•עיר תל אביב, שכונת רמת אביב•
•עדי P.O.V•
הבוקר עלה השמיים כחולים מצייצות ו—
"עדי הגיעה הזמן לקום!!" כמו תמיד שרית בבוקר צועקת לי באוזן.
"תני לי לישון כוס רבאק!" ואני מכסה את ראשי בכריות ובשמיכה שוב מתהפך במיטה.
"עדי!! קום כבר אתה תאחר," שרית צורחת את נשמתה, כל בוקר האמא החורגת שלי צורחת עליי לקום ללימודים. כוסאמק לא נותנת לי לישון אף פעם. אתם בטח שואלים מה קרה לאמא שלי ה' יודע, באמא של שרית לא יודע ראיתי אותה כשהייתי בן שנתיים מאיפה אזכור אותה עכשיו. שרית לקחה על עצמה כל מה שקשור לחינוך המזדיין שלי אין לי עצבים אליה. לא נותנת לי לחיות יא ראבק!! מה היא רוצה בכלל היא לא אמא שלי.
"שרית רדי לי מהוריד הבית ספר שלך יכול לקפוץ לי באלף שמניות!!!!" אמרתי לה מכסה את עצמי בכרית וחוזר לישון.
"עדי!! או שאתה קם עכשיו או שאני שופכת עליך מים קפואים מלאים בקוביות קרח!!!!!" היא צרחה עליי.
"כוס רבאק בסדר אני קם רק עופי לי מהחיים!!" צעקתי לה זורק אליה את הכרית וקם.
וואלה החדר שלי גדול הזכרתי לכם? אני בנו של שלמה אטיאס השופט בבית המשפט העליון. אז הינה דעו לכם אני לא מת משמחה, ומתלהב בתכל'ס הכסף שלו לא מזיז לי אני עובד באופן עצמאי. שותה משתכר כמו אתמול במסיבה של אמבר חזרתי אתמול מסטול תחת. כוס אמא שלה אני עייף מת בדודה שלה למה שרית מעירה אותי? מה היא עושה איתי? גם אם הייתי חולה מת בסרטן היתה מעיפה אותי מכאן ללימודים האלה.
התלבשתי כמו תמיד, לבשתי חולצה של תומי וג'ינס עם קרעים. ולקחתי איתי את מפתחות של האוטו שלי, ותיק שהיה מפוצץ בספרים ששרית הכניסה לי כמו ילד קטן. היא ידעה שלא אקח איתי כלום חוץ ממחברת ועט. יצאתי לאכול בקטנה קונפלקס, וקפה שחור שידע איך להוציא לי את הכאבים מהסטלה של אתמול, ויצאתי לדרך לתיכון שלי.
•נפתלי P.O.V•
"אהה אמא תני לישון כבר, כולה בית ספר!!!!" צעקתי אליה כשהיא התעצבנה עליי.
"נפתלי קום כבר או שאקרא לאבא!!!" היא צעקה כמו תמיד וידעתי אם אבא שלי יבוא וואלה הלך אליי אני בקבר. ואיתו לא בא לי להתעסק עכשיו.
"כוסאמק!" אמרתי בכעס קם עצבני ועייף.
"איך אתה מדבר לאמא שלך??" קולו של אבא שלי נשמע בדלת כועס.
"לא התכוונתי לאמא התכוונתי בכללי." אמרתי קם מהמיטה ניגשתי לחדר אמבטיה שוטף פנים כוסאמק אני עייף מת. מה הם רוצים מהחיים שלי? הכל בגלל אלינור רבתי איתה אתמול. בגלל כמה כוסיות היא החליטה לעזוב, אבל כמו שאני יודע היא היום תחזור אליי על ארבע. ותגיד שהיא סולחת לי בגלל שהייתי מסטול, וכאלה ועוד נבלה ביחד וזהו עד הבגידה הבאה שלי בה. קיצר התלבשתי לבשתי חולצה לבנה כמו תמיד לא סופר את התלבושת, לבשתי חולצת נייק וג'ינס קצר. ירדתי למטבח אמא שלי ישבה כמו תמיד מדברת בטלפון עם שירה מעבודה שלה. ואבא שלי כרגיל עסוק בחברת הייטק שלו שהוא מנהל. אכלתי שתיתי קפה דרוזי, שאבא שלי קנה אצל דרוזי אחד בדלית אל כרמל.
"נפתלי אני לא רוצה לשמוע היום מדור שנרדמת בשיעור היסטוריה שוב שמעת!" אבא שלי אמר כמו תמיד נרדמתי בשיעור המזדיין הזה, כי אני לא סובל את השיעור הזה.
"בסדר אבא, בכיף רק תגיד לעינב שתשחרר אותי לרבע שעה לשתות קפה שחור, בשביל שלא ארדם." אמרתי לו אבא שלי הביט בי בפנים כועסות.
"אתה לא מבריז לעינת בלשון שמעת תשתה בהפסקה מובן?" הוא שאל בכעס.
"מובן." אמרתי באי רצון לוקח את התיק והמפתחות של האוטו, ונכנס למכונית ונוסע לבית ספר המזדיין הזה.
YOU ARE READING
כבשתי אותך!!!!
Lãng mạnעדי אטיאס הוא בחור מרדן הנער המפונק שכל נערה או אישה נופלת אל זרועותיו, הוא מחפש רק צרות שובר לבבות. הגבר הנאה שיודע את המשחק. ״בנות בשבילי כמו נייר טואלט.״ הוא מפונק הבחור ששמו השני צרות. "אני רואה שסוף סוף מצאת את הדרך הביתה עדי!" "הגיעה הזמן ש...
