Why did it happen to me?

פרק 89 - צילומים לסרט

נקודת מבט אלינור:

אני בדיוק מארגנת את המזוודה שלי בזמן שנשמע צלצול מהטלפון אני רואה שלייזה מתקשרת ואני ישר עונה לה "היי לי' (כינוי ללייזה - ה.כ)" אני אומרת "א-אלינור" אני מגמגמת בוכה "לייזה מה קרה?" אני שואלת ברוך "אני-אני בהיריון אלי" היא אומרת ואני בשוק "מזל טוב" אני אומרת בחיוך "תודה אבל אני מפחדת לספר את זה לדיוויד" היא אומרת ואני מתיישבת על המיטה "את לא צריכה לפחד אתם עוד מעט עומדים להתחתן אני בטוחה שהוא ישמח" אני מעודדת אותה לספר לו "רגע את באה מחר?" היא שואלת "כן" אני עונה "יופי אז שתבואי נלך לספר לו" היא אומרת ואני מהמהמת "טוב אני חוזרת לארגן את המזוודה וכדאי שתגידי למפיק על זה" אני אומרת "אוקיי נגיד לו מחר" היא אומרת "ביי" אני אומרת "ביי" היא משיבה ומנתקת.

"ברנדון איפה אני?" אני שואלת את ברנדון שאני מתעוררת בזרועותיו "אנחנו עולים עכשיו למטוס תחזרי לישון" הוא אומר ואני מניחה את ראשי על חזהו וחוזרת לישון. "בוקר טוב נסיכה" ברנדון אמר לי שהתעוררתי "אנחנו נוחתים עוד חצי שעה אז בינתיים כדי לך לעבור על הטקסט" הוא אומר ואני מוציא את התסריט מהתיק שלי "נעשה את סצנה 43?" אני שואלת והוא מהנהן

"היי נוגה (הדמות של אלינור)" טובי (הדמות של ברנדון) אמר וחייך אלי "ביי טובי" אמרתי והסתובבתי כדי ללכת "היי אני רק רוצה לדבר" הוא אמר והחזיק בידי "אין לנו על מה לדבר בכלל" אני אומרת "יש" הוא אומר ואני מגלגלת עיניים "טוב מהר" אני אומרת "אני מצטער ואני יודע שאני אידיוט, אני משתדל לא להיות אידיוט שהורס הכל כל פעם אבל זה קורה" הוא אומר ואני מגלגלת עיניים "טובי באמת שאין לי כוח זה כל פעם קורה עכשיו אם תסלח לי אני צריכה ללכת אחותי מחכה לי" אני אומרת.

"אתה שחקן טוב" אני אומרת "אז אולי נוגה תיתן לטובי את הנשיקה שהוא רוצה" הוא מתקרב אליי ואני תופסת בחולצתו "נוגה לא תתן לטובי נשיקה כי היא כועסת עליו אבל אלינור תתן נשיקה לברנדון" אני אומרת ומנשקת אותו (אני מקיאה קשת עם נצנצים מרוב קיטש - הערת הכותבת) "נוסעים יקרים אני מבקש לשים חגורות אנחנו עומדים לנחות" הכרוז אומר ואנחנו מתנתקים ולאחר מכן חוגרים.

נקודת מבט לא ידועה:

"יא חבורת אינפנטילים איך לא אמרתם לי שהיא טסה?!" אני צועקת על כולם "לא ידענו שהיא עומדת לטוס" אחד העובדים אמר ונאנחתי "תקשרו אותי עם המשלחת של לוס אנג'לס" אני אומרת וטורקת את דלת משרדי. "הלו? רוברט יש לי משימה בשבילך" אני אומרת למפקד המשלחת של לוס אנג'לס "אני שומע" הוא אמר וחייכתי "אתה מכיר את השחקנית אלינור פרח נכון?" שאלתי "ברור" הוא אמר "מעולה אז מה שאני צריכה זה שתחטוף אותה ותביא אותה למשרד שלי בניו יורק" אני אומרת "כמה זמן יש לי לעשות את זה?" הוא שאל וחשבתי "עד מחר אני רוצה אותה אצלי" אני אומרת ומנתקת לא נותנת לו אפילו זמן להגיב "אדם פרשן, שלב א בתכנית הושלם" אני אומרת לאוויר וצוחקת.