זוג אוהבים עומדים על סף תהום זוג נאהבים אחד על ידי השנייה. תלויים זה בזו, עומדים כל אחד באמצע גשר גבוה שיש תחתיה תיהום גדולה מביטים אחד בשנייה. הגבר מביט באישה בעיניים מלאות כאב, והאישה מביטה בו באותו מבט בגבר שניהם מתקרבים אחת לשני. כשהגבר נוגע באישה מרגיש ביופייה העדין תחת ידיו שמלטפות את פני מלאך שלה, והאישה נוגעת בגבר ורואה ביופיו המדהים שאין לתאר מושלם ממנו בעולם כולו. הוא מתקרב אל שפתייה על אותו גשר הקר באותו עולם הקר שקפוא סביבם בחורף הקר. הסערה מתחילה להתלקח לה כשנופלים להם עלי שלכת מן העצים בצבעים מדהים סביבם. הסערה לוקחת פיקוד על אותו הגשר הורסת את העולם של שני האוהבים. הם נופלים לתוך התהום יחד הגבר מחבק את האישה שלו כך גם האישה עושה שניהם נופלים יחד אוהבים מודעים שעלולים למות, אבל הם מודעים לכך שיישארו יחד בחיים ובמוות כי אינם יכולים לחיות אחד בלי והשנייה.
•לירז P.O.V•
למחרת קמתי כשהכל כואב בתוכי לא פיזית אלה בנשמה שלי, אני מביטה סביבי שום דבר לא יישתנה חוץ ממני ומאהוב נפשי שעכשיו לא שלי. בשבילי הכל השתנה הרגשתי מייאושת רציתי לברוח הדמעות זלגו להן עצרתי אותם. אני חייבת מקום שבו לא יראו אותי נשברת מולם. לא רציתי להדאיג את הבנות ולא רציתי שאויבי ישמחו על כך שאני בוכה עכשיו. על כך שאני סובלת בליבי. קמתי מהר התלבשתי לבשתי מכנס ארוך סקיני וחולצה ארוכה מאליה ז'קט ושמתי ברדס של הז'קט התאפרתי וסיימתי סידורי הבוקר שלי. יצאתי החוצה כשברדס שחור מכסה את ראשי שיערי יצא תחתיו הוא היה עמוק יחסית. לא ראו את פניי היום היה שישי זה היה סבבה לא למדתי. טיפסתי על הגדר ויצאתי לרחוב כשברדס מכסה את ראשי צעדתי לי הסקיני שלי היה עם קרעים ומגפיים עד ברכיים לבשתי כפפות גרב שמתוכן אצבעותיי יצאו. שמתי אוזניות על אוזניי הולכת לי ברחוב כשאני מקשיבה למוזיקה על פול ווליום מנסה להשכיח את המחשבות הכואבות שלי. ראיתי אנשים חולפים על פניי ואז עברה לה קבוצה כולם היו לבושים שחורים ברדס על ראשם, ראיתי שלושה מהם נערים ושלושה נערות. הם התקרבו ובינהם בלט בחור שיערו בלונדיני הוא הלך בראשם גבו זקוף גבוה, הלכתי בצורה הפראית שלי כמו שאני אוהבת גב זקוף לא רואה אף אחד בעיניים. ראש בעננים חלפתי על פניהם כשברדס עמוק מכסה את פניי רק קצוות שיערי הארוך חשוף היה בצורה מדורגת בשפיצים כפי שאני אוהבת ובלבן מאז המסיבה. הרגשתי יד עוצרת אותי הרמתי את מבטי על פניי חיוך פראי מוכן לכל קרב.
"היי את." שמעתי את קולו של הבלונדיני.
"מה?" קולי היה תוקפני ואדיש.
"תראו מי משחקת אותה גיבורה." אמרה אחת הבנות שיערה שחור פחמי.
"אשלי שבי בשקט!" אמר הבלונדיני בקול תוקפני.
"מי את? את לא מקומית אני לא ראיתי אותך פה לפני." הוא פנה אליי בקולו הקר והאדיש.
