כבשתי אותך!!!!

כבשתי אותך!! פרק 27: לילה שלי ושלך אהובתי חלק א'

•לירז P.O.V•
עבר שבוע וזה היה שבוע לפני הנשף קמתי בשעה בשש עליתי לקומה השנייה בפנטאוז שהיה בחדרנו. ישבתי שם ליד השולחן והתחלתי לפרוק את ליבי החוצה, כותבת כל מה שהיה על ליבי בכל השנה וכאן.

'אהבה מה את עושה עם נפשי?
מה קורה איתי? למה הגעת לליבי?
לא ביקשתי אותך לא רציתי בך!
למה את משחקת בגורלי ובגורלו של אהובי?
אהבה אני מתחננת בפניך אל תפגעי בי,
אל תשאירי בליבי פצעים.
הביאי זריחה תשוקה ושמחת חיים,
אהבה נשקי אותי באור יופייך
אל תתני לאהובי לעזוב את נפשי,
הישארי בקרבי ושמרי על ליבי לעולם
תני לאהוב נפשי לחוש באהבתי ותשוקתי,
אל תעזביני ואל תפגעי בנו באהבתינו.
אהבה הפכת לחלק מנשמתי ומנשמתו,
ה' נתן לך תפקיד לחזק בנו הכל ולחיות בלבבנו,
אהבה המילה הזו היא שער לשני עולמות גן עדן וגיהינום,
ביופייה היא פותחת את השער הנדיר ביותר שער לגן עדן.
בכאבה החזק והמנפץ לבבות היא פותחת שערי הגיהינום,
להיות אדם מאוהב זה מושלם אבל כאבו מר יותר מכל גיהינום.
אילו יכולתי להפסיק לאהוב לא הייתי מגיעה לכאב.
ולא הייתי מרגישה את החום הנדיר שלך אהובי והכאב המתוק והמר
בתוך גן העדן הזה אהוב נפשי.'

