•עדי P.O.V•
מלאך ישן איתי האור של חיי שאני כבר מסוגל לשיר ולכתוב לה שירים היא מטריפה אותי. חיבקתי אותה נוגע בשיערה המדהים שלא דומה לשום דבר עצמתי את עיניי מנשק אותה בלחי ובדיוק עפה עליי כרית. סאמק זה כל כך כאב חזק.
"בלי לגעת בה הזהרתי אותך!!" גל אמרה הורסת לי את הרגע.
"תגידי אמא שלך נולדה כערפדה שאת לא ישנה שבת חמש בבוקר?" שאלתי עוקץ אותה היא גיחכה.
"תגיד אבא שלך נולד במכונת כביסה או בשירותי האסלה?" היא שאלה מחזירה לי כפול.
"סתמו שניכם מיד אנשים מנסים כאן לישון שנת יופי." תימור שאגה עלינו.
"תרגיעי את החבר או איך שלא יהיה אח שלך הוא נוגע בחברה שלי." גל ענתה לה תוקפנית.
"שש תרגעי, אטיאס תרגיע עם פירלטוטים שלך אם לא בא לך לישון בחוץ." תימור אמרה לי קמה נשקה את לחי שלי ולחשה. "תן לי לישון ואל תשגע אותן הן רוצות לנוח שינה מתוקה." חייכתי מנשק אותה והיא הלכה למקומה חיבקתי את לירז שם את ראשי על כתפה וישנתי היא חיבקה את הדובי שלה חייכתי לעצמי למראה הילדותי שלה. עיניי היו אליה אז הרגשתי זרועות תפסו את ידי וקשרו אותם.
"הזהרתי אותך אטיאס." גל אמרה לי בלחש גיחכתי ילדה מטורפת עד כמה שהיא מטורפת לא פלא שהיא חברה של לירז הן שתי פסיכיות שוות בדרכן.
"אפחום שחררי אותי." אמרתי לה בכעס בלחש.
"בחיים לא אתה יודע נתתי מילה ללירז שאני לא אתן לסטוציונר מזויין כמוך לגעת בה." היא אמרה בלחש ידעתי שאם היא אומרת היא מקיימת לכן הלכתי איתה על הסכם.
"טוב לא אגע בה אם את רוצה תשני איתי פה ותנעלי אותם בידיים שלך שלא אגע בה?" היא חייכה חיוך קר.
"אוח חתיכת תחמן מה אתה חושב שאני אשכח מזה-אבל בעצם נתת לי רעיון חדש ויצירתי יותר?" היא חייכה חיוך קרימנלי היא לקחה נייר והכניסה לי לפה.
"יופי ככה תסתום ותישן שינה מתוקה אטיאס." היא אמרה לי בלחש ניסיתי להשתחרר לא הצלחתי חתיכת כלבה את מתה חכי חכי...
עצמתי את עיני בחיוך קר מתכנן נקמה.(כעבור שמונה שעות)
•לירז P.O.V•
התעוררתי בשתיים עשרה פקחתי את עיניי, ועצמתי פקחתי שוב התפרצתי בצחוק. התחלתי לצחוק גל ראתה וקלטה את צחוקי לא יכולתי לא צחוק כל הבנות הביטו מצחקקות צחקקתי בלי סוף. "חשבתי שחלמתי אבל זו התמונה הכי שווה להתעורר איתה בבוקר מי עשה את יצירת האומנות היפה הזו?" שאלתי מצחקקת ראיתי אותו מביט בעיניו הזועמות אבל המשכתי לצחוק.
"אני כפרה הוא יותר מדי נצמד אלייך." גל אמרה צחקקתי עוד יותר והיא צחקה איתי כל הבנות צחקו תימור התפרקה מצחוק.
"מגניב הייתי צריכה לנחש רק את מסוגלת לדברים מגניבים כאלה." אמרתי לה צוחקת חייכתי ורכנתי לאטיאס וחייכתי חיוך מלאכי שלי אליו. "נו אטיאס נהנה בגן עדן של בנות סביבך?" שאלתי הוא התחיל לעשות רעש להגיד משהו. "מה? לא שומעת." אמרתי בחיוך מסירה משפתיו את נייר. הוא הביט בי זועם חייכתי חיוך רחב יותר אליו נהנת לראות אותו חסר שליטה. "רואה אטיאס גל הגשימה לי חלום יפה לראות אותך סובל חסר עונים מולינו הבנות." אמרתי מצחקקת גל והבנות צחקו.
"מכשפה בת זונה אני עוד התנקם בך!" הוא אמר עצבני לגל.
"לירז תסתמי לו את פה." גל אמרה חייכתי עליו חיוך מלאכי נגעתי בלחיו ברכות הוא הביט בי בצפייה מקווה שאשחרר אותו לקחתי נייר ושמתי לפיו בחיוך מלאכי.
"עכשיו תסבול בגן עדן שחלמת עליו." אמרתי צוחקת קמה לפני שהלכתי נגעתי בשיערו ברכות. "אל תצפה שאני אהיה נחמדה איתך כי אני לא משה דץ או אורנה דץ בשבילך." אמרתי מצחקקת והלכתי כשחיוך מרוח על פניי לארון הבגדים.
"מה כדי לי זה או זה או זה?" שאלתי בחיוך את הבנות הראיתי להן שמלה לבנה עם שרוולים מתחרה מיני משהו מדהים. והראתי להן אוברול חולצה לבנה תחרה ומכנס שחור מהמם. חייכתי עליהן מראה להן חולצת בטן שחורה וחולצת תחרה ארוכה מעל חושפנית עם שורט לבן.
