כבשתי אותך!!!!

כבשתי אותך!! פרק 50: חוגגים ביחד באהבה ♡♡♡ סוף

•דניאל P.O.V•
הבטתי בעיניה מופתע שהיא זיהתה אותי מבעד למסיכה שלבשתי. היא הניחה את הטלפון שלה על השידה והתיישבה לחצי ישיבה על מיטה שלה. "מה איבדת אצלי וולנטה?" היא שאלה בקול אדיש וקר הרגיל שלה עיניה הכהות כרגיל בערו באש שלה אש פראית.
"אותך," אמרתי בקול רך והתקרבתי אליה לשבת מולה על המיטה עיניה הביטו בי מופתעות.
"מה יש לך איבדת ברגים כמה?" היא שאלה בחיוך קר ופראי שלה היא התרחקה ממני התקרבתי.
"כן איבדתי בגלל שאת לא היית לידי, איבדתי את השפיות שלי כשלא יכולתי לראות אותך מחייכת. לראות את העיניים שלך יופי שלך ולא יכולתי לשמוע אותך צוחקת. " אמרתי לה בקול רך נוגע בידיה הרכות היא הביטה בי בעיניה הכהות שחורות היא נרתע ממגעי מסלקת את ידי תפסתי את ידה לא נותן לה לסלק את ידי.
"וולנטה תרגיע עם דיבור שלך בנינו לא יכול לקרות כלום אני אוהבת את עדי אטיאס!!" היא אמרה בקול תוקפני מאוד עיניה קרות ליבי שרף בתוך גיהינום הכאב שזרע בליבי. כאב לי כל כך רציתי אותה את הילדה שלי ששמרתי אליה חצי שנה בסתר, ואהבתי נגעתי בפניה החיוורות. "וולנטה..." היא לחשה בקולה היפה התקרבתי אל פניה נישקתי את מצחה. "תשכחי ממה שאמרתי לך לירז יזראילוב." לחשתי קם ממיטתה ויצאתי מהחדר משאיר אותה לבד מרגיש איך הכל נשבר בתוכי הישראלית החוצפנית הזו כבשה אותי את דניאל וולנטה המרדן.

•לירז P.O.V•
נשכבתי במיטתי הבטתי דרך החלון שקועה במחשבות. מה זה היה לכל הרוחות? הוא היה רציני? זה יכול להיות בכלל? לקרות? האם דניאל וולנטה האיטלקי המרדן הזה יכול להשתנות? לא אין מצב. אז מה ההרגשה הזו שצובטת בפנים מה ההרגשה שגורמת לי להרגיש שמשהו לא בסדר. מה קורה לי? הבטתי בתקרה אחר כך התהפכתי ושכבתי לישון אחרי שיחה מוזרה עם וולנטה. והמבט המיוסר על פניו אלוקים מה יש לו לבחור הזה מה קורה פה?
למחרת קמתי בשעה חמש לפנות בוקר הרגשתי מישהו מלטף אותי ברכות. הבטתי בדמות שמולי שיערו הבלונדיני מלוכלך עם גוון מחוספס כהה בלט. עיניו הכחולות שחורות תכלת כקרח עם גוון אפור הביטו בי, על פניו מסיכה לבנה של בית חולים.
"מה אתה עושה פה?" שאלתי מבולבלת קמה הוא החזיק בידי בידיו הגדולות לבנות עדינות קמתי לחצי ישיבה הוא הביט בי באותו מבט ידיו היו עדיין על שיערי עיניו נמענעו מלפגוש את מבטי.
"תרגעי תנוחי לא רציתי להעיר אותך," הוא לחש בקול עדין.
"דניאל..." הוא אשכיב אותי חזרה למיטה תפסתי בידו עם ידי השנייה ראיתי שהוא מתעסק עם שקית העירוי לפני שנרדמתי "דניאל..." לחשתי בכוח האחרון שנשאר לי ונרדמתי ישר.

התעוררתי כשאור חזק זהר בעיני פקחתי את עיניי וראיתי את עדידוש חיבקתי אותו בחוזקה איך שקמתי הוא חייך אליי ברכות.
"עדי שלי...." לחשתי מחבקת אותו בחוזקה הוא תפס אותי מחבק אותי חזק הוא נישק אותי ברכות חיבקתי אותו בחוזקה.
