•לירז P.O.V•
זה כל כך כאב הוא חיבק אותי לא משחרר לרגע. הרגשתי בדמעות הבוגדניות האלה יורדות להם לא רציתי להיפרד ממנו. אבל יהיה לו ילד יש לו נערה אחרת שהוא צריך לטפל בה. ולהיות איתה הוא צריך לקחת אחריות על מעשיו הוא חייב! החזקתי בפניו בפעם האחרונה רוצה להרגיש אותם בפעם האחרונה בנשיקה האחרונה שלנו. עצרתי אותו את הנשיקה העזה כמוות ואת האהבה שהיתה לנו.
"תפסיק עם זה!!! תתבגר תישא באחריות במעשיך אטיאס!!!" התרחקתי ממנו אומרת לו הדמעות הבוגדניות זלגו להם.
"על מה אני צריך לשאת באחריות לירז על כך שהילד הזה לא שלי?!" הוא צעק אליי כועס ונראה מאוכזב. "על זה שחברה שלך זונה שכבה עם מישהו והפילה אליי את האחריות בגלל שהיא רוצה להפריד בינינו?!" הוא המשיך לצעוק זאת.
"עדי אטיאס זה נגמר זה הילד שלך, ואתה לא תתחמק מאחריות עליו!!!" אמרתי לו בזעם. "היית צריך לחשוב על זה לפני שפעלת כמו סטוציונר בן זונה!!" צעקתי עליו הוא הביט בי קפוא וזעום.
"לירז לא הייתי עם אף אחת מאז שהפכנו לזוג אז תפסיקי להאשים אותי בזה!!!" הוא שאג בכעס מתקרב אליי התרחקתי ממנו חיוך קר הופיעה על שפתיי.
"בטח והתינוק הופיעה מהאוויר לא רוח אלוקית נכנסה בגופה הו תעשה לי טובה אל תשקר לי." אמרתי כועסת.
"הרוח היחידה שנכנסה לכאן זו לוסיאנה שהורסת את הזוגיות שלנו, עד כמה את מסוגלת להיות עיוורת ולא לראות זאת? שאת היחידה בנשמה שלי אני אוהב אותך אני אוהב רק אותך אין לי אף אחת אחרת מלבדך." הוא אמר עומד מולי נוגע בפניי הרחקתי את ידיו התרחקתי ממנו לפחות חמש עשרה מטר.
"זה נגמר," אמרתי מפנה לו את גבי ועוזבת הייתי קולי רטובה יצאתי משם נוטפת מים חזרה לקניון גל עמדה בכניסה. היא הביטה בפניי היא חיבקה אותי בחוזקה תימור הביטה בי לרגע עיניה היו קפואות וכועסות היא רצה מהר לכיוון הגג.
"בואי נחזור לירזוש," גל אמרה לי הנהנתי ויצאנו מהקניון הזה הלכנו לתחנה. עיניי היו קפואות חשבתי על הנשיקה ועל המילים האחרונות שלנו נסעתי לתיכון עם גל אחרי שהאוטובוס הגיעה.
•תימור P.O.V•
אני לא מאמינה אליה איך היא מעזה בכלל! איך היא מעזה לשבור אותו ככה. רק שהוא לא עשה משהו אלוקים אני מתחננת אלוואי שעדי בסדר. הלוואי והוא חי רצתי מטורפת ראיתי אותו יושב בגשם על הרצפה הרגשתי בדמעות שמגיעות והקלה שהוא לא פגע בעצמו. חיבקתי אותו בחוזקה הוא הרים את מבטו הקפוא האור בעיניו כבה.
"עדי כל כך דאגתי לך עדי אחי." חיבקתי אותו כל חזק בכיתי על כתפו הוא היה רטוב כל כך הוא החזיר לי חיבוק חזק הרגשתי בדופק המהיר שלו הוא בכה מחבק אותי. הוא נראה שבור כל כך מסכן שלי ליטפתי אותו.
"מסכן שלי היא לא ראויה לבחור יפה כמוך." אמרתי מלטפת אותו. "בוא נלך אתה עוד תצטנן לי פה." אמרתי לו עוזרת לו לקום הוא שתק וקם ראיתי בעיניו הקרועות הכואבות שקשה לו. חיבקתי אותו לוקחת אותו איתי ויצאנו משם אנשים הביטו בנו רטובים.
"בוא נקנה לך בגדים נקיים אתה עוד תצטנן ברטובים האלה." אמרתי לו לקחתי אותו לאחד חנויות לגברים לקחתי לו ג'ינס משופשף וחולצה מכופתרת לבנה, ומאליה סוודר לבן ומעיל לבן יפה וכובע גרב לבן. וכפפות לבנות בחרתי בשבילו צעיף לגברים לבן היה קר בחוץ. הוא חייב להראות מושלם תמיד אני הוציא אותו מהדיכאון הזה אני לא אתן לו לשקוע בדיכאון הזה.
"יופי של בחירה בחרת את חשבת אי פעם לעבוד סטייליסטית?" המוכר שאל אותי.
"אולי בעתיד אבל רק בשביל אח שלי." אמרתי לו בחיוך מחבקת את עדי הוא הבין.