הבטתי במילים האלה בדף כתבתי אותן משחררת את התחושות המרות והמתוקות שהיו לי. הבטתי בעיצוב החדר הוא היה בצבע קוטה עם גוון בז'. הבטתי בארון הגדול בחדר של שמלות ערב של כל אחת נעמדתי מביטה דרך החלון בעיר האפורה בשמיים האפורים מייאשים אותי. הבנות ישנו התלבשתי הכנסתי את הדף לכיס מקפלת אותו. ויצאתי לכיוון החצר האוויר הקר הכה את פני בקורו לבשתי ז'קט קליל מצמר בלבן, מעל התלבושת הלבנה וחצאית שחורה עם גרביונים. נשמתי עמוק מרגיעה את הכל בתוכי התיישבתי לי על הספסל נושמת לרווחה, הרגשתי שמישהו מתיישב לידי הרמתי את ראשי מביטה בנייל שנראה קריר ואדיש כרגיל עיניו רציניות מתמיד. הוא הפנה את מבטו ממני לא מביט בי שתקתי גם לא היה לי כל חשק לדבר איתו או עם כל אחד אחר. ראשי עדיין שקוע בחלום המר שרודף את מוחי.
"בוקר טוב גם לך מה את עושה פה?" קולו נשמע ציני כאילו שאמרתי לו מקודם בוקר טוב.
"בוקר טוב לך נייל." אמרתי קצרות בפנים רגילים שלי.
"את עדיין לא ענית לי מה את עושה מוקדם כל כך בחוץ?" הוא שאל אותי מחכה לתשובה.
"סתם רציתי לנשום אוויר קריר ונעים בחוץ ורציתי לנצל לטובתי את מזג האוויר הזה." אמרתי לו בקולי הרגיל רגוע קצת.
"גם אני אוהב את הקור הזה." אמר לי מביט בשמיים. "שמעתי שאת והבנות הלכתן לקנות בגדים לנשף." הוא אמר לי פתאום הופתעתי למה הוא מעלה את השיחה הזו? הוא לא נראה אחד שאוהב לצאת הוא שקט תמיד יפה פרלטטן רק כשבא לו לפחות זה מה שאני ראיתי ממנו.
"כן, קנינו בגדים והכנו הכל מראש." אמרתי בחיוך חושבת על ההכנות ועל העובדה שהיום אני אמורה לדגמן אצל איזבלה היום בצהריים. הוא הביט בי בחיוך קטן.
"ואת החלטת עם מי את באה לנשף?" הוא שאל בחיוך יפיפה וקורן שלא ראיתי אף פעם יוצא ממנו לא ציפיתי האמת שלנייל יהיה חיוך כל כך מושלם.
"כן החלטתי לבד אני הרי חייבת להיות המרדנית שבחבורה." אמרתי בחיוך רחב חיוכו נותר אותו חיוך הוא התקרב אליי הופתעתי כשהוא נגע בפני.
"מטורפת פראית יפיפייה מדהימה את הכל מהכל היופי הייתי רוצה לדעת אם את מוכנה לצאת איתי לנשף?" הופתעתי משאלתו מצמצתי פעמיים בהפתעה.
"רגע איפה נייל מקליין מי גנב לי אותו?" שאלתי אותו הוא הופתעה וצחקק צחוק מדהים צחקתי גם.
"איי את פוגעת לי באגו הרגע הזמנתי אותך לצאת איתי." הוא אמר ממשיך לצחקק. "אז את תצאי איתי לירז יזראילוב?" הוא שאל קולו רך ומתוק בקולו היתה נימה מעט רצינית. חייכתי עליו הוא התקרב אליי יותר ידיו על פני.
"כן אני מסכימה רק בתנאי אחד ובסיסי?" אמרתי לו בחיוך הוא הביט בי בחיוך.
"ומה לה גברת יזראילוב רוצה?" הוא שאל אותי בחיוך.
"אל תעז להביט רק בגוף שלי אחרת אזרוק אותך." קרצתי לו קמה הוא תפס אותי בחיוך מושיב אותי על ברכיו.
"מילה של ג'נטלמן להביט רק פעם אחת ולהביט רק בפנייך היפות." הוא אמר לי בחיוך ושחרר אותי צחקקתי מהמילה ג'נטלמן.
"מה מצחיק אותך?" הוא שאל לא יכול להסתיר את העובדה שהוא מובך.
"סתם המילה הזו ג'נטלמן אנחנו כמעט ולא משתמשים בה פה." אמרתי לו בחיוך הוא החזיק בידי מביט במבט לא מאמין שדבר כזה פשוט גורם לי לצחוק.
"בואי פרינססה שלי לנשף ותראי הכי לוהטת יפיפייה." הוא אמר לי בחיוך.
"אל תדאג הכל אצלי מוכן בשביל שתיפול לי מהרגליים." אמרתי מצחקקת הוא צחקק גם.
"גם אני מוכן לערב הזה שתתעלפי לי." הוא קרץ לי צחקקתי הולכת איתו חיוכו היה מושלם אף פעם לא ראיתי את הצד הזה שלו הוא תמיד נראה לי כזה רציני או פרלטטן.
"נייל זה לא יקרה מבטיחה מילה של יזראילוב." אמרתי בחיוך וצחקק.
"עוד נראה מאמי עוד נראה." הוא אמר לי בחיוך הוא נשק את לחי שלי והלך לשבת עם החברים שלו. ניגשתי לשולחן שלי ראיתי את מבטיו החודרים של אטיאס כשנייל נישק אותי על לחי שלי התיישבתי לי בכיף.
"מה זה היה? זה היה נייל?" ניקול שאלה אותי חייכתי רק חיוך רחב.
"כן מי עוד חוץ מנייל מקליין." אמרתי לה בחיוך.

