•לירז P.O.V•
"מה? על גופתי המתה שאני אשחק עם האידיוט הזה!!!" צעקתי מטורפת מזעם יצאתי מהכיתה לפני שתספיק להגיד משהו. מה נראה להם בחיים לא! שלא יעז אפילו לחשוב על זה אני והוא שמן ומים. ואיך אני אמורה לשחק איתו? אם הוא חושב רק ורק איך להשכיב אותי סטוציונר מסריח מזדיין. יצאתי עצבנית הולכת החוצה התחלתי להתאגרף עם עץ דק. "כוסאמא שלך בן זונה סטוציונר מזויין." צעקתי מתאגרפת.
"אולי כבר תשברי את עץ ותרגעי." שמעתי קול של בחור, הסתובבתי שיערו שחור פחמי עיניו ירוקות ים, הבטתי בו עיני מטורפות עדיין מזעם. הוא היה חיוור שרירי שיערו היה מהמם קצר מסודר יפה.
"מה אתה רוצה?" אמרתי בזעם קולי נמוך ופראי הוא התקרב אלי תופס בידי רציתי להשתחרר מאחיזתו.
"הידיים שלך בדם טוב שלא התאגרפת עם עץ עבה יותר היית שוברת שם בטוח את העצמות של ידייך, עכשיו בואי קודם נטפל בהם לירז." הוא אמר את שמי כאילו מכיר אותי ידיו מחזיקות בידי בכוח.
"אני לא צריכה כלום אטפל בעצמי!" אמרתי לו משתחררת.
"אל תשחקי אותה גיבורה לידי תשחקי אותה מול סטוציונר שלך." הוא אמר בחיוך מרגיז.
"הוא לא שלי הבן זונה הזה!!" אמרתי בזעם פראי.
"אם תתעצבני ככה לא תשרדי עד גיל עשרים, כל פעם שאת מתעצבנת את מקצרת את החיים שלך." הוא אמר לי מחזיק בידי לוקח אותי אחריו לחדר אחות. כשנכנסנו האחות הצעירה בשנות עשרים משהו לחייה ישבה שיערה שחור ועיניה כחולות כים.
"מה קרה עכשיו נייל מקליין?" היא אמרה לו מביטה בי בוחנת את עיני הפראיות ולבושי.
"פייג' סלואן תעזרי לאח החורג שלך פעם אחת, נערה נפצעה כאן ואת מתעסקת בציפורניים שלך." הוא אמר בחיוך התמים שלו מטריף את עצביי להכות אותו שונאת לראות זאת.
"מה קרה לנערה פה?" היא הביטה בי בהתנשאות מביטה בעיני הלוהטות מזעם.
"לא קרה כלום סתם גרר אותי לפה אני בסדר." אמרתי בקול קר היא הביטה בידי נוטפות בדם.
"אני רואה בגלל זה הידיים שלך שטופות בדם בואי נטפל בהם." היא אמרה בקול אדיש מכניסה את ידי תחת מים לא הראיתי כלפיי חוץ כמה זה שורף החושרמוטה. אז היא התחילה לטפל עם אלכוהול מביטה בידי. שמעתי שהדלת נסגרה הבטתי דרך החלון בחדר הלבן יושבת על מיטה עיניי רחוקות מכאן.
"מעניין איך תפסת את נייל מקליין?" היא אמרה פתאום מביטה בי.
"לא תפסתי אף אחד אחיך לא ממש מעניין אותי אם את זה את שואלת. באתי לפה עם מטרה אחת לחזור הביתה ולשגע לכולם פה את רבאק." אמרתי לה באנגלית מושלמת שלי.
"הביתה? ממ... איפה הבית הזה שלך?" היא שאלה בקול אדיש.
"הבית הזה בישראל בעיר ראשון לציון." אמרתי לה בקול אדיש.
"אה, נכון עם השפה שלך קל בקלות לשכוח את העובדה שאת ישראלית אנגלית בריטית מצוינת." היא אמרה לי באדישות מביטה בי.