"הבחור הזה אחיך?" הוא שאל מופתע.
"כן," אמרתי לו. "עדידוש מאמי לך תחליף בגדים." אמרתי לו אחרי ששילמתי לקחתי אותו בידו גוררת לשירותים הוא הנהן וניכנס לשם מחליף אחרי עשר דקות הוא יצא לבוש כמו מלאך.
"מלאך שלי," אמרתי לו בחיוך הוא חייך חיוך קטן נראה מאושר מתגובתי החיוך הגיעה קצת לעיניו.
"תודה תימי," הוא אמר לי. "עכשיו בואי אחותי תורך את צריכה בגדים חדשים את כולך רטובה גם." הוא תפס בידי ראיתי שהכפפות בכיס המעיל. וידו החמה החזיקה בידי הוא גרר אותי לאחד החנויות הוא בחן אותי ובחר לי בגדים כמו שרק הוא יודע רק בו אני בוטחת בעניין הזה. הוא לקח לי חולצה לבנה מכופתרת כל כך בהירה מחובר עליו סוודר לבן שזה נראה כמו ז'קט ובחר לי חצאית מצמר לבן חמימה עד הברך ובחר מעיל לבן חדש וקובע צמר לבן עם כפפות עדינות לא עבות כי הוא ידע שאני שנואת עבות עם צעיף צמר.
"גרביונים תבחרי אני לא מבין בזה." הוא אמר לי בוחן אותי והתאים את בגדים לנעליים בחרתי גרביונים בהירים עם פרחים מאחורה וחמים בחלק העליון. אחרי ששילמנו הוא חייך אליי חיוך קטן.
"קדימה לכי תחליפי תימי." הוא אמר לי הלכתי לשירותים החלפתי הכל היה בול אליי סידרתי את שיערי ואת הבגדים הרטובים הכנסתי לשקית. כשיצאתי הוא הביט בי בחיוך וחיבק אותי חיבוק נעים.
"מושלמת כמו תמיד האחות היפה שלי." הוא אמר לי בחיוך.
"קפה וקורסון?!" שאלתי אותו מנסה לרומם לו את המצב רוח.
"בואי." הוא אמר ידעתי שהוא לא יכול לסרב לי. ואני שמחה שהוא מקשיב לי אני לא רוצה אותו לראות שבור כמו שהיה עם מאיה. ולירז פגעה בו אני כל כך כועסת אליה שהיא לא מאמינה לבחור הכי מושלם שיש כמו עדי.
כשהלכנו אנשים הביטו בנו כאילו יצאנו מקטלוג אופנה. כי היינו לבושים בלבן עיניו היו רציניות עדיין ופגועות. התיישבנו בבית קפה אחרי חמש עשרה דקות ניגשה אלינו מלצרית בלונדינית יפיפייה.
"שלום לכם מה תרצו להזמין?" היא שאלה מביטה בעדי החנקתי צחוק אף אחת לא יכולה להתעלם מהיפיוף הזה.
"שני הפוכים חמים ותביאי לנו עוגה משהו טעים אני מסתמך על טעמך." הוא אמר למלצרית בחיוך.
"אה, תודה." היא אמרה בחיוך מתרגשת.
"את רוצה להצטרף?" שאלתי אותה היא הופתעה כשאמרתי לה היא הביטה בי בשוק לא מבינה אם אני רצינית או שאני יורדת אליה. היא בטח חושבת שאני חברה קנאית או משהו כזה צחקקתי. "בואי תצטרפי אליי ואל אח שלי." אמרתי לה בחיוך היא נרגעה כשאמרתי את המילים האלה. עדי הביט בי בהפתעה לשנייה.
"בסדר אני גם ככה מסיימת את משמרת שלי." היא אמרה בחיוך והלכה להביא הזמנה.
"תימי מה את עושה?" עדי שאל אותי.
"מוציאה אותך מדיכאון תשע באב שבו אתה שורר, אתה יודע שאני לא אתן לך לשקוע בדיכאון הזה כמו שהיה פעם." אמרתי לו בשיא הרצינות הוא חיבק אותי קלות כשהוא מתיישב לידי בספה בבית קפה.
"אני לא צריך אותה מי שמוציאה אותי מייאוש זו רק את כי את משמחת אותי במעשים שלך. בחיוך בצחוק ביוזמה שלך אני לא צריך את הבחורה הזו בשביל זה." הוא אמר בחיוך קטן ועצוב נתתי לו חיבוק קל.
"אני שמחה אבל אני דואגת לך מאוד תתן לה הזדמנות לפחות להיות ידידה." אמרתי לו בחיוך.
"בשבילך אין לי בעיה." הוא אמר בחיוך.
YOU ARE READING
כבשתי אותך!!!!
Lãng mạnעדי אטיאס הוא בחור מרדן הנער המפונק שכל נערה או אישה נופלת אל זרועותיו, הוא מחפש רק צרות שובר לבבות. הגבר הנאה שיודע את המשחק. ״בנות בשבילי כמו נייר טואלט.״ הוא מפונק הבחור ששמו השני צרות. "אני רואה שסוף סוף מצאת את הדרך הביתה עדי!" "הגיעה הזמן ש...
