כבשתי אותך!!!!

כבשתי אותך!!!!! פרק 42: נסיכת הקרח חוזרת ובגדול ונסיך הסטוצים חוזר חלק א'

•לירז P.O.V•
דמעות של ייאוש מלאו את עיניי, דמעות צער כאב של האושר שנעלם מליבי המועקה השתלטה על נשמתי. הנשמה הפסיקה לתפקד הוא לא שלי. כי יש לו נערה אחרת אני מתה לחבק אותו להרגיש אותו. ובמקום זאת אני משחקת את עצמי האויבת שלו נלחמת בו. נלחמת עם עצמי אין מי נגד מי כל התקופה שהייתי איתו לא העזתי להשתמש במסכות הרגילות שלי של בחורה חזקה חסרת רגשות, והיום היא שבה למקומה כמו שהאדם שאהבתי שב לאפר ממנו יצא. והאדם שאחריו שאהבתי בכל נפשי לא שייך עוד לי. הוא שייך לנערה אחרת הוא בגד בי ומבקש ממני להאמין לו איך מאמינים? איך מאמינים לאדם ששיקר לך? איך אני בכל חיים האלה חוטפת הכל על הראש שלי? וכל פעם מחדש מוכיחה לעצמי שאני לא רוצה לחיות לא רוצה לנשום. מה שעשיתי אתמול עשיתי מתוך עייפות מן העולם הזה. עייפות מהחיים שלי שרק מדרדרים אותי למטה אני מרגישה זאת עכשיו. אני יושבת על ספסל וקוראת את הפתק בוחנת את החפץ העדין דמעות זולגות להן בקור של לונדון העיר האפורה. אני חייבת לצאת מזה!! לעזאזל איתך לירז שכחת מי את? בשביל מה נלחמת כל הזמן הזה? שכחת שהגברים הם העבדים שלך? אז הינה הזיכרון חזר עלייך. אל תקראי את זה לכל הרוחות הוא לא שווה ליחס ממך. סגרתי את הפתק בלי לקרוא בו, קמתי מהספסל הנחתי את החפץ העדין בכיס אני חייבת הפסקה לנשום מהכל. לקחתי את האייפון שלי ושמתי על אוזניי אוזניות. בשבת הזו יש לי עונש ולכל החבר'ה יענו במצ"ש. הדלקתי את השיר של יעקב חתן הוא היחיד שכיף לשמוע אותו. שמעתי את השיר שלו זה לא פייר מאוהבת בשירים שלו. השיר שלו דיבר בדיוק על מה שהרגשתי בליבי. הרגשתי הרוסה מאוד ממה שקורה עכשיו איתי. נכנסתי לבפנים כולם הביטו בי את אותם המבטים שהיו אליי בבוקר. חייכתי חיוך קר שלי אני חייבת להוכיח להם שאני אותה לירז החזקה. שאף גבר לא יכול לשבור אותי ולכן הגיעה הזמן ל—
"לירז!!" שמעתי קול מוכר קורא לי. ראיתי את רטמיר הרגשתי את חיבוקו החם עוטף את גופי הסתובבתי מחזירה לו חיבוק קליל.
"היי יפיוף." אמרתי בחיוך.
"היי יפיפייה." הוא אמר מחבק אותי חזק.
"אליי את לא תעבדי אליהם את יכולה לעבוד עד מחר, אבל לא עליי." הוא לחש לי חייכתי עליו.
"אני יודעת אבל למרות זאת הגיעה הזמן להתקדם אני הוכיח להם שאני חזקה להתמודד גם בלעדיו, שאני אותה יזראילוב שהייתי." אמרתי לו בחיוך בשקט הוא צחקק.
"ומה המוח הקרימינלי שלך כבר מתכנן?" הוא שאל בחיוך פראי.
"ללכת למועדון אחי מדעתך?" אמרתי לו בחיוך פראי.
"את בטוחה?" הוא שאל אותי מהוסס עדיין.
"בכיף שלי יאללה ממשיכה הלאה מזמינים את כולם, והולכים למסיבת טבע מחוץ ללונדון בכיף שלנו." אמרתי לו בחיוך.
"שמעתי מסיבת טבע פה!!" הרגשתי את החיבוק של קוקו הסתובבתי לראות את החיוך על פניו.
"קוקו כמו תמיד מכור לסמים אחי יאללה בא למסיבת טבע?" רטמיר שאל אותו.
"פצע תרגיע כאילו אתה לא מת על כמה שוטים." הוא אמר לי בחיוך מחבק אותו.
"יאללה תרגיעו שניכם גם אני הולכת לעוף הלילה במסיבת טבע מתוקים!" אמרתי שניהם הסתכלו אליי.
"את מחוץ לתחום מתוקה שום סמים שום אלכוהול!" קוקו אמר מחבק אותי.