"לירז מתוקה שלי התגעגעתי חשבתי שזה חלום לראות אותך שוב ערה." הוא אמר ברכות מלטף אותי התקרבתי לשפתיו היפות וכל כך מדהימות נישקתי את שפתיו הסקסיות בחוזקה. התנשקנו בפראות אפילו ביותר פראות מהרגיל חיבקתי אותו בחוזקה. הוא החזיר לי חיבוק חזק התנשפתי מאוהבת בבחור הכי מדהים שיש. הבחור שרבתי איתו בלי סוף והתאהבנו באופן מטורף שאנחנו עכשיו לא יכולים לנשום עם אנחנו לא ביחד.
"עדי..." אמרתי כשהפסקנו הייתי בזרועותיו הוא חיבק אותי בחוזקה כשאני על ברכיו.
"מה יפה שלי?" הוא שאל מלטף את שיערי.
"אני אוהבת אותך." אמרתי לו בקול רך כשאני מלטפת את פניו הרכות שהיו רכות ועדינות.
"אני אוהב אותך גם חיים שלי." הוא לחש מתקרב אל שפתיי התנשקנו שוב מאוהבים כל הנשיקה היתה פראית יותר ויותר חמה יותר חיבקתי את עורפו מצמידה אותו אליי. ידיו החסונות הצמידו אותי עוד יותר אליו, ואז שמענו כיחכוך של גרון התנתקנו.
"בוקר טוב ד"ר רוג'ר," עדי אמר בחיוך לו.
"בוקר טוב לזוג הצעיר," הרופא אמר מביט בנו מחובקים. "יש לי את תוצאות הבדיקות של ליידי יזראילוב." הוא אמר בחיוך.
"מה התוצאות דוקטור?" שאלתי אותו קצת בחשש.
"התוצאות טובות את משתחררת הערב." הרופא אמר בחיוך רחב חייכתי אל עדי הוא נשק למצחי.
"תודה דוקטור." אמרתי בשמחה גדולה מאוד לצאת מכאן.
"אין על מה לירז זו חובתנו." הוא אמר בחיוך ויצא מהחדר.
"עדי מה התאריך והחודש היום?" שאלתי אותו הוא חייך אליי.
"עכשיו יוני אהובה היום הולדת שלך באפריל עבר, בפסח בליל סדר קיבלת ממני מתנה השנה." הוא אמר בחיוך מנשק את שפתיי.
"כל כך מהר עבר הזמן." אמרתי לו בקול רך הוא צחקק.
"את ישנת חצי שנה יפה שלי מה את רוצה בטח יעבור לך הזמן מהר ולי זה היה נצח אהובה שלי." צחקקתי גם מנשקת אותו באהבה כל כך התאהבתי בו. מאז שראיתי אותו בפעם הראשונה.
"מה ההפתעה שדיברת אליה?" שאלתי מנסה להקל עליו הוא הסתכל בעיניי בחיוך ונישק אותי. הוא הניח בידי קופסא תכשיטים בינונית.
"תפתחי אותה." הוא לחש ברוך פתחתי אותה בעדינות. ראיתי בקופסא צמיד מוזר יפיפה. צמיד מזרחי עתיק מזהב עם פרחים ויהלומים הצמיד היה לאורך כל היד מחובר לטבעת גדולה אדומה מאבן אודם. הסתכלתי עליו בהפתעה מבולבלת.
"עדי—" התחלתי להגיד.
"זה צמיד שעובר דורות על גבי דורות במשפחה של אבא שלי. הוא עבר מסבתא רבתא של רבתא מספרד והיה במרוקו אחר כך הוא הגיעה לסבתי. מכיוון של סבתי היו רק בנים במשפחה היא העבירה לאבי הבן שירש אותה. והוא העביר את זה לאמא שלי דינה היא האחרונה שענדה את זה. עכשיו אני מעביר עלייך את מה שעבר אליי." הבטתי בו בהלם חיבקתי אותו ידעתי שזה חשוב לו.
"אני לא יכולה לקבל את זה." אמרתי משיבה לו את הטבעת.
"את יכולה אהובתי כי אני רוצה להתחתן איתך אני רוצה להיות איתך לנצח." הוא אמר בעיניים נוצצות עונד על ידי את הצמיד.
"תודה לך אהובי זה לא מובן מעליו עבורי." חיבקתי אותו. "עדי תישאר איתי היום." אמרתי בחיוך הוא נישק אותי בחוזקה.