"שמלה." ניקול אמרה קורצת.
"אוברול." גל אמרה בחיוך.
"שמלה כמובן." תימור אמרה לי בחיוך.
"רגע אולי נשאל את העבד שלנו בנות?" אמרתי בחיוך מתקרבת אל אטיאס מסירה מפיו את הנייר.
"מה אתה חושב?" שאלתי בחיוך מלאכי מסתלבטת עליו.
"שורט וחולצה חשופה." אמר לי באי רצון עיניו עוברות על גופי.
"גלוש תביאי איזה צעיף לעבד שלנו שאבד בגן עדן צריך להירגע מהיופי הזה." אמרתי בשחצנות היא חייכה אליי סגרתי את פיו מלטפת אותו קלות בחיוך זדוני. וגל הביאה צעיף משי עדין בשחור ורך כיסיתי את עיניו והלכתי ולבשתי את מה שהציע בחיוך רחב יצאתי.
"אתן יודעות מה אלבש את זה אבל העבד שלנו לא יזכה לראות את זה." חייכתי חיוך זדוני.
"את נראית כמו תמיד יפיפייה." גל אמרה מתגרה בו שהוא לא רואה ראיתי את ידיו נלחמות להשתחרר אבל הקשר חזק מאוד.
"נלך?" ניקול שאלה אותנו.
"רגע יש לי חשבון לא סגור עם תימי." גל אמרה לנו והוציאה אותה מהחדר. וניקול הלכה לראות שגל לא הורגת אותה.
"אתה זוכר שאמרתי לך אני שולטת פה ולא אתה אז זו נקמתי המתוקה על כך שגררת אותי לחדר שלך בוצעה. ועכשיו אתה השבוי אצלי ואני שולטת עליך." אמרתי בחיוך הוא רצה להגיד משהו פתחת את פיו.
"לירז...." אמר נושם ומבטא את שמי בקול תוקפני. חייכתי למשמע זעמו הוא כעס כל כך אליי וזה רק גרם לי להנות יותר כשהוא סובל ממני.
"שמחה שאתה נהנה עבד." אמרתי בחיוך.
"לירז אני עדי אטיאס לעולם לא אהיה עבד שלך מספיק שארצה להזיז את ידי אקרע את הקשר לירז!" הוא ענה לי בחיוך האגו שלו מדבר ידעתי שאין לו כל סיכוי.
"אין לך סיכוי אטיאס תחלום על החופש." אמרתי בחיוך ומתכוונת לסגור את פיו.
"לירז....אני רעב מאוד לפחות תביאי לי משהו לאכול." הוא אמר לי כמו ילד.
"נחשוב עליך." אמרתי לו מגחכת וחיוך פרוס על פניי היום הניצחון הוא שלי.
"לירז רציני באמא שלך אני רעב!" הוא אמר לי קולו מלא עצבים חייכתי.
"בסדר חופר אתה תקבל עכשיו." אמרתי לו סוגרת את פיו והולכת לי לחדר אוכל ביקשתי את האוכל הכי צמחוני שיש ידעתי שהוא בטח לא יסבול זאת ועליתי לחדר מגישה לו את האוכל. מסירה את הנייר. "הבאתי לך סטייק אנטריקון ממש ממש טעים." אמרתי לו בחיוך.
"תאכילי אותי?" הוא שאל אותי.
"כנראה אין לי ממש ברירה, אז פה גדול." נתתי לו סלט הוא אכל.
"מה זה לכל הרוחות לירז זה סלט." הוא אמר עצבני מאוד.
"אה שכחתי לציין לך סטייק אנטריקון צמחוני." צחקקתי הוא נראה מבואס. המשכתי לאכיל אותו בזה הוא סבל אצלי.
"לירז אני שונא אותך את יודעת." הוא ביטא בזעם הכל.
"איזה אושר." ביטאתי בחיוך מלא שמחה.
אחרי שאכלתי אותו עוזבת אותו לבד הוא נשאר לבד בחדר שוכב לו.•עדי P.O.V•
הצחוק שלה החיוך שלה מושלם אני מתאר אותה במוחי לבושה בחולצה ההיא חולם לראות את יופייה. אני יודע שהיא בכוונה מחרפנת אותי מפגרת הכל בגלל גל החברה הבת זונה שלה אני אהרוג את שניהן. לא אותה אקח איתי ואת גל אחסל. אני מת אלוקים אני לא אתן למפגרות האלה להשפיל אותי חכו חכו אני אראה לכן מה זה. התחלתי לנסות להשתחרר נשמתי עמוק אחרי עשרה נסיונות הצלחתי והסרתי מפי את הנייר ואת צעיף משי שלה. וקמתי לי בחיוך. שמעתי צעדים במסדרון נעמדתי ליד הדלת בלי שתשים לב כשהיא נכנסה נישקתי אותה בחוזקה....והמשך יבוא אחים ואחיות שלכם מלונדון עדי אטיאס :)
YOU ARE READING
כבשתי אותך!!!!
Lãng mạnעדי אטיאס הוא בחור מרדן הנער המפונק שכל נערה או אישה נופלת אל זרועותיו, הוא מחפש רק צרות שובר לבבות. הגבר הנאה שיודע את המשחק. ״בנות בשבילי כמו נייר טואלט.״ הוא מפונק הבחור ששמו השני צרות. "אני רואה שסוף סוף מצאת את הדרך הביתה עדי!" "הגיעה הזמן ש...