"בסדר אבא'לה." אמרתי בחיוך.
"ומה עם לשתגע שם הולך?" שאלתי אותו בחיוך מתוק של משה דץ.
"תפסיקי להיות משה דץ אפילו אני לא מאמין לך." שמעתי את הקולו של נפתלי.
"באמת לא מתאים לך יזראילוב." שמעתי את נטלי גם הם כולם הקיפו אותי.
"יאללה שבו בשקט הזוג דץ לא טעות שלי הזוג נפתלי ונטלי דוידוב. זוג יפה כמו משה דץ ואורנה דץ רק שאתם שרים על לקחתי סמים לקחתי סמים עישנתי...." התחלתי לשיר להם כולם צחקקו כששרתי להם.
"מה פיספסתי נשמות?"
"הו אפחום גם את פה?" שמעתי את נפתלי אומר לה בחיוך היא הורידה לו צ'פחה לראש.
"נטפחום תקרא לאשתך!" היא אמרה לו בחיוך ב'ונה גל אף פעם לא פריירית.
"מה שפספסת אשתי שאנחנו יוצאים למסיבת טבע בארגון היפיפה נסיכת הקרח שחזרה עלינו!!!!!!" רטמיר צעק זאת בכל מסדרון את נסיכת הקרח צחקקתי כולם הביטו בנו.
"יהו." צעקתי צוחקת.
"מה שמעתי מי חזרה אלינו?" ניקול חיבקה אותי חיוך על פניה.
"מה יש לכם כולכם שתיתם תמיד הייתי מלכת הקרח!!" אמרתי בחיוך גדול. ראיתי את הרוסים מתקרבים אליי אנטון דמטרי סלבה ואלכס ונייל.
"נגד הזרם חזר?" גל צעקה כמנהיגה.
"נגד הזרם!!!" כולם צעקנו הבנות ראיתי את הכלבה לוסיאנה מביטה בנו מהצד ואת אטיאס מתקרב עם תימי שניהם עמדו בצד לידם הלנה ודניאל התקרב אליי בחיוך.
"אני מבין שעכשיו המשחק הוא רק שלי ושלך אליי." הוא אמר לי בחיוך קורץ לי הבנות הביטו מהופנטות. כך גם באטיאס ששיחק אותה מלך כולם הקיפו אותו גם. הם שאלו אותו שאלות הוא חייך ודיבר כאילו אני לא קיימת.
"יאללה בלגן אש הסטוציונרים חוזרים!!!!!!" כולם צעקו איתו אלה שעמדו לידו.
"אז מה מסיבת טבע היום מחרבנים על כל העולם!" רטמיר אמר בחיוך חגיגי.
"אני זורמת בעניין חפל'ה וכיף!" אמרתי להם בחיוך.
"צריכה סלקטורים?" ראיתי את הבנים הלכו לאטיאס חוץ מרטמיר ועוד איזה בריטי מהכיתה שלו.
"וואלה מתאים לי." אמרתי לרטמיר.
"אז תכירי את ג'ייסון הוא יהיה הרמבו שישמור עלייך כאן עכשיו ואותי את מכירה כבר." רטמיר אמר לי קורץ.
"נעים להכיר אותך סוף סוף מקרוב יזראילוב." הבחור אמר לי שיערו היה שתני עיניו כחולות שחרחרות משהו מדהים תערובת אפור. הוא היה שרירי וגבוה עצמות לחייו גבוהות שפתיו יפיפיות ובשרניות.
"נעים להכיר גם אותך." אמרתי לו בחיוך.
"יואו לירז יש תחרות היפ הופ אנחנו נרשמות!!" ניקול צעקה לי לאוזן חוזרת עם פלייר בידה היא הושיטה לי.
"בסדר! למה לצעוק באוזן אחרי המסיבה נעשה את זה." אמרתי לה בחיוך.
"טוב נתראה בחדר אצלך ונתארגן." היא אמרה לי והלכה חייכתי לבנים.
"לא אני לא רוקד!" רטמיר אמר.
"גם אני לא רוקד!" אמר ג'ייסון חייכתי חיוך פראי.
"לא הבנתם לא שאלתי אתכם אתם הולכים לעשות זאת מתוקים." נתתי להם נשיקות בלחי כשאני מחזיקה בחולצותיהם נישקתי אותם והלכתי קורצת.
"שכחי מזה!!" שניהם צעקו לי הלכתי בחיוך זדוני על פניי. כשכולם מביטים בי הולכת חייכתי, אבל בתוכי הכל נבל. שיחקתי מושלם מול כולם שאני בסדר אני הכי רגילה כמעט. רטמיר הפך בשבילי לאח בחודשים האחרונים.
נשמתי עמוקות חושבת רק על דבר אחד אני חייבת את עוד כוח בשביל שהתגבר עוד קצת והתנתק ממנו.