•עדי P.O.V•
זה חירפן אותי באמא של שרית לראות אותה איתו. ידעתי שהיום אני חייב במשך כל השבוע הזה לשכנע אותה לצאת איתי. לגרום לה להבין שאני והיא זו חבילה מושלמת ללילה בנשף. ידעתי שכולם ינסו לזכות בה פה אבל אני כמובן זה שיזכה בנסיכה הזו הולכת להיות איתי בנשף הזה. אחרי הארוחה גל של בנות הקיפו אותי מתחננות שאצא איתן. בינתיים חייכתי והלכתי לא נותן להן תקווה. כך עבר כל הצהריים חיפשתי אותה היא לא היתה בשום מקום היפיפייה שלי. ראיתי את לוסיאנה עומדת במחששה כנראה מצפה לי עשיתי רוורסט וברחתי ממנה סאמק אין לי עצבים למעפנה הזו. הלכתי משם מטפס על העץ ישבתי שם שעות וראיתי שכבר שעת לילה ראיתי את לירז נכנסת עייפה קפצתי יורד מהעץ נעמד מולה.
"היי מאמי מה את חושבת שאני ואת נהיה הזוג הכי מושלם בעיר בליל הנשף?" שאלתי אותה בחיוך מפרלטט היא הביטה בי עכשיו יותר ערנית וחיוך נפרש על פניה.
"מצטערת בשבילך איחרת את המועד אני כבר יוצאת עם בחור אחר בעצם אני לא מצטערת." היא אמרה בחיוך היפה שלה הרגשתי זעום וראיתי אותה רוצה ללכת תפסתי בידה בחוזקה מצמיד אותה לעץ.
"מה זאת אומרת מי הוא?" שאלתי בקול מאיים.
"מה אכפת לך אני לא חייבת לך דין וחשבון גם ככה." היא אמרה לי באותו חיוך ארסי מעצבן לא יכולתי לסבול את זה.
"ואת עוד חייבת לי!" אמרתי לה בקול תוקפני.
"אני לא חייב—" נישקתי אותה באותו רגע הייתי מוכן להרוג אותה שהסכימה לצאת עם אחר. נישקתי אותה מוציא את זעמי בנשיקה נושך את שפתיה בחוזקה, היא ניסתה להתנגד לא נתתי לה. נישקתי אותה כל כך חזק מוציא את תשוקתי אליה מנשק אותה נשיקה עוצמתית עד שנגמר לנו האוויר לנשימה. שיחררתי את שפתיה היא נשמה בכבדות שנינו נשמנו טעם שפתיה המשכר היה בפי הייתי נסער חיבקתי אותה נשימותיה היו כבדות מאוד.
"תסרבי לו לירז." אמרתי לה בקולי החד.
"אין מצב." אמרה לי והרחיקה אותי תפסתי אותה בכוח לא היה לי אכפת ששנינו עדיין היינו חסרי אוויר. נישקתי אותה שוב חזק יותר מחזיק בידיה וברגליה צמוד לחומה בשביל שלא תתנגד נשקתי אותה בחוזקה מתנשף איתה הייתי נסער גם היא. ואז ראיתי אותה חסרת אוויר חייכתי מרוצה מסופק הפסקתי עם טעם המדהים שלה למרות שלא רציתי.
"תסרבי אחרת אני אנשק אותך בצורה יותר פראית." אמרתי לה קולי קר אבל עדיין התנשפנו שנינו.
"לא אסרב אתה לא מעניין אותי." היא אמרה חייכתי חיוך מתוק יותר מנשק את שפתיה הרכות ברכות ובעדינות. היא רצתה ששפתיי יהיו פעילות יותר אבל נשקתי אותה כנוצה עדינה את שפתיה המתוקות למרות שרציתי חזק יותר לנשק אותה.
"אטיאס מה אתה משיג בזה אני לא הסכים." היא אמרה מבעד לשפתיי שהיו על שפתיה הפסקתי ביד אחד מחזיק בידה וביד שנייה את פניה הרכות.
"את תסכימי אם את לא רוצה שהמשיך לשגע אותך עם הנשיקות שלי שמטריפות אותך." אמרתי לה בחיוך מתוק ומפתה.
"לא הסכים לא משנה מה א—" המשכתי לנשק אותה חזק יותר משחרר את ידיה מחבק אותה ידיה היו על חזהי טעם שפתיה שיכר אותי. ידעתי שאני חייב להכניע אותה היא שלי ולא של אף אחד אחר.

המשך יבוא...