כבשתי אותך!!!!

כבשתי אותך!!!!! פרק 38: תהום של מלחמה ואהבה ב'

•לירז P.O.V•
הבטתי בגל עיניה הביטו קדימה רציתי לעקוב אחרי מבטה היא עצרה אותי מלהביט.
"גל?" שאלתי אותה עיניה הביטו בי היא היתה חיוורת כסיד סובבתי את מבטי שמתי את ידי על שפתיי.
"לירז..." היא לחשה קולה מודאג ורועד אלוקים האם אני עיוורת? האם איני רואה נכון? האם אני מדמיינת זה.. זה...דין!! דין שלי. אני זוכרת איך חלמתי עליו באותו יום כואב שהיה לי עם...עדי שלי. הרגשתי כאב לי הרגשתי צביטה מוזרה וכואבת שהרבה זמן לא היתה. זה לא יכול להיות זה לא קורה לי! הוא.... מת. אני זוכרת שפעם גל ואני סידרנו בחדר את הדברים שלי היא מצאה את התמונה שלו. לא יכולתי לשקר לה וסיפרתי לה הכל היא ונטלי היחידות שידעו עליו. "אין מצב שזה הוא אמרת שהוא מת אולי הבחור הזה סתם דומה לו לירז תירגעי." היא לחשה לי בשקט בעברית מחזירה אותי אליה. הבחור התקרב כשאיתו עוד שני בחורים, עיניו היו מושלמות עיניים ירוקות בטורקיז, כמו שלו שיערו שתני בהיר נוטע לבלונד הוא היה גבוה חיוור כמוהו אותם תווי פנים.
אלוהים זה לא יכול להיות האם זה הוא? ראיתי את שניים איתו בוחנים אותי ואת גל שמרתי על הרשת פנים קרה. הוא עבר מולי קורץ לי והתיישב מאחורינו בתא האחרון עוד טיפוס חושב את עצמו למלך העולם. גיחכתי זה היה יותר מדי בשבילי לא מספיק שאיבדתי את... אהבה שלי ע- טוב תפסיקי לחשוב עליו.
עכשיו הוא! מה קורה פה אלוקים? תגיד לי שזו בדיחה תגיד לי שזה סיוט לא נותר לי כלום חוץ מלחכות מנחמה ממך אלוקי אלוקים.
"את בסדר יזראילוב?" גל שאלה אותי חייכתי אליה חיוך פראי.
"ממש מושלם הגיעה הזמן להשים פס על החיים האלה שמשחקים בי." מלמלתי בשקט עצבנית טילים באמא שלהם למה אני תמיד מקבלת בראש? למה? איפה חטאתי? שמתי אוזניה נותנת אחת לגל מנסה להעביר את הזמן במוזיקה.  הדלקתי של BarlowGirl - I Need You To Love Me אהבתי להקשיב להן. כשהייתי עצובה ניסיתי להדחיק את שניהם במכה אחת. חשבתי על זמן שביליתי עם דין איך נפגשנו והתאהבתי בו ואיך הוא הציעה לי נישואין שם באילת. בחום היפה בשקיעה נזכרתי, איך הוא מת ואיך סבלתי ממנו. איך פגשתי אחר כך את עדי וכל הריבים וכל הרגעים מלאים בתשוקה באהבה ושנאה ועכשיו הכל נגמר עבורי. נותרתי מאחור עכשיו אליי להמשיך הלאה לא רוצה לזכור אותם וגם לא רוצה לשכוח את היחידים שאהבתי בכל ליבי. עצמתי את עיניי מנסה להתנתק מהמחשבות הרגשתי שכואב לי הלב שהכל בתוכי שורף. כמו גיהינום שמו שורף את גופי עיני הדבש האלה הטעם שלו החיוך שלו הקול צורב ושורף אותי.
"לירז," שמעתי את קולה של גל פקחתי את עיניי ראיתי את הבחור מביט בי עיניו דומים למבט של דין הנהנתי לה קולטת שהגיעה הזמן לצאת מכאן מהמקום שחונק אותי.
"הגיעה הזמן לצאת ולהשים פס על העולם כולו." אמרתי בחיוך של מורדת של נערה מנגד הזרם אותה הבחורה שהפסיקה לאהוב מזמן היא הביטה בי בחיוך. קמנו יוצאות לעיר האפורה והקרה גשומה בגשם קר כאילו השמיים בכו עם הנשמה שלי בפנים. צעדנו ביחד לכיוון הפארק ביחד שמרתי על הרשת פנים רגועה כמה שיכולתי וניסיתי לטשטש את זיכרוני.