"לא עניינך." השבתי בקול קר השתחררתי מאחיזתו והתחלתי ללכת שמעתי את צעדיהם ראיתי את הבחורה תוקפת אותי. חייכתי חיוך פראי הרבה זמן לא היה לי קרב טוב, בעטתי בה ובחברותיו ישר מפילה אותם בפראות. ראיתי את הבחורים מוציאים סכינים התחמקתי נלחמת בחמישה מהם מפילה את כולם ללא רחמים. חייכתי לעצמי חיוך פראי מוציאה את כל העצבים שיש לי עליהם הורגת אותם מכות מפילה אותם לתהום. נותנת לזעם להשתלט עליי אחרי שהפלתי את כולם חייכתי חיוך קר.
"מי עוד רוצה לנסות?" הבחור הבלונדיני עמד מביט חיוך קר הסתמן על פניו. הוא התקרב אליי הייתי מוכנה לקרב לפני שנתתי לו אגרוף הוא תפס את אגרופי והצמיד אותי לקיר.
"איך שמך?" קולו היה קר ופראי ונמוך בצורה מדהימה.
"לא עניינך אמרתי לך אני שונאת לחזור על עצמי!" עניתי באותה נימה יותר פראית.
"גם אני שונא לחזור על עצמי!" הוא ענה לי מסיר את ברנדס מראשי. כולם קמו כבר הם הביטו בי בהפתעה הוא התרחק קצת הוא בחן את גופי ואת פניי כמו כולם. הייתי חיוורת לבנה עיני היו חום שחור כהה ושיערי הלבן היה פרוס בפוני ישר ושיערי היה מדורג בשפיצים והוא היה ארוך מאוד. הייתי מאופרת בקטנה מסקרה עיפרון ואיילנר ואודם ורוד חיוור. ועל צווארי שרשרת עדינה ואריה אליה כשמאחוריה הטבעת שקיבלתי ממנו. דחפתי אותו ממני החזרתי את הברדס והתכוונתי ללכת הוא תפס בידי.
"מישהו שחרר אותך את נמצאת בשטח שלי?" גיחכתי באדישות.
"מעניין לי." אמרתי בקול קר משתחררת ממנו הוא תפס אותי חזק ודחף אותי לקיר.
"תשאירו אותנו לבד." קולו היה קר ופראי באותה נימה נמוכה החבורה שלו הנהנו והלכו הבחורה ההיא אשלי הביטה בי בשנאה חייכתי חיוך קר ופראי יותר.
"מה את מחייכת?" הוא שאל בקול קר.
"לא סתם רק עכשיו אני מבינה איזו חבורת לוזרים אתם." אמרתי בקול קר ומתגרה הוא נתן אגרוף לקיר אני רק חייכתי.
"תסתמי את הפה שלך מה את יודעת בכלל עלינו." הוא אמר בקול קר ותוקפני.
"גם לא ממש מזיז לי בקיצור לעניין מה אתה רוצה אין לי את כל הזמן שבעולם אני בחורה עסוקה מאוד." אמרתי לו בקול קר ואדיש.
"גם אני לא פחות ממך מה איבדת בשטח שלי ילדה?" הוא שאל לא ראיתי עדיין את פניו רק את שיערו בלונדיני שהיה בו גוון מחוספס בזהוב לבן וכהה מעט משהו מדהים.
"לא איבדתי כלום השטח שלך לא מעניין אותי." אמרתי בקול קר.
"מה שתגידי מי שלח אותך אדווין?" הוא שאל בקול קר ופראי.
"מי מכיר אותו או אותך אני מסתובבת איפה שבא לי, ואיך שבא לי אתם תקפתם אותי ראשונים ואתם קיבלת אלה החוקים שלי." אמרתי בחיוך קר.
"אל תעצבני אותי את לא מכירה את הצד האפל שלי!" הוא אמר בכל תוקפני.
"ואתה לא מכיר את הצד האפל שלי לא כדי לך להדליק אותי. וואלה אם אני נדלקת אני אקרע אותך ואת החבורה המזוינת שלך מכות!!!" אמרתי בקול עצבני ותוקפני החושרמוטה.
