת הבטן שלי לאסלה, תוך כדי שאני מזיזה שערות מפניי.
זה מפריע וחלקן נדבקו לי לפנים ונכנסו לי לפה, ככה שירקתי כמה פעמים עד שהכל יצא. הייתי צריכה לאסוף את השיער. אבל לפני שהפסקתי לחשוב על עוד משהו התכופפתי בחזרה והקאתי שוב. אלוהים כמה שתיתי? למה נתנו לי לשתות כל כך הרבה?
הרגשתי יד מלטפת את גבי והשיער שלי נאסף אחורה ונח על עורפי בתוך גומייה. טוב לפחות נראלי, אני לא יכולה ללכת ממש למראה כרגע כדי להביט. ״את בסדר?,״ אש שאל ואני הסתובבתי לעברו נשענת על הקיר שליד השירותים. משכתי בכתפיי, ״יכול להיות יותר טוב״. הוא ישב ישיבה מזרחית מולי, לא אומר דבר וזה הרגיש בסדר.
השתיקה הזו לא הייתה מעיקה למעשה היא הייתה די נחמדה. ״בואי, הכנתי קפה ותקחי כדור עם זה, זה יעזור לך עם ההאנגאובר,״ אני מהנהנת אליו אבל בכלל לא בטוחה איך אני הולכת לעמוד. הוא מניח את ידו על אגני ומוביל אותי לעבר המיטה. אני נאנחת בשקט בזמן שאני שומעת את הפלאפון שלי מצלצל. הוא מושיב אותי על המיטה והולך לעברו.
״כתוב שזו אמא שלך, את רוצה לענות?.״.
~~~~
הפתעה!!!
אז מה אתם אומרים? איך היה הפרק?
אהבתם? ספרו לי.
לא אהבתם? אמרו לי מדוע.
נ.ב. שלא תשכחו בסוף הסיפור יהיה ספיישל של שאלות ותשובות, אל תשכחו לכתוב לי אותם, הדברים שאתם רוצים לדעת, גם על הדמויות, מוזמנים לשאול כל שאלה.
באהבה,
וויט א'נגל.
YOU ARE READING
Limits
Romance✯הסתיים✯ #ספר ראשון limits #ספר שני over the shoulder אין גבולות. לא אצלי. אני אעשה הכל כדי לשרוד. זה מה שלמדתי, זה מה שאני יודעת ואני לא מתכוונת למות. אני מתכוונת לשרוד. ~~~ אמה קליין עובדת באכסניה שמאפשרת עסקים מפוקפקים להתקיים בה. אימה לו...