"אני אשאר איתך לנצח אהובתי." הוא חייך מנשק אותי בעוצמה חיבקתי אותו מתנשפת. בילינו שעות ארוכות מתנשקים מדברים משלימים פערים הכל. צוחקים מצטלמים ליטפתי אותו נהנתי כל כך איתו. הערב הגיעה עדי יצא מהחדר הלך להתלבש. התלבשתי בשמלה בצבע אדום שהיה מיני מעל ברכיים קצרה מאוד. אבל לא יותר מדי צמודה עם אבנים ובאמצע מחשוף איקסים מתחת בד תחרה, ומאחורה הגב חשוף מלבד החלק של החזייה. התאפרתי שמתי אודם אדום בוהק ועיפרון ומסקרה שחורה וכנף איילנר עדין. שיערי הארוך היה בצמא עדינה משורש השיערה באמצע שיערי מאחורה . לבשתי עגילים זהובים ושרשרת פנינים לבנים זהובים בסגנון קלאופטרה ועקבים שחורים גבוהים. ואת הצמיד שעדי נתן לי ויצאתי הבנתי שהולכים למסיבה עם הבגדים שנטלי אתמול ארגנה לי. יצאתי מהחדר עדי הביט בי מופתע ובחיוך גדול באותו מבט שהיה לו כשנפגשנו בפעם הראשונה. כשהוא הביט בגופי בתשוקה אותה תשוקה בערה בו, וגם אותה תשוקה מליל הנשף שהתוודנו על אהבתנו הגדולה.
"אני רואה שחזרת כבר להתמכר." אמרתי בחיוך מביטה בלבושו. ראיתי אותו לבוש בצורה סקסית חולצה לבנה מכופתרת בפסים זהובים הוא לבש כובע לבן בצורה מדהימה, ומכנס ג'ינס קרעים פראיים ונעליים לבנות ומעיל לבן. הוא התקרב אליי מחבק אותי בחוזקה ונישק אותי בתשוקה כמו בליל הנשף שלנו כשהתנשקנו באהבה חיבקתי אותו.
"אני מכור ממזמן גם את מכורה." הוא אמר בחיוך סקסי והמשכנו להתנשק בתשוקה.
"אתה הכי חתיך שיש כי אתה שלי." אמרתי לו בחיוך הוא צחקק אפנו נגעו אחד בשני צחקקתי.
"את הכי סקסית כי את שלי." הוא ענה לי התנשקנו ויצאנו לכיוון הבית ספר כששנינו הולכים בזרועות משלובים אחד בשניה. הוא חיבק אותי מביט בי לאור ירח הלבן הכוכבים מעלינו נצצו צעדנו לאולם הנשפים. כשנכנסנו הוא היה מלא בתלמידים וחבר'ה כולם היו בפנים יפים מושלמים. כל התיכון הביטו בי ובעדי איך הלכנו ובמיוחד בי מופתעים לראות אותי העיניים של כולם בהו בי.
"ברוכה השבה לירז," שמעתי את לוסיאנה אומרת התקרבתי אליה כולם היו בשקט והביטו בשנינו.
"תודה, שמעתי על מה שקרה כשלא הייתי אולי אנחנו לא נהיה כמו פעם קרובות, אבל אני רציתי להגיד לך אני סולחת לך לוס לא נותרת לך טינה בואי נקבור את זה בעבר." אמרתי לה בקול רגועה הבטתי בבטנה היא לבשה שמלה כחולה. שיערה החום דבש לא השתנה גם עיניה היא חיבקה אותי בחוזקה.
"תודה לך את לא מבינה כמה אני מצטערת וכמה שהתגעגעתי אלייך לירז." היא אמרה לי חיבקתי אותה קלות כשהתנתקנו חייכתי."נשלים פערים אחר כך?" היא שאלה בחיוך.
"בשמחה לוסיאנה נשלים אותם." אמרתי לה בחיוך.
"ברוכה השבה לירז," שמעתי את קולו של בריאן.
"שלום גם לך אבא צעיר," אמרתי בחיוך הוא צחקק נותן לי חיבוק קל.
"בקרוב גם את תהיי אמא והבת שלך תתחתן עם הבן שלי." הוא אמר מצחקק.
"אני מקווה שזה לא יקרה אם הוא יהיה דומה לך ולא ללוסיאנה ביופי." עדי אמר מצחקק צחקקנו כולם.