הוא רצה להכות אותי התחמקתי מהמכה נלחמנו שנינו ברחוב ריק. שנראה ככל הנראה מסוכן חייכתי חיוך פראי נלחמת בו. הוא ניסה לתקוף אותי תקפתי אותו בחזרה. הוא היה טוב מדי התחמקתי בקלות מהמכות בלי להיפגע. גופי זז בפראות נלחמנו הרגשתי את ידו תופסת בצווארי התחמקתי כשהברדס נופל מפניי. עיניי היו קפואות ופראיות נראיתי פראית. כשאני נלחמת במהלך הקרב נלחמתי ללא רחמים בו כשרגלי בועטות בו בעוצמה הברדס נפל מראשו כשהוא התחמק הייתי עצבנית החושרמוטה פניו נחשפו בפניי. ה' ירחם הוא- מדהים חשבתי לעצמי נלחמת בו ולא מראה אכפתיות כלפי חוץ. הרגשתי את הידיים שלו על צווארי כשהתחלתי לפעול מתוך אנסטינקט. הייתי מוכנה אבל הוא היה מהיר יותר הוא תפס אותי בצווארי והצמיד אותי לקיר. פניו קרובות לשלי עיניו היו שחורות כחולות עם גוון זהוב מדהים והיה בו קצת גוון של זית. גופו שרירי חזק גבוה פניו חיוורות יותר פניו היו נקיות מזיפים על אוזנו אליקסים ועגיל שחור רוקיסטי. הוא התקרב אל פניי יותר.
"דמיאן!" קול קרא והוא התרחק ממני ראיתי בחור צעיר מתקרב לכיוון שלנו. הוא היה ככל הנראה בן חמש עשרה עם ברדס הוא הביט בי לשנייה עיניו נעצרו על פניי.
"מה?" הבחור שנלחמתי בו ככל הנראה קראו לו דמיאן קולו היה קר.
"הו מי היפה הזו?" הנער אמר מתקרב אליי. "אני ליאו ואת?" הוא אמר בחיוך מפתה מפרלטט איתי.
"עזוב אותה, תסביר לי מה קרה שחיפשת אותי?" דמיאן שאל בקול אדיש מביט בו.
"כשחזרתי ראיתי את החבר'ה מפוצצים מכות מה קרה להם אחי?" הוא שאל אותו עיניו עדיין מביטות בי.
"תשאל אותה מי עשה להם את זה." הבחור הזה דמיאן אמר מביט בי.
"היא אין סיכוי." הוא הביט בי בחיוך.
"קודם אל דברו אליי בגוף שלישי, ודבר שני רק אני מסוגלת להפיל לוזרים כמוהם." אמרתי בחיוך קר ומתגרה שניהם הביטו בי עיניו של דמיאן הזה היו מלאות זעם והנער גיחך.
"בטח כמו שאני שכבתי עם אנג'לינה ג'ולי." הוא אמר מגחך.
"רוצה לנסות?" שאלתי אותו בחיוך פראי.
"אני לא נוגע בבנות." הוא אמר הוא התחיל לעצבן אותי החושרמוטה הייתי עצבנית לבשתי את ברדס והתכוונתי ללכת.
"היי עוד לא סיימנו." דמיאן אמר עצבני.
"סיימנו!" אמרתי בקול קר.
"היי איך קוראים לך?" הוא תפס את ידי בכוח היינו קרובים שוב. הוא הוריד את ברדס מראשי והביט בעיניי הקרות.
"לפי מה שאני יודעת אצלכם קודם אומרים את שם שלכם ואחר כך אתם שואלים את השם של היריב." אמרתי לו בקול קר הוא הביט בי בחיוך קר.
"דמיאן מילר." הוא אמר בקול קר כשהוא קרוב אליי.
"לירז יזראילוב." אמרתי בקול קר.
"יזראילוב יהודיה?" אמר הנער ההוא ליאו.
"כן," עניתי להם בקול מתנשא.
"עכשיו אני מבין מאיפה כל ההתנשאות." דמיאן הזה אמר לי.
"כן בטח ואתם עם של תה ונימוסים." אמרתי מחזירה לו באותו מטבע הוא הביט בי עצבני. כשהלכתי וברדס מכסה את ראשי צעדתי לכיוון התיכון עצבנית. השמש בשמיים אחלה לשקוע כשחזרתי לבית הספר הולכת לי.
YOU ARE READING
כבשתי אותך!!!!
Lãng mạnעדי אטיאס הוא בחור מרדן הנער המפונק שכל נערה או אישה נופלת אל זרועותיו, הוא מחפש רק צרות שובר לבבות. הגבר הנאה שיודע את המשחק. ״בנות בשבילי כמו נייר טואלט.״ הוא מפונק הבחור ששמו השני צרות. "אני רואה שסוף סוף מצאת את הדרך הביתה עדי!" "הגיעה הזמן ש...