"סליחה," הרגשתי יד תופסת בזרועי חזקה וקרירה הסתובבתי רואה את אותו הבחור שדמה לדין אחד לאחד. ידו הקרה הבהילה אותי הסרתי את ידו מידי מהר מגעו היה קר לא חם כמו שלו.
"כן?" שאלתי באנגלית ברורה ואדישה כמה שיכולתי מחייכת חיוך קר. ראיתי איתו שני בנים אחד היה עם עיניים אפורות ירוקות שיערו לבן כמו שלי מזויף.
"את אולי מעוניינת להצטרף עלינו לטיול בעיר ביחד עם החברה שלך?" הבחור עם השיער הלבן שאל אותי. גיחכתי ראיתי איך הוא בוחן אותי עוד סטוציונר בן זונה. הבטתי בגל והיא בי נשמתי דרך אפי היא קלטה את מה שקלטתי.
"לא," עניתי בקצרה לא יכולתי לפגוש בעיניו של הבחור שדמה לדין הבטתי בבחור השני. חייכתי מוכנה להחזיר מלחמה אף אחד לא מנצל את יזראילוב. אמרתי מתחילה ללכת הרגשתי את ידו הקרה שוב תופסת את מרפקי.
"למה לא?" הוא שאל אותי בחיוך זדוני הבחור.
"שתחרר," עניתי לו בקול קר הוא לא שחרר הוא חיפש את עיני.
"מפחדת?" הוא סינן לאוזני באותו קול מעצבן שצרב אותי השתחררתי.
"לא, פשוט אני לא רואה סטוציונרים כמוכם ממטר ולא סופרת אתכם מסנטימטר. חפש לך מישהי בסגנון היזיזה כי אני שייכת לנגד הזרם!" אמרתי קולי היה קר ופראי הוא חייך חיוך פראי.
"נסיכת האופל?" הוא שאל אותי בחיוך.
"תלוי איך אתה מסתכל בזה אני מאנסטר." אמרתי לו פוגשת בעיניו של הבחור שדמה לדין. הבחור השני לידו השלישי הביט בי שיערו בלונדיני עיניו כחולות שניהם היו חיוורים באותה מידה.
"תלוי במה באיך שאת רוצה אותי?" הוא שאל אותי בביטחון צחקתי צחוק.
"כמוך היו לי הרבה ויש לי עוד רשימה ארוכה מאמי." אמרתי לו מפנה לו את גבי והתחלתי ללכת לעבר גל.
"ואת?" הבחור השלישי שאל את גל הבלונדיני.
"יש לי חבר ואני שמה עליך כמוה אני מנגד הזרם." היא אמרה בקולה התוקפני הבחור השני צחקק כשעזבנו גיחכתי.
"ממש לא דומה לדין זה עוד בן זונה." אמרתי לה בעברית בחיוך היא חייכה גם.
"למישהי חזר המצב הרוח." היא אמרה לי בחיוך.
"בטח שיחזור סוף סוף חירבנתי על עוד גבר." אמרתי מצחקקת. "עכשיו אני באופוריה רק מהתענוג הזה." אמרתי לה בחיוך נותנת לה כיף.
"מתאים לי גם אני באופוריה מהירידה וואו אם רטמיר היה פה הוא היה תולה אותם." היא אמרה צחקקתי.
"בא לך על מאנסטר?" שאלתי אותה בחיוך.
"למה לא אני זורמת איתך בזה אחות בלב." היא אמרה לי צחקקתי והלכנו לקיוסק.
"תסתכל מי אני רואה פה אחי." שמענו את החבורה המטופשת הזו שוב.
"כמה זה?" שאלתי את המוכר הצעיר.
"חמש," הוא אמר שילמנו.
"תודה אח שלו." אמרתי בחיוך צעדנו לכיוון הספסל יושבות על גב הספסל כמו בתיכון. הבחורים האלה ניגשו והתיישבו על ספסל איפה ששמנו את רגלינו.
"היי חבורת לוזרים טוסו מפה." גל אמרה עצבנית החושרמוטה הייתי עצבנית כמוה.
"למה מה תעשו לנו?" הוא שאל אותו הבחור שדמה לדין שלחתי חיוך לגל.
"כן גל מה נעשה להם?" שאלתי את גל בחיוך קרימינלי שלי.
"באמת לא חשבתי על זה." היא בעטה בבחור הבלונדיני עם עיניים כחולות.
"איי," הוא צעק.
"אופסי," היא אמרה ממשיכה.
"איי," הבחור שדמה לדין קם ישר כך גם עם השיער הלבן הוא קלט אותי שניהם קמו.
