נקודת מבט ברנדון:
"בוקר טוב אלי" אני מעיר אותה לאט לאט "תתארגני לבית ספר אני אבוא אחרייך" אני אומר והיא מהנהנת. יצאתי מהבית ונסעתי אל סול "אה אחשלי היום זה קורה אה?" סול אמר והנהנתי "קח" הוא הושיט לעברי את הקופסא עם הטבעת "תודה ששמרת עליה" אני אומר ומחבק אותו חיבוק גברי לאות תודה "בכיף, עכשיו בוא נרוץ עוד 15 דקות נגמרת ההפסקה" סול אמר ומהר נכנסנו לאוטו שלי.
נקודת מבט אלינור:
הגעתי לבית ספר והוא היה שומם רק כמה קבוצות ילדים היו "תהי בחצר המרכזית עוד שתי דקות" ברנדון כתב לי והלכתי לחצר המרכזית שהאוזניות באוזניי, מישהו הוריד לי את האוזניות ושם את ידיו על עיניי, הסתובבתי במהירות וראיתי את ברנדון עומד מולי במרחק של 5 סנטימטרים כמו באותו היום שהציע לי לצאת איתו לדייט ומשם הכל התחיל "אלי שלי, אני לא יכול לתאר כמה אני אוהב אותך וכמה אני רוצה שתהיה שלי, אני כבר מת לרגע הזה שנהיה תחת חופה ויכריזו עלינו כעל בעל ואישה אני לא אלך סכור סכור אני פשוט אגיד את זה" הוא אמר וכרע ברך "אומייגאד" לחשתי ושמתי את ידי על פי "התנשאי לי?" הוא שאל וקפאתי, עלו לי דמעות בעיניים ולא ידעתי איך להגיב לזה "כן, מאה פעמים כן" אני צועקת ומחבקת אותו כשאני בוכה, הוא ענד לי את הטבעת ורק אז שמתי לב שכל בית ספר הביט בנו. משום מקום אמא שלי רצה אליי וחיבקה אותי "מזל טוב ילדה שלי" היא אמרה ואז גם אבא שלי בא "אני כל כך שמח בשבילך" הוא אמר וחיבק אותי "שיהיה במזל אחות קטנה" סול גם ניגש אליי וחיבק אותי "בשתי דקות יא שחצן" אני אומרת בוכה מהתרגשות. אחרי שכל החברים חיבקו אותי ואמרו לי מזל טוב או בהצלחה, ברנדון בא אליי "את אלינור פרשן זה ברור לך? תמיד היית ותמיד תהי" הוא אומר ומחבק אותי, נישקתי אותו כשהלב שלי פועם בחוזקה "זאת טבעת יפייפיה" אני אומרת כשאני מסתכלת עליה "שמח שאהבת" ברנדון אמר וחיבק אותי חזק "עכשיו כשאנחנו עומדים להתחתן בקרוב, את יודעת כמה ילדים את רוצה?" הוא שאל אותי וצחקתי "אמרת 20" אני אומרת ואנחנו צוחקים. אני מאורסת, מאורסת לאהבת חיי.
באותו יום יצאנו מוקדם מבית הספר, חזרנו הביתה והתחלנו לטפל בעניין של ה-20 ילדים...
~~~~~~~~~~~~~~~~~
אומייגאד אני בוכה פה ובאמת שאני מתרגשת.
וואו אז הגענו לפרק 100, אחרי שנה וחודש שאני כותבת את הספר הזה הגענו לרגע המרגש ביותר, אל תדאגו הספר עוד ממשיך אני לא מפסיקה פה יש עוד מלא דברים שאמורים לקרות, אז יש למה לצפות.
אני רוצה להודות לכם מכל הלב שלי. מי אני בלעדיכם? אני אוהבת כל אחד ואחת מכן, לא משנה לי מאיפה אתם בעולמם או המגדר שלכם אני אוהבת אתכם כי בלעדיכם כלום לא היה קורה.
אני רוצה להודות על כמעט 100 אלף קריאות על הספר הזה ובעזרת השם הקריאות רק יגדלו.
תודה לכם אתם הקוראים הכי טובים שאפשר לבקש, לא רק הגבת לספר בנוגע רק לספר התעניינתם גם בי, וכל תגובה לא משנה איזו ולמה היא קשורה או כמה מילים יש בה היא הרטיטה לי את הלב.
אני מתרגשת כל פעם מחדש לראות עוד תגובה עוד הצבעה עוד קריאה חדשה.
בקיצור תודה למי שהיה איתי מההתחלה למי שהצטרף באמצע ולמי שיצטרף גם אחרי שהספר יהיה גמור.
אני אוהבת אתכם אהבה טהורהההההה❤️❤️
YOU ARE READING
Why did it happen to me?
Novela Juvenilלמה זה קורה לי? זה סיפור על ילדה בשם אלינור (כולם קוראים לה אלי) פרח שעוברת דירה מבואנוס איירס (ארגנטינה) לניו יורק (ארה״ב). היא בדיוק עולה לכיתה יא ועוברת הרבה דברים טובים אבל גם רעים פוגשת אנשים חדשים ואולי גם אהבות? ***הסיפור בעברית*** ...