"מורים מצויינים היו הכל חייב להיות מצויין אם את רוצה לשרוד." אמרתי בחיוך אדיש.
"לשרוד? ומה שמה את לא צריכה להלחם לשרוד?" היא שאלה בקול אדיש שלה.
"בכל מקום אתה צריך ללמוד לשרוד גם בבית שלך." אמרתי באותה נימה.
"איך שמך?" היא שאלה אותי בקולה שכבר לא אדיש כמו קודם.
"לירז יזראילוב." אמרתי לה.
"פייג' סלואן." היא ענתה.
"וואלה." אמרתי לה באותו סגנון.
"אני מקווה שנתראה בשמחות ולא כאן." אמרה לי קורצת כשסיימה.
"איזה שמחות כשאני אחסל כמה מניאקים ויעיפו אותי מכאן." אמרתי לה בחיוך היא צחקקה.
"נקווה שלא תגיעי לזה." אמרה ויצאתי.
הלכתי לי במסדרון ובדיוק אטיאס עבר מולי חיוך מרוח על פניו המושלמות והמעצבנות.
"מה קרה כבר החלטת להתאבד בגללי מתוקה." הוא תפס אותי מצמיד לקיר חייכתי חיוך פראי.
"לא מותק החלטתי להתאמן קצת באיגרוף מרוב ששברתי את שק האיגרוף נפצעתי קלות." אמרתי לו בחיוך.
"אני מקווה שאני הסיבה את ואני הולכים לשחק את התפקיד הזה ביחד לואיזה אהובתי." הוא אמר לי מנשק את מצחי והלך הופתעתי אבל כעסתי כל כך.
"מה??" אמרתי בזעם. "אין סיכוי!!" צעקתי לו הוא הסתובב מחייך וענה בעברית.
"איתי יש סיכוי להכל חיים שלי." הוא חייך שולח נשיקה.
"בן זונה." אמרתי בזעם הולכת משם.
"שוב הוא מעצבן אותך?" אמרה הבחורה ההיא עם השיער ארוך בלונדינית מהתיאטרון עם עיניים ירוקות אפורות שלה.
"את?" אמרתי לה מזהה אותה.
"כן אני ניקול גרין ואת בטח ובטח שלירז יזראילוב המפורסמת." היא אמרה בחיוך.
"נעים להכיר מאיפה את בכללי?" שאלתי אותה בחיוך.
"רוסיה." היא אמרה.
"וואלה זה אומר שאת ואני דוברות באותה שפה." אמרתי לה בחיוך.
"יודעת רוסית?" היא שאלה.
"הורים קווקזים." אמרתי.
"אה, מובן לי עכשיו." היא אמרה.
"אז מה את עשית שאת כאן?" שאלתי אותה הפעם ברוסית.
"ההורים שלי התגרשו ואמא שלחה אותי ללונדון בכדי שלא הפריעה לה ולבעלה."
"הו משתתפת בצערך אחותי." אמרתי לה.
"למה את כאן?"היא שאלה אותי.
"הורים שלחו אותי בגלל שאני מורדת." אמרתי לה.
"אה את זה אני רואה מה אטיאס עשה לך?" היא שאלה אותי.
"לא את טועה מה אני עשיתי לאטיאס שהבן זונה לא מוריד את העיניים הגועליות שלו המגוף שלי?" אמרתי בזעם.
"אה הבנתי סטוציונר?" היא אמרה.
"כן זבל."אמרתי. "נראה שמצאתי לי פה חברה שצריכה ללמוד קצת." אמרתי בחיוך והלכנו.
YOU ARE READING
כבשתי אותך!!!!
Roman d'amourעדי אטיאס הוא בחור מרדן הנער המפונק שכל נערה או אישה נופלת אל זרועותיו, הוא מחפש רק צרות שובר לבבות. הגבר הנאה שיודע את המשחק. ״בנות בשבילי כמו נייר טואלט.״ הוא מפונק הבחור ששמו השני צרות. "אני רואה שסוף סוף מצאת את הדרך הביתה עדי!" "הגיעה הזמן ש...