"אידיוט קום אם אתה לא רוצה לחטוף מכות." הבחור עם השיער הלבן אמר הוא הביט בחיוכי הפראי שרק התרחב לו על שפתיי.
"אז מה נהנתם לוזרים?" אמרתי בחיוך פראי.
"כן נהנתי במיוחד להיות עם בחורה רעה כמוך." הבחור עם השיער הלבן אמר מתקדם לעברי עיניו הביטו בעיניי הכהות.
"את לא מקומית ועוד חשה מעצמה כאילו בבית שלה." קמתי נעמדתי גבי זקוף וחיוך פראי על שפתיי.
"נכון ולא נכון תלוי איך אתה מביט בזה." אמרתי מקיפה אותו בשניה אומרת בקול מאיים שלי. הוא תפס את מותניי והפיל אותי בין ידיו לשכיבה והתקרב אל פניי.
"תלוי במה שאת רוצה אותי?" הוא שאל אותי בעטתי בו הרגשתי שאני נופלת הצלחתי לתפוס אחיזה עם אינסטינטקים שלי.
"אל תיגע בי שרץ כמוך לא ראוי לבחורה כמוני." אמרתי הוא הופתע וגם הבחור שדמה לדין הם הופתעו איך לא נפלתי בקסמיו. כן לא נפלתי ולא אפול כמוהו יש לי הרבה ועוד שניים מיוחדים שהיו עבורי. הוא חייך חיוך פראי והתקדם אליי הוא נגע בשיערי.
"את באמת חושבת שאת ראויה לי?" הוא שאל בעיניו היו ניצוצות משונות בשבילי. "תעני לי?" הוא אמר לי מה עובר עליו לכל הרוחות.
"מה יש אף אחת אף פעם לא דחתה לוזר כמוך שחצן תחת שכמותך?" חייכתי בפראות הוא התקרב אליי ידו החזיקה את פניי בחוזקה.
"תעני לי!" קולו היה תוקפני משהו בו נכנס ה' יודע מה.
"אני ראויה לבחור יותר טוב ממך בזה אין לי ספק." אמרתי עיניי נוצצות באור פראי הכל היה אפור סביבי. חשבתי על עדי באותו רגע משום מה. הוא שחרר אותי מביט בי עיניו בחנו אותי שוב הייתי עדיין במחשבות על עדי על הפעמים ההם.
"יזראילוב הכל בסדר?" גל שאלה אותי עומדת מאחורי.
"הכן רבייב הכן כן." חייכתי חיוך פראי מסתובבת אליה תופסת בידה והולכת.
"חכי!" שמעתי את קולו של הבחור עם השיער הלבן הוא חיבק אותי כשאני עם הגב אליו. מה יש לו לכל הרוחות מה יש לגבר הצעיר הזה. הבטתי בגל היא היתה מוכנה להכות אותו הרמתי את ידי מסמנת לה לעצור הסתובבתי עליו.
"מה?" אמרתי לו הוא רק חיבק אותי חזק כל כך. זה היה מוזר הרגיש כאילו הוא מחפש חום ממני אבל למה ממני? הבטתי בחברו שדמה לדין הוא הביט בי מסמן לי לחבק אותו. הופתעתי בתוכי שמרתי על הרשת פנים רגועה. חיבקתי אותו לא יודעת למה זה הרגיש לי כואב בתוך תוכי הרגשתי ש.... כואב לו? עטפתי אותו חושבת שהוא אדם אחר עדי ליטפתי את שיערו הלבן מדמיינת שהוא כהה חום שזוף לא לבן. עיניי דבש ולא העיניים אפורות ירוקות האלה. הרגשתי רטיבות מוזרה הוא היה גבוה ממני כמו עדי הוא בוכה? הייתי בהלם קצת חיבקתי אותו מנסה לנחם אותו.
"הכל יהיה בסדר הרי מלאכים לא בוכים.." אמרתי חושבת על הבוקר הסוער שהיה לי עם עדי.
"גם אם כואב אתה צריך להתמודד להלחם בכאב להמשיך הלאה ללכת נגד הזרם." אמרתי חושבת על מצב שבו אני תקועה עכשיו המצב הכואב שלי. הוא הרים את מבטו מביט בי תווי פניו היו יפיפיות אני מודה אבל לא אלה שכבשו אותי. התווים הראשונים היו ראשונים אוהבים השניים חזקים יותר יפים הרבה יותר זוהרים יותר מלאים באושר שלא חוויתי כמוהו.
"סליחה." אמר בקול קר ונמוך.
"הבנתי." אמרתי לו בקול נמוך לא מנחם.
"איך שמך?" הוא שאל אותי.
