כבשתי אותך!!!!

כבשתי אותך!! פרק 27: לילה שלי ושלך אהובתי חלק ב'

•לירז P.O.V•
שפתיו לא מרפים ממני לא ידעתי מה לעשות רגליי כלואות בין רגליו, ואני תקועה סאמק למה איתי קורא מנחוס כזה? לא בא לי לצאת איתו אני רוצה לצאת עם נייל שקט נעים עדין ג'נטלמן מה שאטיאס בטוח לא. הוא רוצה אותי רק בגלל החיצוניות שלי בזמן שאת נייל מעניין רק אני בלי חיצוניות. הוא היה רך מפתה נישק אותי משאיר אותי חסרת נשימה ידי על חזהו נלחמתי עם ידי. החזקתי מקמטת את חולצתו הלבנה המכופתרת תלבושת שישבה טוב על גופו המדהים.
"נכנעת?" שאל אותי בחיוך שלו שיש בו יותר מסתם חיוך.
"לא.." השבתי לו ודחפתי אותו עוזבת אותו הוא הביט בי בעיניו לא הולך אחרי משחרר רצתי לא מביטה בו רצתי לחדר שלי.

•עדי P.O.V•
עמדתי קפוא כל כך כאוב ושבור עיניי היו מלאות במה שלא לא ציפיתי מעצמי דמעות כואבות חמות. לעולם לא חשבתי שיש לי מהם עמדתי קפוא בחוץ הגשם ירד, ואני עמדתי שבור. היא לקחה ממני את הדמעות הראשונות אחרי שנה ששברה אותי אחרת. ועכשיו שוברת אותי הבחורה שהאמנתי שהיא היחידה. הגשם ירד אליי ישבתי בוכה בחוץ טיפסתי מעל החומה בורח מהחרא הזה סאמק למה אני תמיד נדפק עם הבחורות הכי קשות. אחת אהבתי אותה בכל ליבי ועזבה אותי ועזבה את העולם שלי. השנייה לא נותנת לי הזדמנות להתקרב אליה דמעות בעיני שברו אותי לא יכולתי יותר. הן שוברות אותי היפות שלי אהבות אמיתיות שלי שוברות אותי ישבתי בפארק לבד. לא היה לי אכפת מכלום כאילו העולם לא קיים לי היא לא שלי היא של אחר. ישבתי לי מחביא את האייפון מאחורי המעיל עמוק. הייתי רטוב ואז ראיתי מישהו מתיישב לידי עיני היו אדומות. הייתי שבור לא היה לי כוח עייף הייתי בנפשי רציתי אותה את השלמות שלה. "מה אתה עושה פה לבד ילד?" שמעתי קול  גברי שואל עורו חיוור עיניו כחולות ושיערו בלונדיני. "גם לך היא שברה את הלב נשים הן עם מסריח. אתה נותן להם את הלב שלך הם דורכות לך עליו, ועוברות הלאה כאילו לא קרה כלום אותי היא שברה עד הסוף." אמר הבחור הצעיר הוא הביט בי בפני לא הבטתי בו רק אמרתי בשפת האם שלי.
"אהבה היא גיהינום שניהן שברו אותי ניפצו לי את הלב לרסיסים." אמרתי לעצמי בשקט הוא הפנה את מבטו אליי.
"אתה יהודי אה השפה הזו כל כך מעצבנת דבר אנגלית יהודי אתה לא בפקינג ישראל שלך." הוא אמר לי קולו תוקפני.
"אני עדי אטיאס יהודי ישראלי שתקוע בלונדון המזדיינת הזו מאוהב הייתי פעמיים, אחת מתה לי ושברה לי את הלב עזבה את העולם הזה. והשנייה שוברת מרסקת אותי עד הסוף במעט הרגשות שנותרו בי וכן!! אני סטוציונר בן זונה זבל אבל זבל מאוהב בה. והיא החליטה לשלוח אותי לעזאזל חסרת הלב הזו הבחורה היחידה שחשבתי שאני אוהב!!!!" צעקתי את האנגלית בגרוני עצבני שבור עד הסוף.
"אני רואה פה משהו רציני אצלך אני תפסתי את הבת זונה מתנשקת עם האויב שלי כלבה שכבה איתו והיא בהיריון נושאת את הילד שלו." הוא אמר פורק עליי את הלב שלו.
"מצטער לשמוע אחי הן תמיד חושבות שאין לנו נשמה זה שאנחנו שומרים הכל בפנים הן חושבות שאם נפגע אנחנו נהיה בסדר שלנו זה לא כואב." אמרתי לו זעום חמום על סיפורו ועל סיפורי.
"אתה אוהב אותה איך פגשת אותה?" הוא שאל אותי.