"הבת שלי תחשוב על בן שלך," אמרתי צוחקת בריאן צחקק גם.
"הו מי חזרה אלינו הקטסטרופה המתוקה," שמעתי את נייל קורא לי צחקקתי נותנת לו חיבוק קל.
"אני קטסטרופה החברה שלך קטסטרופה." אמרתי מצחקקת.
"ככה את מדברת על החברה הכי טובה שלך לירז לא יפה." ניקול אמרה מצחקקת חיבקתי אותה גם.
"התגעגעתי נשמה מה קורה?" אמרתי לה בחיוך.
"הכל טוב יותר כי את חזרת." היא אמרה בחיוך.
"תודה בובי." אמרתי לה בחיוך.
"הו הפרינססה של אטיאס חזרה הוא היה בלעדייך הסופר הזה איך קראו לו..." שמעתי את אנטון אומר כשהוא מחבק אותי בחיוך.
"שייקספיר," דמיטרי השלים אותו.
"רומיאו ויוליה," סלבה אמר בקול דרמטי חיבקתי אותם.
"מה נישמע מה עדי הפך לרומיאו אבוד בלעדיי?" צחקקתי.
"תחלמי מותק רק תחלמי שאני אבכה עלייך." עדי אמר לי צחקקתי.
"ככה אתה אוהב את החברה שלך?" עשיתי פרצוף עצוב.
"הכל בצחוק חיים שלי." הוא חיבק אותי צחקקתי אז החבר'ה הגיעו אליי והתחילה המסיבה רקדנו התפרענו. צחקקתי השלמתי פערים היתה לי מסיבה כייפית מאוד נהיניתי. אחרי ריקודים ארוכים החלטתי לעשות הפסקה יצאתי החוצה. קצת לנשום אוויר התיישבתי על ספספל נשמתי אוויר נהנתי ממזג האוויר הנעים לא קר ולא חם.
"את יפיפייה הערב." שמעתי קול אומר לי הרמתי את מבטי ראיתי את דמיאן.
"תודה," אמרתי בחיוך.
"מה שלומך?" שאלתי אותו בחיוך נזכרתי איך נפגשנו ומה קרה.
"אצלי הכל בסדר מצאתי לי חברה פה בריג'יט התאהבתי בה היא יפיפייה." הוא אמר בחיוך.
"אני שמחה בשבילך בהצלחה לך." אמרתי בחיוך רחב.
"טוב היא בטח מחפשת אותי נתראה עוד לוחמת." הוא אמר בחיוך צחקקתי מהנהנת. הבטתי בנוף בעצים בלילה בירח בכוכבים הכל היה שקט ונעים נשמתי לי נרגעת אחרי תקופה ארוכה וקשה.
"את הלילה מושלמת הייתי מת לנשק אותך יהודיה." שמעתי קול מוכר סובבתי את פניי וראיתי את דניאל מתיישב לידי בחיוך.
"מה יש לך וולנטה אתה שיכור?" שאלתי אותו מגחכת הוא תפס בפניי.
"שיכור מאהבה עלייך יזראילוב." הוא לחש לי בקול עדין.
"אתה תצטרך לשכוח ממני אני אוהבת את עדי ורק את עדי אטיאס חפש לך צעצועים במקום אחר." אמרתי קמה הוא תפס את ידי לפני שהלכתי ונעמד הוא סיבב אותי עליו.
"את יכולה להיות רגועה אני לא אתערב אבל רק שתדעי אני אוהב אותך לירז בהצלחה עם אטיאס שלך." הוא אמר לי בקול קר ורציני והלך. הסתובבתי והלכתי לכיוון התיכון עדי ישב בחוץ חיבקתי אותו מתיישבת לידו.
"אני אוהבת אותך וזה ישאר לנצח ככה אהובי." אמרתי לו בקול עדין.
"אני אוהב אותך לירז ואוהב לנצח אהובתי אנחנו נתחתן לעולם." הוא לחש בקול עדין. "אחרי הכל כבשתי אותך לירז יזראילוב."
"כן כבשת אותי עדי אטיאס כך גם אני כבשתי אותך." אמרתי בחיוך הוא קירב את פני אליו התנשקנו בפראות מאוהבים ומקווים להישאר לנצח נצחים.

הסוף...
המשך יבוא בעונה שנייה :))))))))))))))))