"לירז." אמרתי לו.
"משמעות השם הסוד לי." הופתעתי כשהוא אמר זאת החוורתי התרחקתי קצת אבל הוא לא נתן לי.
"איך?" אמרתי לו.
"גם לי היתה מישהי עם שם כמו שלך, יהודייה יפה שיערה היה לבן עיניה דמו לשלך אופי שונה עדין יותר. פגשתי אותה ברחוב שלנו." הבטתי בו מופתעת בשוק בתוכי איך? הרגשתי סחרחורת ראשי כאב.
"טוב ואני מבינה שחשבת שאני זו היא." אמרתי לו.
"כן תלוי איך את מביטה בזה רק בחיצוניות שלך שיערה היה כהה ראיתי אותה בפעם האחרונה עם בחור לפני חודש עם שיער הלבן הזה ותווי פניה אותם תווים כמו שלה." הוא אמר לי הבטתי בו וגיחכתי.
"אתה בטח מסתלבט אליי." אמרתי בחיוך מתה לא צחוק מכל המצב כאילו ה' מסתלבט אליי.
"אני מתחיל להטיל ספק שאת זו היא צורת האופי שלך שונה ביופי שלך אין אור את אותה הילה שבה היה." הוא אמר לי.
"מה שתגיד אנחנו בני אדם שונים וחוץ מזה מי הבטיח לך שאני זו היא קורה אנשים דומים כמו ש-" עצרתי את עצמי להגיד כמו שהחבר שלו דומה לדין.
"כמו שמה?" הוא שאל מתגרה בי.
"כלום." אמרתי לו הוא הביט בי לא משוכנע. "אני צריכה ללכת בהצלחה לך אם תמצא אותה." אמרתי מתכוונת ללכת הוא תפס אותי ביד.
"אני ג'יידן את רוצה לטייל איתנו אני נותן לך מילה שאף אחד לא ייגע בך ובחברה שלך." הוא אמר לי בקול גברי ובטוח שלו.
"תלוי," אמרתי לו בחיוך זדוני.
"תלוי במה?" החבר שלו שאל מבולבל הבלונדיני.
"תלוי אם אתה יודע לשתוק כשצריך." אמרתי בחיוך פראי שלי הוא צחקק הבחור שדמה לדין וביחד איתו ג'יידן.
"בזה היא צודקת לוקאס אתה לא יודע לשתוק." הבחור שדמה לדין אמר מצחקק גיחכתי.
"ואת יודעת להיות קצת יותר מתוקה?" הבחור ההוא לוקאס אמר לי.
"מה נראה לך אני אורנה דץ ומשה דץ נחמדים!" אמרתי לו גל צחקקה ממה שאמרתי.
"מה? מי?" הוא שאל אותי.
"עזוב," אמרתי לו הוא התקדם עם הבחור שדומה לדין אלינו.
"אני דן אבל שמי המלא שלי דנייאל, (Danyell) " הוא אמר מושיט יד ללחוץ אלינו גל לחצה אני הנהנתי עם הראש נמנעת מלגעת בו. הוא עדיין מזכיר לי את הסיוט שהיה לי על דין ואת דין במראה שלו.
"אני גל וזו לירז." גל הציגה אותנו הוא הביט בנו.
"שמות די לא מקומיים?" לוקאס אמר לנו.
"אנחנו לא מלונדון אנחנו ישראליות." אמרתי בקול קר מרוחק קצת. צעדנו לאורך הפארק הבטתי בשמיים האפורים כאילו הכל נובל סביבי הכל בגללו! ובגלל האהבה המטופשת הזו.
"כלומר יהודיות?" דן שאל אותנו הוא הביט ישר בג'יידן כשאמר.
"כן," אמרתי לו לא מביטה בו עיניי הביטו בשמיים הכהים הרגשתי עדיין שבורה ממה שקורה ולראות מישהו שדומה קופי פייס למי שהיה אהבתי הראשונה דבר גרוע. ועוד יותר גרוע לאבד את האהבה השנייה שלך שהיתה חזקה.
"מה אתן עושות בלונדון?" הוא שאל אותי מנסה לפגוש בעיניי.
"לומדות לצערי הרב וממש חסר פה שמש." אמרתי לדן הזה ג'יידן הביט בי מופתע וזה מעט שיגע אותי שהוא חושב שאני זו היא.
"כן, את צודקת." הוא אמר לי הבטתי לראשונה בבגדיהם. הם לבשו מעילי עור כמונו וחולצות מכופתרות. מתחת וג'ינס בלי קרעים. אני וגל הלכנו עם זרועות משולבות קלות.