"פגשתי אותה ברגעים כואבים בארץ היא מטורפת לי קצת, בהתחלה רציתי אותה סתם עוד סטוץ. אבל עם הזמן שחלף לי איתה ביחד אני התאהבתי בבחורה הזו יפה כמו מלאך ואופי כמו שטן." אמרתי לו הוא הביט בי עיניו שבורות.
"אתה אוהב אותה?" שאלתי אותו.
"אוהב מאוד מת אליה לא יכול לנשום בלעדיה." הוא אמר לי זה שבר אותי לשמוע את מילים האלה אבל התגברתי.
"אם אתה אוהב אותה תסלח לה ותן לה הזדמנות שנייה." אמרתי לו בקול חזק מעט.
"היא היתה איתו והוא זרק אותה למה שארצה בה היא תשאיר את הילד הזה שהיא נושאת." הוא אמר לא מבין אותי כאילו נפלתי מהירח.
"אחי אני יודע דבר אחד החיים האלה הם סתם חרא, ואם אתה אוהב אותה בכל ליבך ונפשך תיקח אותה עם הילד הזה. תאהב אותו כמו הבן שלך תהפוך אותו לשלך, ואותה היא עוד תלד לך ילדים שלך שאתה תאהב אותם ואותו ביחד." אמרתי לו בקול טיפה יותר נוקשה.
"תודה לך אחי אני אחשוב על זה שמור על עצמך בהצלחה עם ההיא." הוא אמר לי בחיוך וקם והלך נותרתי על הספסל הגשם לא פסק כל הזמן הזה הייתי בחוץ שתקתי קניתי מאנסטר בקיוסק שפעל עשרים וארבע שעות. שתיתי לי יושב לבד חושב אליה על טעם שפתיה שלא עזב אותי. הייתי שם עד הזריחה עייף שבור לא רציתי לחזור לשם. הייתי בחוץ הסתובבתי רטוב אנשים הביטו בי קרצו חייכו אליי או עברו אדישים. ראיתי נערה ברחוב בסביבות הגיל ארבע עשרה שיערה בלונד עיניה כחולות אפורות ובגדיה בלויים מלוכלכים יושבת לה ברחוב בלי מעיל קר לה על קרטון. ראיתי חנות בגדים נכנסתי קניתי לעצמי בגדים נקיים ותחתון וקניתי לה מעיל וחולצות כמה ומכנסיים חמימים. התלבשתי וניגשתי אליה כורע ברך לידה.
"קחי פרינססה זה בשבילך." אמרתי לה בחיוך תופס את ידיה הרזות עוזר לה לקום.
"תודה לך בחור צעיר." היא אמרה בחיוך.
"אל תודי לי תודי לאלוקים שאראה לי אותך." אמרתי לה בחיוך. "בואי איתי לנערה יפה כמוך לא מגיע לה להיות ככה." אמרתי לה היא חששה מאט. "בואי אקח אותך איתי למקום שבו תעשי כל מה שתצטרכי." הלכתי למלון איתה. "שלום אני צריך חדר לשעה." הפקידה היתה בשוק קצת.
"אתה בטוח?" היא שאלה קלטתי למה היא התכוונה.
"זה לא בשבילי לנערה הזו היא עברה תאונה." אמרתי לה בקול רציני הנערה הופתעה כשאמרתי זאת.
"בסדר, זה יעלה לך שלושים על נדיבותך." היא אמרה בחיוך. הכנסתי אותה לחדר.
"לכי תתקלחי מתוקה איך שמך?" שאלתי אותה היא התקרבה אליי.
"ג'ולייט איינירסון א-אני א-אני ב-ברחתי מבית הההיתומים." היא גמגמה.
"שמי עדי אטיאס." אמרתי לה בחיוך.
"תודה לך עדי אטיאס." אמרה קולה חנוק קצת דמעות בעיניה חיבקתי אותה.
"אין על מה מתוקה, בואי איתי פרינססה שלי." אמרתי לה בחיוך שטפתי את שיערה עוזר לה כשבגדיה בלויים אליה. לקחתי שמפו קודם ואחר כך שמתי חומר נגד כינים וסירקתי את שיערה הופתעתי לגלות שאין לה. שטפתי את ראשה חופף אותו בעדינות בשמפו שוב ומרכך. אני לא מאמין שאני עדי אטיאס שטפתי ראש לילדה קטנה כמוה. שמתי מגבת על שיערה יבשתי עם מגבת מבריש את שיערה הסבוך. כמו שעשיתי בעברי למאיה כשהיא היתה לידי בבוקר ישנה כמו שאני ולירז ישנו. סירקתי אותו שיערה היה קשה קצת משל מאיה אבל סירקתי אותו, ואחר כך עברתי ברכות על שיערה היפה שזהר היה בלונד זוהר מדהים.
"יפיפייה." אמרתי לה בחיוך אוסף את שיערה לקוקו גבוה. "לכי עכשיו תשטפי את הגוף ואני אלך ללובי כשתהיי לבושה תצאי." אמרתי לה בחיוך.
"בסדר." אמרה לי בחיוך.